אדוארד גרדנר – הבדלי גרסאות

**אדוארד גרדנר**
**Edward Gardner**
לידה	22 בנובמבר 1974 (בן 49); גלוסטר, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	איטון קולג', קינגס קולג', האקדמיה המלכותית למוזיקה, The King's School, Gloucester
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	אנגלית
פרסים והוקרה	פרס שפלמן למוזיקה עכשווית (2023); קצין במסדר האימפריה הבריטית ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:43, 4 בפברואר 2020

אדוארד גרדנר (באנגלית: Edward Gardner; נולד ב-22 בנובמבר 1974 בגלוסטר, אנגליה) הוא מנצח אנגלי, שהתמנה ביולי 2019 לתפקיד המנצח הראשי של התזמורת הפילהרמונית של לונדון החל מעונת הקונצרטים 2021/22.

קריירה

בילדותו שר כנער מקהלה בקתדרלת גלוסטר וניגן בפסנתר, קלרינט ועוגב. הוא למד בבית הספר קינג בגלוסטר ובאיטון קולג'. באוניברסיטת קיימברידג' המשיך כסטודנט למוזיקה, והתמחה במוזיקה כוראלית במקהלת קינגס קולג'. הוא החל לנהל מקהלות באיטון והמשיך בכך בקיימברידג'. בהמשך למד באקדמיה המלכותית למוזיקה (RAM), אצל קולין מטרס^[1]. הוא סיים את ה-RAM בשנת 2000.

משנת 1997 עד 2002 היה אדוארד גרדנר מנהל מוזיקלי של האגודה למען המקהלה של ווקינגהאם, תפקיד שמילאו בעבר גראמה ג'נקינס, פול דניאל וסטיבן לייטון. בשנת 1999, בעודו סטודנט באקדמיה המלכותית למוזיקה, היה גרדנר לפסנתרן חזרות של פסטיבל זלצבורג בהזמנתו של מיכאל גילן, כשקודמו בתפקיד חלה. בהמשך היה גרדנר עוזר מנצח למרק אלדר בתזמורת האלה, במשך 3 שנים. בשנת 2003 מונה למנהל המוזיקה של גליינדבורן בסיבוב ההופעות, ונכנס רשמית לתפקיד בשנת 2004. הוא ויתר על תפקיד זה בשנת 2007. בשנת 2005, זכה גרדנר בפרס האמן הצעיר של האגודה הפילהרמונית המלכותית (RPS).

אדוארד גרדנר, מונה למנהל המוזיקה של האופרה האנגלית הלאומית (ENO) במרץ 2006^[2]. הוא נכנס רשמית לתפקיד במאי 2007, בחוזה התחלתי לשלוש שנים, בהפקה חדשה של "מוות בוונציה" מאת בנג'מין בריטן. תחת ניהולו, הציגה ה-ENO שורה של הפקות, כולל "פיטר גריימס" של בריטן, "אביר הוורד" של ריכרד שטראוס, "קללת פאוסט" של הקטור ברליוז והפקה כפולה של פולחן האביב מאת איגור סטרווינסקי ן"טירת כחול הזקן" של בלה בארטוק. הפקות העונה כוללות את "ג'וליטה", דון ג'ובאני, ו"מוות בוונציה". אף על פי שלא היו הודעות רשמיות לעיתונות על הארכת החוזה עם גרדנר, הוא הצהיר בפומבי על כוונתו להמשיך לעבוד עם ENO לפחות עד 2015^[3]. בינואר 2014 הודיעה האופרה האנגלית הלאומית על סיום כהונתו של גרדנר כמנהל מוזיקלי ב-2015^[4].

לאור הצלחותיו כמנצח אופרה מחוץ ל-ENO, קיבל אדוארד גרדנר הזמנות מיידיות לשנים 2012–2013 והלאה במטרופוליטן אופרה, ניו יורק ולה סקאלה, מילאנו. הוא ניצח על כרמן ועל "מוות בוונציה" של בריטן, על "דון ג'ובאני" בסתיו 2012 ועל רקוויאם המלחמה של בריטן בעונה שלאחר מכן. לפני מינויו ב- ENO כיהן גרדנר כמנצח קבוע באופרה של פריז ובשנת 2008 חזר לאופרה של פסטיבל גליינדבורן עם הפקה של "טבעת החנק" של בריטן.

