חיל האוויר העיראקי – הבדלי גרסאות
עידכון |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעדכן|כל הערך=כן|נושא=מדינות אסיה}} |
|||
{{יחידה צבאית |
{{יחידה צבאית |
||
|שם בשפת המקור = القوة الجوية العراقية |
|שם בשפת המקור = القوة الجوية العراقية |
||
שורה 5: | שורה 4: | ||
[[קובץ:Roundel of Iraq.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[רונדל (תעופה)|רונדל]] חיל האוויר העיראקי]] |
[[קובץ:Roundel of Iraq.svg|שמאל|ממוזער|200px|[[רונדל (תעופה)|רונדל]] חיל האוויר העיראקי]] |
||
'''חיל האוויר העיראקי''' (ב[[ערבית]]: '''القوة الجوية العراقية''') הוא [[חיל אוויר|זרוע האוויר]] של [[הכוחות המזוינים של עיראק]]. החיל מונה כיום |
'''חיל האוויר העיראקי''' (ב[[ערבית]]: '''القوة الجوية العراقية''') הוא [[חיל אוויר|זרוע האוויר]] של [[הכוחות המזוינים של עיראק]]. החיל מונה כיום כ-5,000 חיילים ומתפעל קרוב ל-350 כלי טיס. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נחשב החיל לגדול מבין חילות האוויר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. |
||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
שורה 16: | שורה 15: | ||
במהלך [[שנות ה-80]] גדל החיל בצורה ניכרת מ-330 ל-950 מטוסים זאת בשל [[מלחמת איראן–עיראק]]. חיל האוויר העיראקי מילא תפקיד מרכזי בהתקפות העיראקיות על הכוחות האיראניים. למרות גודלו, קרס חיל האוויר העיראקי במהלך [[מלחמת המפרץ]]. רבים ממטוסיו הושמדו, הן באוויר והן על הקרקע, ומטוסים רבים נמלטו לשטח [[איראן]]. בתום המלחמה נאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס בדרום ובצפון המדינה, זאת כדי למנוע את התקפת האוכלוסייה השיעית והכורדית שניסו למרוד בשלטון המרכזי. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ ירדה יכולתו של חיל האוויר העיראקי בצורה משמעותית ומרבית המטוסים תוחזקו בצורה גרועה. החיל כמעט ולא השתתף בלחימה בעת [[מלחמת עיראק]] ב-[[2003]] שהסתיימה בכיבושה של עיראק ובהפלת משטרו של [[סדאם חוסיין]]. |
במהלך [[שנות ה-80]] גדל החיל בצורה ניכרת מ-330 ל-950 מטוסים זאת בשל [[מלחמת איראן–עיראק]]. חיל האוויר העיראקי מילא תפקיד מרכזי בהתקפות העיראקיות על הכוחות האיראניים. למרות גודלו, קרס חיל האוויר העיראקי במהלך [[מלחמת המפרץ]]. רבים ממטוסיו הושמדו, הן באוויר והן על הקרקע, ומטוסים רבים נמלטו לשטח [[איראן]]. בתום המלחמה נאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס בדרום ובצפון המדינה, זאת כדי למנוע את התקפת האוכלוסייה השיעית והכורדית שניסו למרוד בשלטון המרכזי. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ ירדה יכולתו של חיל האוויר העיראקי בצורה משמעותית ומרבית המטוסים תוחזקו בצורה גרועה. החיל כמעט ולא השתתף בלחימה בעת [[מלחמת עיראק]] ב-[[2003]] שהסתיימה בכיבושה של עיראק ובהפלת משטרו של [[סדאם חוסיין]]. |
||
לאחר המלחמה עבר החיל תהליך שיקום, ובין השאר קלט מטוסי קרב מתקדמים מסוג [[F-16 פייטינג פלקון]]. התהליך לא עלה יפה, וכיום ([[2021]]) עדיין נמצא החיל במצב ירוד{{הערה|{{mako|שי לוי|חיל האוויר הערבי שלא ממריא למרות הכסף האמריקאי|1d009e3fd542771026|pzm-air_forces|22 בינואר 2021}}}}. |
|||
בימינו נמצא החיל בתהליך שיקום. מרבית מערכות הנשק שלפני [[הפלישה האמריקאית לעיראק]] אינם בשימוש והחיל החל לקלוט מערכות נשק מערביות שחלקן נתרמו על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות. בשנת [[2008]] הביעה עיראק רצון לרכוש מטוסי קרב מתקדמים מסוג [[F-16 פייטינג פלקון]] בנוסף למטוסי תובלה ומסוקים. |
|||
== כלי התעופה שבשירות == |
== כלי התעופה שבשירות == |
||
{{לעדכן}} |
|||
{| class="wikitable" border="1" |
{| class="wikitable" border="1" |
||
|- |
|- |
גרסה מ־09:22, 22 בינואר 2021
פרטים | |
---|---|
מדינה | עיראק |
שיוך | חיל אוויר |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 22 באפריל 1931 – הווה (93 שנים) |
מלחמות | המלחמה האנגלו-עיראקית, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת איראן-עיראק, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת המפרץ |
חיל האוויר העיראקי (בערבית: القوة الجوية العراقية) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של עיראק. החיל מונה כיום כ-5,000 חיילים ומתפעל קרוב ל-350 כלי טיס. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נחשב החיל לגדול מבין חילות האוויר במזרח התיכון.
