משחק תפקידים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24808690 של Avitevel (שיחה): אין צורך ברווחים בין מקף למספרים במקרה הזה.
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הנחיה
שורה 21: שורה 21:
==מבנה ושיטות משחקי תפקידים==
==מבנה ושיטות משחקי תפקידים==


משחק תפקידים יכול להיות נטול חוקים וכללים, פרט לאלו הרשומים בהגדרה מעלה. השחקנים יכולים לגלם דמויות ולנהל דיאלוגים, פעולות וכו', בין אם במילים בלבד ובין עם במחוות, ללא הנחייה מפורשת או שיטה מדויקת, המבטיחה שיויון כלשהו ביניהם. אף על פי כן, מרבית משחקי התפקידים כיום מנוהלים לפי שיטה כלשהי, הידועה מראש לשחקנים ומוסכמת עליהם. השיטה משפיעה רק על ביצועו הטכני של המשחק, ואינה קשורה ישירות בסיפור העלילה, אופי הדמויות או סוג המשחק.
משחק תפקידים יכול להיות נטול חוקים וכללים, פרט לאלו הרשומים בהגדרה מעלה. השחקנים יכולים לגלם דמויות ולנהל דיאלוגים, פעולות וכו', בין אם במילים בלבד ובין עם במחוות, ללא הנחיה מפורשת או שיטה מדויקת, המבטיחה שיויון כלשהו ביניהם. אף על פי כן, מרבית משחקי התפקידים כיום מנוהלים לפי שיטה כלשהי, הידועה מראש לשחקנים ומוסכמת עליהם. השיטה משפיעה רק על ביצועו הטכני של המשחק, ואינה קשורה ישירות בסיפור העלילה, אופי הדמויות או סוג המשחק.


שיטת משחק תפקידים יכולה להיות חופשית יחסית, בה למשל מוגדר כיצד יש לבנות דמות (אילו פרמטרים כל דמות חייבת להכיל, ובאילו טווחים נמדדים יכולותיה השונות) ולא בהכרח כיצד לשחק בה. מנגד, היא יכולה להיות מגבילה מאוד, בה כל שורת דיאלוג חייבת לענות על קריטריונים שונים, וכל פעולה שדמות מבצעת מחייבת בגלגולי קוביות שונות על מנת לקבוע את הצלחתה. משחקי התפקידים הראשונים (שהוגדרו במפורש ככאלו) היו [[מבוכים ודרקונים]], שנוצרו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עם מערכת מפורטת מאוד, שהתפתחה עם הזמן. ככל ששיטת משחק זו התפתחה וספרי ההדרכה שלה התעבו, נוצרו במקביל שיטות חופשיות יותר (כמו גם שיטות מקבילות, ששמרו על מבניות נוקשה), ושוק שיטות-המשחק התרבה. כיום קיימות בשוק מאות שיטות שונות, המתוארות לרוב בספרי הדרכה שונים וממותגות בפרוטרוט.
שיטת משחק תפקידים יכולה להיות חופשית יחסית, בה למשל מוגדר כיצד יש לבנות דמות (אילו פרמטרים כל דמות חייבת להכיל, ובאילו טווחים נמדדים יכולותיה השונות) ולא בהכרח כיצד לשחק בה. מנגד, היא יכולה להיות מגבילה מאוד, בה כל שורת דיאלוג חייבת לענות על קריטריונים שונים, וכל פעולה שדמות מבצעת מחייבת בגלגולי קוביות שונות על מנת לקבוע את הצלחתה. משחקי התפקידים הראשונים (שהוגדרו במפורש ככאלו) היו [[מבוכים ודרקונים]], שנוצרו ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] עם מערכת מפורטת מאוד, שהתפתחה עם הזמן. ככל ששיטת משחק זו התפתחה וספרי ההדרכה שלה התעבו, נוצרו במקביל שיטות חופשיות יותר (כמו גם שיטות מקבילות, ששמרו על מבניות נוקשה), ושוק שיטות-המשחק התרבה. כיום קיימות בשוק מאות שיטות שונות, המתוארות לרוב בספרי הדרכה שונים וממותגות בפרוטרוט.

