אברהם וינברג (בני ברק) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 31346672 של לבלוב (שיחה) לדעתי ראוי להסביר כבר בפתיח במי מדובר. זה לא שני אדמו"רים שחיים בשלום כמו רחמסטריווקא; או כמו הברנוביצ'ער ואחיו האלטער מסלונים
שחזור לגרסה 31346673 מ־07:13, 9 במאי 2021 מאת לבלוב שחזור חלק מהעריכות. פנה בבקשה לדף השיחה
שורה 9: שורה 9:
| הקודם בתפקיד = [[אברהם וינברג (השלישי)]]
| הקודם בתפקיד = [[אברהם וינברג (השלישי)]]
}}}}
}}}}
הרב '''אברהם וינברג''' (נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[ה'תש"ה]]) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סלונים#חסידות סלאנים|סלונים]] הנוכחיים. חצרו מכונה "סלאנים" כדי להבדיל מהחצר שבראשה עמד רבי [[שלום נח ברזובסקי]] המכונה "סלונים".
הרב '''אברהם וינברג''' (נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[ה'תש"ה]]) הוא אחד משני אדמו"רי [[חסידות סלונים#חסידות סלאנים|סלונים]] הנוכחיים.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
{{להשלים|פסקה=כן}}
{{להשלים|פסקה=כן}}


== בהנהגת החסידות ==
==בהנהגת החסידות==
[[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי אברהם וינברג]]
[[קובץ:רבי אברהם וינברג.jpg|ממוזער|רבי אברהם וינברג]]
הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם]], ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי [[שלום נח ברזובסקי]] לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום. חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.
הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם]], ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי [[שלום נח ברזובסקי]] לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום; כיום יש בשני הפלגים מספר חסידים רב, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". ב[[סלנג]] הפנימי מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שווארצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).


בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]] ו[[אשדוד]], וכן בארצות הברית ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]] ו[[מונסי]]), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת [[קריית צאנז (ירושלים)|קריית צאנז]] בירושלים. הכיכר הסמוכה קרויה "כיכר סלאנים", על שם החסידות.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים.


הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 עברה לאלעד.
הוא אינו מצביע ב[[בחירות בישראל]], אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי [[אגודת ישראל]] אולם מאידך גיסא היה רבי [[מרדכי חיים סלונים]] מתנגד חריף ל[[מדינת ישראל]] ואסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.

האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים. חצרו מנתה 732 בתי אב, ב-2016.{{הערה|Marcin Wodziński, Historical Atlas of Hasidism, הוצאת אוניברסיטת פרינסטון, 2018. עמ' 199.}}

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף ב[[אלעד]] מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על [[חסידות קוידנוב|סידור קוידנוב]]) בשם "אור הישר".

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע ב[[הבחירות לכנסת|בחירות בישראל]], אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי [[אגודת ישראל]] אולם מאידך גיסא היה רבי [[מרדכי חיים סלונים]] מתנגד חריף ל[[מדינת ישראל]] ואסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.


לקראת [[הבחירות לכנסת ה-23]] קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור [[יעקב ליצמן]], בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של [[מנחם בגין]], וזאת על פי הוראות גדולי ישראל. לאחר שנפגש עם רבי [[ישראל הגר]], האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל קרא להצביע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים|אתר=חדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1084498|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן ל[[שר השיכון]] תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שאיפשר להצביע.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע"|אתר=בחדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1106644|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-10}}}} בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן נעשה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים|אתר=בחדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1100532|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-10}} {{קישור כללי|כותרת=הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב|אתר=בחדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1107478|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-10}}}}
לקראת [[הבחירות לכנסת ה-23]] קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור [[יעקב ליצמן]], בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של [[מנחם בגין]], וזאת על פי הוראות גדולי ישראל. לאחר שנפגש עם רבי [[ישראל הגר]], האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות [[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל קרא להצביע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=הוראה בסלאנים בבחירות: המצב חוזר לקדמותו - בחדרי חרדים|אתר=חדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1084498|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-04-23}}}} עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן ל[[שר השיכון]] תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שאיפשר להצביע.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חריף ביותר: הרבי מסלאנים על אגודה "הייתי צריך להורות לא להצביע"|אתר=בחדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1106644|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-10}}}} בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן נעשה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=חשיפה: ברקע ההתנגדות ל'שר'; שליחים מיוחדים מהרבי מויז'ניץ אל הרבי מסלאנים|אתר=בחדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1100532|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-10}} {{קישור כללי|כותרת=הרבי מויז'ניץ: אמרתי שאפעל; אינני יכול להתחייב|אתר=בחדרי חרדים|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1107478|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-10}}}}

גרסה מ־20:59, 9 במאי 2021

רבי אברהם וינברג מסלאנים
לידה 15 בנובמבר 1944 (בן 79)
כ"ט בחשוון ה'תש"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אדמו"ר מסלונים
תשמ"א
מקביל ל הרב שלום נח ברזובסקי, ולאחריו שמואל ברזובסקי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון ה'תש"ה) הוא אחד משני אדמו"רי סלונים הנוכחיים.

ביוגרפיה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בהנהגת החסידות

רבי אברהם וינברג

הרב ויינברג נשוי לנכדתו של האדמו"ר רבי אברהם, ה"ברכת אברהם". כחודש לפני פטירת הסבא, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום; כיום יש בשני הפלגים מספר חסידים רב, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג הפנימי מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שווארצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).

בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד ואשדוד, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג ומונסי), באנגליה ובבלגיה. בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. הכיכר הסמוכה קרויה "כיכר סלאנים", על שם החסידות.

הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 עברה לאלעד.

האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים. חצרו מנתה 732 בתי אב, ב-2016.[1]

ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".

חצרו נחשבת לשמרנית, יחסית לחסידות סלונים שתחת נשיאות רבי שלום נח הפכה לפתוחה יותר.

הוא אינו מצביע בבחירות בישראל, אך אינו אוסר על חסידיו להצביע, שכן מחד גיסא היה ה"ברכת אברהם" מראשי אגודת ישראל אולם מאידך גיסא היה רבי מרדכי חיים סלונים מתנגד חריף למדינת ישראל ואסר את ההשתתפות בבחירות. בין חסידיו חלקם מצביעים וחלקם אינם מצביעים, בעיקר צאצאי המשפחות ה"טברייניות" שהתחנכו אצל הרמ"ח.

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 קרא לחסידיו שלא להצביע לאגודת ישראל, עקב כניסתה לממשלה ולקיחת תפקיד שר עבור יעקב ליצמן, בעוד שלטענתו אגודת ישראל נמנעה מלקחת תפקידי שרים בשנת תשל"ז, כשנכנסה לקואליציה של מנחם בגין, וזאת על פי הוראות גדולי ישראל. לאחר שנפגש עם רבי ישראל הגר, האדמו"ר מוויז'ניץ וחבר נשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל קרא להצביע, לטענתו מכיוון שקיבל התחייבות שאגודת ישראל לא תיקח יותר תפקידי שרים.[2] עם זאת, לאחר שהוחלט על מינויו של ליצמן לשר השיכון תקף הרב וינברג את חברי הכנסת של אגודת ישראל, ואמר שהוא מתחרט על כך שאיפשר להצביע.[3] בתגובה ענה האדמו"ר מוויז'ניץ שהוא לא התחייב שלא יקחו תפקיד שר, אלא אמר שינסה לפעול בעניין, מה שאכן נעשה.[4]

הערות שוליים