היסטוריה
החיל נוסד ב-22 באפריל 1931 בזמן שלטון הבריטים בעיראק, כחיל האוויר המלכותי העיראקי. עד להקמתו, שלט חיל האוויר המלכותי הבריטי במרחב האווירי של עיראק. הפעילות המבצעית הראשונה בה השתתף החיל היה בשנת 1941 בעת המלחמה האנגלו-עיראקית. בשנת 1948 במלחמת העצמאות סייע החיל גם בלחימה לצד הכוחות הערבים בארץ ישראל.
כתוצאה מההפיכה הצבאית בשנת 1958 (הפיכת ה-14 ביולי) שינה החיל את שמו לחיל האוויר העיראקי, ועיראק כוננה יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות ושאר מדינות ברית ורשה. בהדרגה, הפכה ברית המועצות לספקית נשק עיקרית והחיל החל לקלוט מערכות נשק סובייטיות לצד מערכות הנשק הבריטיות אותן הפעיל. בשנת 1966 ערק הטיס ממוצא אשורי מוניר רדפא לישראל עם מטוס המיג-21 החדיש אותו הטיס. בתחילת מלחמת ששת הימים ביצע חיל האוויר העיראקי ארבע התקפות בשטח ישראל, אחת מהן באמצעות מפציץ טופולוב 16 שגרם ל-14 הרוגים ישראלים ולעשרות פצועים. בתגובה מהצטרפות עיראק למלחמה הותקף בסיס חיל האוויר העיראקי H-3 על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע מוקד והחיל איבד מספר מטוסים.
במהלך שנות ה-70 החלה עיראק לרכוש מערכות נשק מתקדמות מצרפת שכללו בין היתר מטוסי מיראז' F1 ויגואר. עיראק העבירה מספר טייסות קרב לסוריה ומצרים ששימשו אותן במהלך מלחמת יום הכיפורים.
במהלך שנות ה-80 גדל החיל בצורה ניכרת מ-330 ל-950 מטוסים זאת בשל מלחמת איראן–עיראק. חיל האוויר העיראקי מילא תפקיד מרכזי בהתקפות העיראקיות על הכוחות האיראניים. למרות גודלו, קרס חיל האוויר העיראקי במהלך מלחמת המפרץ. רבים ממטוסיו הושמדו, הן באוויר והן על הקרקע, ומטוסים רבים נמלטו לשטח איראן. בתום המלחמה נאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס בדרום ובצפון המדינה, זאת כדי למנוע את התקפת האוכלוסייה השיעית והכורדית שניסו למרוד בשלטון המרכזי. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ ירדה יכולתו של חיל האוויר העיראקי בצורה משמעותית ומרבית המטוסים תוחזקו בצורה גרועה. החיל כמעט ולא השתתף בלחימה בעת מלחמת עיראק ב-2003 שהסתיימה בכיבושה של עיראק ובהפלת משטרו של סדאם חוסיין.
לאחר המלחמה עבר החיל תהליך שיקום, ובין השאר קלט מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-16 פייטינג פלקון. התהליך לא עלה יפה, וכיום (2021) עדיין נמצא החיל במצב ירוד[1].
כלי התעופה שבשירות
שגיאות פרמטריות בתבנית:לעדכן
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
דגם | ייעוד | כמות | הערות |
---|---|---|---|
אירו L-159 Alca | מטוס קרב רב משימתי | 13 | 10 גרסה A ו3גרסה T1 |
ססנה 172 | מטוס קל/אימון בסיסי | 8 | אופציה ל-28 מטוסים נוספים |
ססנה 208 | מטוס קל/אימון בסיסי | 13 | |
SAMA CH2000 | מטוס קל | 8 | גרסה ירדנית של המטוס |
C-130 הרקולס | מטוס תובלה | 3 | 6 מטוסים נוספים אמורים להיכנס לשירות |
קינג אייר | מטוס תובלה | 18 | דגם ER; 6 מטוסים נוספים אמורים להיכנס לשירות |
קינג אייר | מטוס סיור | 6 | דגם ISR |
בל UH-1 | מסוק תובלה | 16 | |
בל 206 | מסוק תובלה | 5 | |
מיל מי-17 | מסוק תובלה | 27 | 25 מסוקים נוספים אמורים להיכנס לשירות |
טייסות חיל האוויר העיראקי
- טייסת 2 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג בל UH-1 שנתרמו מירדן ושופצו בארצות הברית. הטייסת פועלת מבסיס טאג'י.
- טייסת 3 - טייסת סיור המפעילה מטוסי קינג אייר. הטייסת פועלת מבסיס קירקוק.
- טייסת 4 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג מיל מי-17 מבסיס טאג'י.
- טייסת 12 - טייסת אימון הפועלת מבסיס קירקוק.
- טייסת 15 - טייסת למשימות מיוחדות
- טייסת 23 - מפעילה מטוסי תובלה מסוג C-130 הרקולס מבסיס בגדאד.
- טייסת 70 - טייסת סיור המפעילה מטוסי SAMA CH-2000 מבסיס בצרה.
קישורים חיצוניים
טל מיכאל וליה שנל, מעל הפרת והחידקל, באתר חיל האוויר הישראלי, 31 באוקטובר 2012
- ^ שי לוי, חיל האוויר הערבי שלא ממריא למרות הכסף האמריקאי, באתר מאקו, 22 בינואר 2021