גרסה מ־04:20, 1 באפריל 2019

משחק תפקידים שולחני בברלין
משחק תפקידים חי בקוויבק בהשתתפות 2000 אנשים
תמונת מסך של משחק תפקידים ממוחשב

משחק תפקידים הוא משחק (שנע בין משחק מלחמה למשחק תיאטרוני) בו השחקן המשתתף מגלם דמות, ודרכה מקיים אינטראקציה מתמדת עם עולם המשחק ועם דמויות אחרות. פעולותיו השונות של השחקן בתוך המשחק מבוצעות בתווך של דמותו: הוא מסוגל לבצע רק את הדברים שדמותו מסוגלת לבצע, וברוב המקרים אין הסתמכות על כישורים אתלטיים, מנטליים או אחרים של השחקן עצמו; זאת בניגוד למשחקים רבים, בכללם ספורט.

משחקי תפקידים מתקיימים לרוב בקבוצה קטנה (2–7 שחקנים), אך לעיתים יכולים להתקיים באופן בודד או בקבוצות גדולות הרבה יותר, עם התאמות מיוחדות. משחקי תפקידים מסתמכים על הסכמה של כל השחקנים לגלם תפקידים ידועים מראש בעולם משחק (הקרוי לעיתים "עולם מערכה") דמיוני כלשהו, כאשר ברובם המוחלט של משחקי התפקידים עולם-המשחק ודמויות השחקנים מתפתחים ומשתנים תוך כדי המשחק. משחק התפקידים מאפשר לשחקנים השונים לבצע אינטראקציות אלו עם אלו, כמו גם עם דמויות ללא שחקן (דב"ש - דמויות בלא שחקן, NPCs - Non-Player Characters) המאכלסות את עולם-המשחק, ובהתאם לבחירות השחקנים במהלך המשחק הם מתוגמלים או נענשים, ודמותם מתפתחת. לעיתים קרובות, קרבות הם אלמנט מרכזי במשחקי תפקידים כאלה. בדרך כלל את המשחק מנהל אחד השחקנים, המשמש כמנחה, מספר ושופט. הוא מתאר לשחקנים את העולם, מגלם את הדמויות בלא שחקן (דב"ש) וכן קובע האם הדמויות הצליחו או נכשלו בפעולות שניסו לעשות. המנחה נקרא בעברית בדרך כלל "שליט המבוך" (מונח שמקורו במשחק התפקידים "מבוכים ודרקונים"), אך גם "שליט המשחק" או פשוט "המנחה".

סוגי משחקי תפקידים

ניתן לחלק משחקי תפקידים לשלוש סוגות עיקריות, המוצגות להלן לפי סדר התפתחותן:

במשחקי תפקידים שולחניים, כל אחד מהשחקנים בקבוצה מתאר את דמותו בתחילת המשחק ולאורך כל המשחק מבצע דרכה פעולות, מדבר בקולה, ומחליט דרכה החלטות שונות. במקביל, המנחה מעביר את סיפור העלילה ופועל בשם הדב"שים. המעקב אחר הנתונים של הדמויות מתבצע לרוב באמצעות רישום על גבי דף (המכונה דף דמות) אך בשנים האחרונות גובר המעבר לאמצעי מעקב דיגיטליים, למשל בטאבלטים או מחשבים ניידים. המנחה מקדם את העלילה בהתאם לפעולות של השחקנים האחרים, מתאר את המתרחש סביבם, מדבר בשם כל הדב"שים ומסייע בפיתוח הדמויות. במשחקים כאלה קרבות הם לרוב אלמנט מרכזי וכדי לקבוע האם הדמות הצליחה בפעולה (למשל: האם החץ שירתה פגעה באויב וכמה נזק הוא גרם) מתבססים על גלגול או הטלת קוביות משחק. אלמנט זה מכניס גם מזל ואקראיות למשחק, למרות שהמילה האחרונה שייכת למנחה (שיכול לפסוק נגד הקוביות, בגלוי או בסתר).

בשנים האחרונות נפוץ המנהג לשחק משחקי תפקידים שולחניים דרך האינטרנט באמצעות שימוש בתוכנות מחשב למסרים מיידים כגון סקייפ, או בפורומים. יש מספר אפשרויות למשחק תפקידים שולחני וירטואלי[1], הנעים בין משחקים בזמן אמת באמצעות מסרים מיידים ושימוש בוידאו ותוכנות מיוחדות לגלגול קוביות, לבין משחקים המתנהלים בקצב איטי באמצעות התכתבות. צורת משחק זו משמשת לעיתים קרובות כדי לגשר על מרחק גאוגרפי רב בין שחקנים.

