שלומיאל
שלומיאל הוא מונח עברי שמקורו ביידיש (שלימזל), המתאר אדם ביש מזל ומגושם.
מקור הכינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שְׁלֻמִיאֵל בֶּן צוּרִישַׁדָּי מוזכר בספר במדבר כנשיא שבט שמעון. על-פי חז"ל, שלומיאל בן צורישדי הוא שמו המקורי של זמרי בן סלוא, ראש בית אב משבט שמעון שחטא בחטא הזנות ונהרג בידי פינחס[1].
המשורר היהודי-גרמני היינריך היינה טוען בשירו "יהודה בן הלוי" כי קיימת מסורת עממית, כי לא היה זה זמרי שבו פגע פינחס, אלא אדם בשם שלומיאל, שהוא "אבי שושלת השלומיאלים".
השלומיאל בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתרבות היהודית ובתרבות הגרמנית (אשר הושפעה רבות מתרבות יהדות אשכנז, הלא היא גרמניה) קיימות מספר התייחסויות לשלומיאלים:
- אדלברט פון שאמיסו, "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל" (במקור בגרמנית Peter Schlemihls wundersame Geschichte) - בחור ביש גדא מוכר את הצל שלו לשטן ויוצא למסע.
- "שלומיאל איש חלם", של יצחק בשביס-זינגר (על בסיס סיפורים אלה, נוצר הסרט "הרפתקאות שלומיאל")
- וי של תומאס פינצ'ון (משנת 1963)
- בנוסף נמצא הביטוי ביש-גדא בשירו של נתן אלתרמן - אליפלט, "כאשר עוד היה הוא רק ילד, כבר היה הוא ביש גדא גדול". לפי ההקשר גם שם התכוון אלתרמן לשלימזל.
בין שלומיאל לשלימזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדיחה עממית ממחישה את משמעות ההבדל (כביכול) בין המונחים:
או בגרסה מעט שונה:
הבדיחה הופיעה בסדרה האמריקאית "מחלקת גנים ונוף".[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקור הכינוי "שלומיאל"
אילון גלעד, מי היה השְׁלוּמִיאֵל הראשון?, באתר הארץ, 13 ביוני 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ב, עמוד ב'
- ^ הקטע בסדרה, באתר יוטיוב