לארפ
לארפ (מאנגלית: LARP, ראשי תיבות של Live Action Role Playing); לעיתים מכונה גם RD&D (קיצור של Real D&D) הוא משחק תפקידים חי. בניגוד למשחק תפקידים שולחני, המתרחש ברובו במרחב מדומיין (אין לאירועי המשחק יצוג במרחב הפיזי), משחק תפקידים חי מתרחש ברובו במרחב הפיזי, והשחקנים משחקים את דמויותיהם במרחב, ולא מתארים את מעשיהן מילולית.
כמו במשחקי התפקידים האחרים ישנם מגוון סוגי לארפים ועשרות גישות שונות. יש המשחקים עם חוקים המזכירים משחקי לוח, עם חוקים מיוחדים עבור משחק חי או ללא חוקים כלל.
מקורו של הלארפ אינו ידוע. אפשר לראות במשחקי רובין הוד מהמאה ה-15 ו-16 דוגמה מוקדמת, בהם חברי קהילה מכובדים היו מאלתרים במשחק סצינות וקרבות מעלילות רובין הוד. לאחר יציאתו של המשחק "מבוכים ודרקונים" (הידוע בשמו המקוצר D&D) התפתח סוג חדש של לארפים בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. אלו היו לארפים מבוססי פנטזיה בהשראת D&D. נהוג להשתמש במושג RD&D כדי לתאר לארפים מסוג זה בלבד, ואילו לארפים אחרים, שנחשבים מודרניים יותר, כדוגמת לארפ ערפדים, לארפ מאפיה, ושלל של לארפים אחרים נקראים פשוט "לארפ", או בשמם הספציפי, לדוגמה הלארפ המתרחש ביקום עולם האפלה נקרא "תיאטרון עין הנפש".
סגנונות של לארפ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאירועי לארפ יש מגוון רחב של סגנונות. לרוב מקטלגים את המשחקים השונים לפי קטגוריות שונות, בין השאר האם יש שימוש בכלי נשק מדומים, הסוגה בה משחקים (לדוגמה אימה, פנטזיה אפית, פנטזיה אפלה, סייברפאנק או אפילו דרמה אנושית), האם השחקנים צריכים להכין דמות מראש או שהם מקבלים אותה מהמנחה, ואפילו האם יש מנחה.
הסגנון התאטרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסגנון התאטרלי, הנקרא גם לעיתים חופשיטה, אין שיטה נוקשה שמסדירה את מכניקת המשחק. הדגש במשחק הוא הדמויות והאינטראקציה ביניהן, לעיתים עם קונוטציה פוליטית או קונספירטיבית, ולרוב לא משתמשים בכל נשק מדומים אלא בתור תפאורה. למעשה צורה זו של משחק דומה למשחק במה מאולתר ללא קהל, וחלק מאוהדיה אכן מגדירים אותה ככה. אירועים מסוג זה לרוב נמשכים מספר שעות ודורשים מעט הכנה מצד השחקנים, ולכן פופולריים בכנסים כמו פסטיבל אייקון. דוגמה לסגנון זה של משחק הוא ז'אנר הרצח המסתורי ששואב השראה מהספרות הבלשית, בו על השחקנים לחקור ולגלות מי מביניהם הוא הרוצח. לארפים מסוג זה לרוב מתנהלים בחלל סגור, כמו פאב או מועדון לילה.
משחק מיליטנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסגנון המיליטנטי, כל שחקן משתייך לצבא זה או אחר (לרוב משחקים עד ארבעה צבאות, כדי לא להפוך את המשחק למבלבל), ולכל שחקן יש מספר נקודות פגיעה מסוים. לכל מערכה, או "קרב", יש מטרה. המטרה לדוגמה יכולות להיות להרוג את כל חיילי הצבאות האחרים, לחטוף את הדגל, או להרוג את המלך של הצבא היריב. את המשחק נהוג לשחק ביערות, פרדסים או שדות פתוחים.
גם משחקי דו-קרב נכללים בסגנון זה.
משחק סגור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסגנון הסגור ישנן מספר דמויות המוגדרות כשחקנים, ושאר הדמויות הן ניצבים המשחקים תפקיד מוגדר שנכתב עבורן. עלילת המשחק היא עלילה ליניארית, או "סגורה", ואין לשחקנים יכולת אמיתית להשפיע על סדר אירועי המשחק.
RD&D[עריכת קוד מקור | עריכה]
ה- RD&D הוא שיטת משחק לארפ המושפעת ממבוכים ודרקונים. יש בדרך כלל לכל שחקן מקצוע אותו הוא מגלם. המקצועות לקוחים מהמקצועות המצויים במבוכים ודרקונים (לוחם, אשף, מכשף וכו'). כל שחקן מקבל את הציוד הדרוש למקצוע שלו. נשקי ה-RD&D עשויות ספוג עטוף בנייר דבק כדי למנוע פציעות. לפי חוקי המשחק, במהלך הקרב אסור להניפן לאזורים הרגישים: ראש, צוואר ואשכים. אם פוגעים בכפות היד והרגליים, הפגיעה לא נחשבת. לקוסמים נותנים אבקה כלשהי המשמשת כאבקת קסם וכיוצא בזה. בלארפים גדולים יש גם כסף וציוד נוסף.
עולי חבר המדינות הביאו איתם גרסה שונה של המשחק לישראל, ובשנת 1998 נפגשו לראשונה שחקנים צברים עם שחקנים מעולי חבר העמים, והם מחליפים ביניהם רעיונות וטכניקות בנוגע למשחק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרק "למה לארפ?" מתוך הפודקאסט "על כתפי גמדים".
- קרן שמש, בין משחק ומציאות: כש-400 איש ממציאים יחד עולם וחיים בו ל-3 ימים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 בספטמבר 2018
| מבוכים ודרקונים | ||
|---|---|---|
|
