בית הכנסת הגר"א (שערי חסד) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
בצמוד לבית הכנסת מצפון ישנה רחבה מרוצפת ובמרכזה [[בור מים]] חסום. ברחבה זו התקיימו טקסי ה[[חופה]] וה[[קידושין]] בשכונת שערי חסד במשך עשרות שנים. |
בצמוד לבית הכנסת מצפון ישנה רחבה מרוצפת ובמרכזה [[בור מים]] חסום. ברחבה זו התקיימו טקסי ה[[חופה]] וה[[קידושין]] בשכונת שערי חסד במשך עשרות שנים. |
||
[[קובץ:Gra Synagogue clocks.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעונים בבית כנסת הגר"א. השעון בצד שמאל מונה "שעות ארץ ישראל", ומגיע ל-12 בשקיעת החמה בכל יום |
[[קובץ:Gra Synagogue clocks.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שעונים בבית כנסת הגר"א. השעון בצד שמאל מונה "שעות ארץ ישראל", ומגיע ל-12 בשקיעת החמה בכל יום{{הערה|http://strangeside.com/time-arab-clock-begins-at-sunset/}} - שיטה שהתחילה במאה ה14-15 ונקראה לבהתחלה "שעות איטליות".{{הערה|[https://www.ancientjewreview.com/articles/2019/12/13/dissertation-spotlight-becoming-clockwise-jews-and-timekeeping-from-antiquity-to-modernity Turning Clockwise: Jews and Timekeeping from Antiquity to Modernity]}}]] |
||
בחזית בית הכנסת, משמאל לפתח, קבוע [[שעון שמש]] קטן, המשמש זה למעלה משבעים שנה את מתפללי מניין '[[ותיקין]]'. את שעון השמש בנה השען משה שפירא. |
בחזית בית הכנסת, משמאל לפתח, קבוע [[שעון שמש]] קטן, המשמש זה למעלה משבעים שנה את מתפללי מניין '[[ותיקין]]'. את שעון השמש בנה השען משה שפירא. |
||
גרסה מ־09:47, 22 בדצמבר 2019
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית כנסת |
על שם | הגאון מווילנה |
כתובת | רחוב השל"ה 18 |
מיקום | ירושלים |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ? – העשור של 1910 |
תאריך פתיחה רשמי | שנות ה־10 של המאה ה־20 |
קואורדינטות | 31°46′39″N 35°12′41″E / 31.7775°N 35.2115°E |
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ותיק בשכונת שערי חסד בירושלים.
היסטוריה
בית הכנסת, שנקרא על שם הגר"א מווילנה, שוכן ברחוב בר זכאי שבמרכז השכונה. הוא הוקם בעשור השני של המאה ה-20, סמוך למועד הקמת השכונה, על ידי המקובל הירושלמי הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן שלצורך כך התרים את תושבי השכונה הפרושים ההולכים בשיטת הגר"א.
במשך כשני עשורים היה בית הכנסת בן קומה אחת. בשנות ה-30 נוספה לו קומה שנייה. הכניסה הראשית לבית הכנסת מוסתרת בקיר בטון, שהוצב שם במלחמת העצמאות בשנת תש"ח. חצר בית הכנסת מוקפת בסורג מתכת, ועליו סמלי השבטים וחלקי פסוקים מהתנ"ך.
בצמוד לבית הכנסת מצפון ישנה רחבה מרוצפת ובמרכזה בור מים חסום. ברחבה זו התקיימו טקסי החופה והקידושין בשכונת שערי חסד במשך עשרות שנים.
בחזית בית הכנסת, משמאל לפתח, קבוע שעון שמש קטן, המשמש זה למעלה משבעים שנה את מתפללי מניין 'ותיקין'. את שעון השמש בנה השען משה שפירא.
החזן הראשון של בית הכנסת במועדי השנה ובימים נוראים היה מקים בית הכנסת הרב אפרים שמואל לרנר-פפרמן, ששימש אף כבעל קורא עד לפטירתו. נוסח התפילה שלו נודע כנוסח שערי חסד על פיו מתפללים בקהילות רבות.
חדרי הספח של בית הכנסת משמשים כ'שטיבלך'. בין מתפלליו לאורך השנים אישים ידועים מתושבי השכונה, ובהם הרב יעקב משה חרל"פ, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שמואל אוירבך, הרב שלום מרדכי הכהן שבדרון והרב יוסף בוקסבוים.
רב בית הכנסת במשך שנים רבות היה הרב אברהם דוד רוזנטל, רב השכונה, ולאחר פטירתו מונה תחתיו בנו הרב יהושע מאיר רוזנטל, אב"ד בירושלים ומחבר הספר "מי הבאר".
מאז שנות ה-80 שוכן בקומה העליונה בית המדרש של ישיבת מעלות התורה שהייתה בראשות הרב שמואל אוירבך עד פטירתו.
בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד הוא הוותיק שבבתי הכנסת בישראל הקרויים על שם הגר"א. בשנות ה-30 הוקם בית הכנסת הגר"א בתל אביב.
לקריאה נוספת
- ראובן גפני, מקדש מעט - בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים, יד יצחק בן צבי ירושלים, 2004, עמ' 5–16