בספטמבר 2010 הודיעה התזמורת הסימפונית של ברמינגהם על מינויו של גרדנר למנצח האורח הראשי, החל בספטמבר 2011, עם חוזה התחלתי ל-3 שנים, ל-3–4 שבועות של הופעות בעונה^[5]. התקשרויות עם התזמורת הסימפונית של עיריית בירמינגהם בעונת 2011–2012 כללו את "חלומו של גרונטיוס" ברויאל פסטיבל הול ואת הבכורה בבריטניה של "וֶלֶטוֹס" מאת ג'ונתן הרווי לציון פתיחת אולימפיאדת לונדון 2012. נקודות השיא של 2012–2013 כוללות התמקדות בבנג'מין בריטן, עם "סימפוניית האביב" בבירמינגהם ו"רקוויאם המלחמה" בקתדרלת סנט פול לפסטיבל העיר לונדון.

מחוץ לבריטניה, בפברואר 2013, נבחר אדוארד גרדנר במקביל למנצח האורח הראשי של הפילהרמונית של ברגן, החל מאוגוסט 2013, ולמנצח הראשי של התזמורת החל בעונת 2015–2016. החוזה ההתחלתי שלו כמנצח ראשי הוא למשך 3 שנים. כמו כן ניצח על הקלטות לחברת צ'נדוס^[6].

אדוארד גרדנר עומד בקשר גם עם תזמורת רשות השידור הבריטית מאז 2005 ובספטמבר 2011 ניצח עליה בליל הפרומס האחרון, ששודר בשידור חי לקהל ברחבי העולם. בשנת 2012 ערך אדוארד שתי הופעות לנשף, וניצח את "הלילה הראשון של הפרומס" עם תזמורת רשות השידור הבריטית, כמו גם מופע קונצרטי של "פיטר גריימס" עם ENO. מערכות היחסים המתמשכות האחרות שלו בבריטניה כוללות את תזמורת פילהרמוניה, התזמורת הפילהרמונית של לונדון ותזמורת עידן הנאורות. הוא עובד באופן קבוע עם מוזיקאים צעירים, כולל תזמורת הנוער של CBSO ותזמורת הנוער של ברביקן וכן עם טריניטי קולג' למוזיקה בקיימברידג', האקדמיה המלכותית למוזיקה והקולג' המלכותי למוזיקה. בשנת 2002 הקים את תזמורת הנוער האלה.

מחוץ לאנגליה ניצח גרדנר על תזמורת הקונצרטחבאו, התזמורת הסימפונית הגרמנית, התזמורת הפילהרמונית של רדיו צרפת, תזמורת האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה, התזמורת הפילהרמונית של לה סקאלה, התזמורת הפילהרמונית הצ'כית, התזמורת הסימפונית של רדיו שוודיה, התזמורת הסימפונית הלאומית של דנמרק, התזמורת הסימפונית של גטבורג, הפילהרמונית של ברגן והסימפונית של מלבורן. בעונות האחרונות עבד אדוארד גם עם תזמורת NHK של טוקיו.

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי מוזיקאים

הערות שוליים

^ Edward Gardner: The man who rescued opera. אינדפנדנט (באנגלית). 21 ביוני 2009. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה); Invalid |script-title=: unknown language code (עזרה)
^ ריצ'רד מוריסון, הטיימס, "כוכב צעיר אוחז בשרביט בהימור להשיב את האופרה האנגלית הלאומית 9 במרץ 2006
^ רופרט כריסטיאנסן, הדיילי טלגרף, "אדוארד גרדנר, ראיון ל"סימון בוקנגרה" 1 ביוני 2011
^ [=https://www.theguardian.com/music/2014/jan/23/eno-edward-gardner-leave מארק בראון, הגרדיאן, "אדוארד גרדנר פורש מן האופרה האנגלית הלאומית] 23 בינואר 2014
^ Edward Gardner - Principal Guest Conductor from September 2011 (Press release) (באנגלית). התזמורת הסימפונית של ברמינגהם. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite press release}}: (עזרה); Invalid |script-title=: unknown language code (עזרה)
^ Gerald Finley: Great Operatic Arias (Chandos Opera in English). הגרדיאן (באנגלית). 2 במאי 2010. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה); Invalid |script-title=: unknown language code (עזרה)

[1] Edward Gardner: The man who rescued opera. אינדפנדנט (באנגלית). 21 ביוני 2009. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה); Invalid |script-title=: unknown language code (עזרה)

[2] ריצ'רד מוריסון, הטיימס, "כוכב צעיר אוחז בשרביט בהימור להשיב את האופרה האנגלית הלאומית 9 במרץ 2006

[3] רופרט כריסטיאנסן, הדיילי טלגרף, "אדוארד גרדנר, ראיון ל"סימון בוקנגרה" 1 ביוני 2011

[4] [=https://www.theguardian.com/music/2014/jan/23/eno-edward-gardner-leave מארק בראון, הגרדיאן, "אדוארד גרדנר פורש מן האופרה האנגלית הלאומית] 23 בינואר 2014

