יעקב ליצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "ליצמן" מפנה לכאן. לערך העוסק בגנרל גרמני, ראו קרל ליצמן.
יעקב ליצמן
ליצמן ב-2019
ליצמן ב-2019
לידה 2 בספטמבר 1948 (בן 71)
כ"ח באב ה'תש"ח
גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת טשיבין עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה אגודת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה יהדות התורה, אגודת ישראל
שר הבינוי והשיכון ה־25
17 במאי 2020 – מכהן
(9 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הבריאות
בממשלה ה־34
2 בספטמבר 201528 בנובמבר 2017
(שנתיים ו-12 שבועות)
29 בדצמבר 201917 במאי 2020
(20 שבועות ויום)
חבר הכנסת
7 ביוני 1999 – מכהן
(21 שנים)
כנסות ה־1523
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יעקב ליצמן

יעקב (יענקל) נח ליצמן (נולד ב-2 בספטמבר 1948) הוא שר הבינוי והשיכון וחבר הכנסת מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה. קודם לכן היה שר הבריאות. ליצמן הוא חסיד גור ואחד האישים הבולטים בחסידות זו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצמן נולד במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה מפולין שלא היו חסידים[1]. בגיל שנתיים, ב-1950, היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בשכונת איסט ניו יורק ואחרי זה בבורו פארק שברובע ברוקלין. בגיל 17, ב-1966, עלה לישראל להמשך לימודיו התורניים בישיבת כוכב מיעקב - טשיבין בירושלים.

היה מנהל בית הספר היסודי "בית יעקב - חסידי ירושלים" ויזם הקמת קריה חרדית בבית שמש. בד בבד התקרב לאדמו"ר מגור הרב שמחה בונים אלתר. בראשית שנות ה-80 היה עוזרו של אברהם יוסף שפירא[2]. בשנים 1990–1992 ליווה מקרוב[דרושה הבהרה] את נציג גור בכנסת, משה זאב פלדמן, בעת שהלה כיהן כיו"ר ועדת הכספים.

ליצמן הוא 'ראש הקהל' של חסידי גור בערד[3].

ליצמן נשוי לחוה, עובדת בעיתון "המודיע"[4], אב לחמישה ומתגורר בירושלים. אחיו הצעיר פתחיה היה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר אך הורחק מעמדה זו[5].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי פינחס מנחם אלתר ומינויו של אחיינו הרב יעקב אריה אלתר לאדמו"ר, נבחר ליצמן לכנסת בשנת 1999, ומאז הוא מכהן כחבר הכנסת. בשנים 20012003 ושוב בשנים 20052007 שימש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. במהלך כהונתו יזם מספר חוקים, ובהם חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים וחוק המקנה פטור לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות וח'ילוות מתשלום דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל.

השפעתו נובעת בעיקר מהיותו איש סודו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר. ליצמן, לצד חנוך זייברט ויוסף קופרברג, חבר ב"ועדת השלושה", שהוסמכה על ידי האדמו"ר לנהל את כל ענייניה הפוליטיים והחינוכיים של החסידות[6].

ב-15 בנובמבר 2008 הותקף ליצמן על ידי אנשים מחסידות סלונים על רקע מעורבותו במאבקה של חסידות גור נגד בחירתו מאיר פרוש לראשות עיריית ירושלים[7].

משרד הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לכנסת השמונה עשרה שובץ ליצמן במקום הראשון ברשימת יהדות התורה, אולם לאחר שנבחר לא קיבל לידו את ראשות ועדת הכספים כבעבר, עקב התנגדות של חברי סיעתו[8]. במקום זאת הוא מונה לסגן שר הבריאות[9]. בד בבד חדל לשמש יו"ר סיעת יהדות התורה, ובמקומו התמנה לתפקיד חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס.

במהלך כהונתו, בשנת 2011, התקיימה שביתת הרופאים שנמשכה מספר חודשים. בתפקידו כסגן שר הבריאות דרש את מימושו של סעיף 8(ד) לחוק מוות מוחי-נשימתי, המאפשר למשפחתו של מי שנקבע כי מת מוות מוחי-נשימתי לדרוש המשך טיפול בו, עד להפסקת פעולת הלב, ביחס לתינוקת חרדית, שנקבע כי מתה מוות מוחי. בהתערבותו של ליצמן אכן נמשך הטיפול בתינוקת עוד כשבועיים, עד לרגע שבו נדם לבה[10]. ליצמן דורש להפריד בין נשים לגברים בבתי החולים הפסיכיאטריים[11]. יזם מימון טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל התרופות[12]. ביחסו לטיפולי הפריה מלאכותית הביא בחשבון גם שיקולי הלכה[13]. הוא ערך ביקורי פתע בבתי חולים ובתי חולים פסיכיאטרים ברחבי הארץ על מנת לבדוק תלונות שקיבל מאזרחים[14][15].

בממשלת ישראל ה-34 חזר לכהן כסגן שר הבריאות (השר בפועל). הוא ערך רפורמה, שהחל בה בכהונתו הראשונה, בנושא בריאות הנפש, והעביר את המרפאות לקופות החולים[16]. הוא המשיך גם בביקורי הפתע בבתי חולים[17]. הרפורמה לא הושלמה עקב אי העברה של שני מיליארד ש"ח שסוכמו בין משרד האוצר למשרד הבריאות[18][19] ובהמשך אי ניצול כסף זה לצורך הרפורמה, מה שגרר תורים ארוכים לקבלת טיפול[20].