משחקי תפקידים חיים ומשחקי תפקידים ממוחשבים הינם פיתוח מאוחר יחסית של משחקי תפקידים שולחניים, כאשר שתי הסוגות המאוחרות עונות על הגדרת משחקי תפקידים הרשומה מעלה במלואה, ונבדלות בעיקר באופן הביצוע הטכני. משחקי תפקידים חיים יוצאים מהחדר והקבוצה הקטנה ומבוצעים כהפקת תיאטרון מלאה, בה השחקנים מתלבשים כדמויות, מבצעים פיזית (במגבלות בטיחות) את פעולותיה ומדברים בקולה. משחקי תפקידים ממוחשבים נותנים בידי המחשב את תפקיד השחקן המוביל, ושחקן או שחקנים נוספים יכולים לבצע פעולות על ידי ממשקי מחשב כגון עכבר ומקלדת.

מבנה ושיטות משחקי תפקידים

משחק תפקידים יכול להיות נטול חוקים וכללים, פרט לאלו הרשומים בהגדרה מעלה. השחקנים יכולים לגלם דמויות ולנהל דיאלוגים, פעולות וכו', בין אם במילים בלבד ובין עם במחוות, ללא הנחיה מפורשת או שיטה מדויקת, המבטיחה שיויון כלשהו ביניהם. אף על פי כן, מרבית משחקי התפקידים כיום מנוהלים לפי שיטה כלשהי, הידועה מראש לשחקנים ומוסכמת עליהם. השיטה משפיעה רק על ביצועו הטכני של המשחק, ואינה קשורה ישירות בסיפור העלילה, אופי הדמויות או סוג המשחק.

שיטת משחק תפקידים יכולה להיות חופשית יחסית, בה למשל מוגדר כיצד יש לבנות דמות (אילו פרמטרים כל דמות חייבת להכיל, ובאילו טווחים נמדדים יכולותיה השונות) ולא בהכרח כיצד לשחק בה. מנגד, היא יכולה להיות מגבילה מאוד, בה כל שורת דיאלוג חייבת לענות על קריטריונים שונים, וכל פעולה שדמות מבצעת מחייבת בגלגולי קוביות שונות על מנת לקבוע את הצלחתה. משחקי התפקידים הראשונים (שהוגדרו במפורש ככאלו) היו מבוכים ודרקונים, שנוצרו בשנות ה-70 של המאה ה-20 עם מערכת מפורטת מאוד, שהתפתחה עם הזמן. ככל ששיטת משחק זו התפתחה וספרי ההדרכה שלה התעבו, נוצרו במקביל שיטות חופשיות יותר (כמו גם שיטות מקבילות, ששמרו על מבניות נוקשה), ושוק שיטות-המשחק התרבה. כיום קיימות בשוק מאות שיטות שונות, המתוארות לרוב בספרי הדרכה שונים וממותגות בפרוטרוט.

ניתן לחלק את השיטות לסוגים לפי מספר קריטריונים:

  • העולם שבו המשחק מתקיים - עולם פנטזיה כגון רומח הדרקון או איי הסערה, עולם מדע-בדיוני כגון מלחמת הכוכבים או עולם מודרני הדומה לשלנו כמו עולם האפלה. המנחה והשחקנים מחליטים ביחד באיזה עולם הם רוצים לשחק.
  • המכניקה של השיטה - למשל מבוכים ודרקונים בנויה משילוב של מקצועות עם גזעים, בעוד במרוצללים אין היררכיה נוקשה של אופן בניית הדמות, אלא ניתן לרכוש את התכונות באופן חופשי.
  • סגנון השיטה - ניתן לחלק את השיטות לשלושה סוגים - חוויה, סיפור, אתגר[2]. חלוקה זו למעשה מצביעה על אופי המשחק.

רשימת משחקי תפקידים בולטים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • איילת ברטוב, "'יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו' משחקי תפקידים בתאוריה ובמעשה", בתוך: אהוד מיימון (עורך), עיר העתיד - עתיד העיר, תל אביב: הוצאת גרף, 2009

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משחק תפקידים בוויקישיתוף

הערות שוליים