[5] Edward Gardner - Principal Guest Conductor from September 2011 (Press release) (באנגלית). התזמורת הסימפונית של ברמינגהם. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite press release}}: (עזרה); Invalid |script-title=: unknown language code (עזרה)

[6] Gerald Finley: Great Operatic Arias (Chandos Opera in English). הגרדיאן (באנגלית). 2 במאי 2010. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה); Invalid |script-title=: unknown language code (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 לאור הצלחותיו כמנצח אופרה מחוץ ל-ENO, קיבל אדוארד גרדנר הזמנות מיידיות לשנים 2012–2013 והלאה ב[[מטרופוליטן אופרה]], [[ניו יורק]] ו[[לה סקאלה]], [[מילאנו]]. הוא ניצח על [[כרמן]] ועל "מוות בוונציה" של בריטן, על "דון ג'ובאני" בסתיו 2012 ועל [[רקוויאם המלחמה]] של בריטן בעונה שלאחר מכן. לפני מינויו ב- ENO כיהן גרדנר כמנצח קבוע ב[[אופרה גרנייה|אופרה של פריז]] ובשנת 2008 חזר לאופרה של [[פסטיבל גליינדבורן]] עם הפקה של "טבעת החנק" של בריטן.
-בספטמבר 2010 הודיעה [[התזמורת הסימפונית של ברמינגהם]] על מינויו של גרדנר למנצח האורח הראשי, החל בספטמבר 2011, עם חוזה התחלתי ל-3 שנים, ל-3–4 שבועות של הופעות בעונה<ref>{{cite press release|url=https://web.archive.org/web/20110514180645/http://www.cbso.co.uk/?page=about%2Fmeetconductor.html#edward|script-title=en:Edward Gardner - Principal Guest Conductor from September 2011|publisher=[[התזמורת הסימפונית של ברמינגהם]]|accessdate=19 December 2019|language=en}}</ref>. התקשרויות עם התזמורת הסימפונית של עיריית בירמינגהם בעונת 2011–2012 כללו את "חלומו של גרונטיוס" ב[[רויאל פסטיבל הול]] ואת הבכורה בבריטניה של "וֶלֶטוֹס" מאת ג'ונתן הרווי לציון פתיחת האולימפיאדה התרבותית 2012. נקודות השיא של 2012–2013 כוללות התמקדות ב[[בנג'מין בריטן]], עם "סימפוניית האביב" בבירמינגהם ו"[[רקוויאם המלחמה]]" ב[[קתדרלת סנט פול]] לפסטיבל העיר לונדון.
+בספטמבר 2010 הודיעה [[התזמורת הסימפונית של ברמינגהם]] על מינויו של גרדנר למנצח האורח הראשי, החל בספטמבר 2011, עם חוזה התחלתי ל-3 שנים, ל-3–4 שבועות של הופעות בעונה<ref>{{cite press release|url=https://web.archive.org/web/20110514180645/http://www.cbso.co.uk/?page=about%2Fmeetconductor.html#edward|script-title=en:Edward Gardner - Principal Guest Conductor from September 2011|publisher=[[התזמורת הסימפונית של ברמינגהם]]|accessdate=19 December 2019|language=en}}</ref>. התקשרויות עם התזמורת הסימפונית של עיריית בירמינגהם בעונת 2011–2012 כללו את "חלומו של גרונטיוס" ב[[רויאל פסטיבל הול]] ואת הבכורה בבריטניה של "וֶלֶטוֹס" מאת ג'ונתן הרווי לציון פתיחת [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת לונדון]] 2012. נקודות השיא של 2012–2013 כוללות התמקדות ב[[בנג'מין בריטן]], עם "סימפוניית האביב" בבירמינגהם ו"[[רקוויאם המלחמה]]" ב[[קתדרלת סנט פול]] לפסטיבל העיר לונדון.
 מחוץ לבריטניה, בפברואר 2013, נבחר אדוארד גרדנר במקביל למנצח האורח הראשי של [[הפילהרמונית של ברגן]], החל מאוגוסט 2013, ולמנצח הראשי של התזמורת החל בעונת 2015–2016. החוזה ההתחלתי שלו כמנצח ראשי הוא למשך 3 שנים. כמו כן ניצח על הקלטות לחברת צ'נדוס<ref>{{cite news|script-title=en:Gerald Finley: Great Operatic Arias (Chandos Opera in English)|url=https://www.theguardian.com/music/2010/may/02/great-operatic-arias-cd-review|work=[[הגרדיאן]]|date=2 May 2010|accessdate=19 December 2019|language=en}}</ref>.