הוא הודיע[דרושה הבהרה] על כוונתו לאפשר לרופאי משפחה לתת מרשמים לקנאביס רפואי, שיימכר בבתי המרקחת.

באוגוסט 2015, בעקבות עתירה שהגישה סיעת יש עתיד, קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל לכהן כסגן שר במעמד של שר ועליו להתמנות לשר. בעקבות כך, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטה לשנות החלטה קודמת של המועצה לפיה חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל לא יישאו בתפקידי שרים והתירה לליצמן להתמנות לשר הבריאות. בעקבות כך, החליטה הממשלה למנותו לשר הבריאות ה-29, וב-2 בספטמבר 2015 נכנס לתפקידו.

בתחילת שנת 2016 הודיע ליצמן על רפורמת הקפטריות בבתי החולים בישראל ולפיה עד אמצע חודש מרץ יופעלו בבתי החולים חנויות אוכל מוזלות דוגמת רשת החנויות קופיקס. בינואר 2016 הופעלה לראשונה בבית החולים איכילוב מכונת ממכר מזון אוטומטית במחיר של עד חמישה שקלים. באפריל 2016 החלו ליצמן ומשרדו במאבק במאכלים מסוכנים ("ג'אנק פוד").

בינואר 2017 טען תחקיר של ערוץ 2 כי פעל נגד האינטרס הציבורי בתחום מניעת נזקי העישון ובכך סייע לחברות הטבק. בתחקיר נטען כי העיתון "המודיע", המזוהה עם חסידות גור, פרסם פרסומות רבות מטעם חברות הטבק, בתקופה שבה החברות היו זקוקות לתמיכת ליצמן בהצבעות בכנסת. כן נטען כי כתב "המודיע" יעקב רייניץ גבה אלפי שקלים כדי לקבוע פגישות עם בכירי משרדו ואיתו בהתרעה קצרה[21][22][23][24].

ב-26 בנובמבר 2017 הודיע ליצמן על התפטרותו מן הממשלה, בשל המשך עבודות רכבת ישראל בשבת[25], בתחילת 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה[26] המאפשר כהונה כסגן שר כאשר פורמלית ראש הממשלה הוא השר, דבר שאיפשר את חזרתו של ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות[27]. בעקבות התפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו כשר הבריאות, מונה ליצמן ב-29 בדצמבר 2019 לשר הבריאות בממשלת מעבר[28].

ליצמן חותם על צו בריאות העם

מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 נדרש משרד הבריאות לנהל את המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. ניהול המאבק היה בהשתתפות בכירי המשרד, וכן בידי ראש הממשלה ושר הביטחון. בתחילת אפריל, ליצמן ואשתו נדבקו גם הם במחלה. בחדשות 12 פורסמו עדויות אנונימיות שלפיהן ליצמן הפר את הנחיות משרד הבריאות לפני שאובחן, והתפלל בביתו של חסיד גור[29]. ליצמן הכחיש וטען שלא חרג מההנחיות[30].

שר הבינוי והשיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020, עם כינון ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר הבינוי והשיכון, בעקבות בקשתו לעבור לתפקיד זה.

חשדות לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2019 נחקר באזהרה בחשד שהתערב בחוות דעת לקביעת כשירותה של מלכה לייפר החשודה בפדופיליה לעמוד לדין, כדי למנוע את הסגרתה לאוסטרליה[31][32]. לפי תחקיר של תוכנית הטלוויזיה "המקור", גם במקרים נוספים פעל ליצמן למען עברייני מין חרדים[33][34]. באוגוסט 2019 פורסמה עמדת המשטרה שלפיה יש ראיות מספיקות כדי להעמידו לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, הדחת עדות והצעת שוחד[35][36], בגין פרשה זו ובגין ניסיון להשפיע על גורמים מקצועיים במשרדו למנוע סגירת מעדנייה סמוכה לביתו עקב ליקויים תברואתיים שהתגלו בה. ליצמן הכחיש את האישומים[37][38].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבישי בן חיים, יחס החרדים למפעל הציוני באתר "אנשים ישראל"(הקישור אינו פעיל, 8.4.2019)
  2. ^ אלי ביתאן, ‏בין הרבי מגור לשרה נתניהו: ראש לשכת ליצמן יהפוך ליורש?, בעיתון מקור ראשון, 30 בינואר 2019
  3. ^ מרדכי גילת, ‏ערד: חבית אבק שרפה, באתר ישראל היום, 25 במרץ 2016
  4. ^ רוני לינדר-גנץהקשרים בין ליצמן לעיתון החרדי שימשיך להרוויח מפרסומות לסיגריות, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2018
  5. ^ אלי ביתאן, ‏המושך בחוטים: האדמו"ר שפתח במשבר ממשלת הימין, בעיתון מקור ראשון, 12 במרץ 2018
  6. ^ מוטי ארגמן, כתב בחדרי חרדים, ביקורת על ליצמן? רק ב'וועדת השלושה', באתר בחדרי חרדים, 20 בדצמבר 2008
  7. ^ פנחס וולף‏, מחיר התמיכה בברקת: ח"כ ליצמן הותקף בי-ם, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בנובמבר 2008
  8. ^ פנחס וולף, הנקמה של פרוש: ליצמן לא יו"ר ועדת הכספים, וואלה! NEWS,‏ 1 באפריל 2009
  9. ^ שמואל קופר, ליצמן לביבי: אהיה סגן שר הבריאות, צופר, 6 באפריל 2009
  10. ^ דן אבן, מתה הפעוטה מרחובות שלקחתה במוות מוחי וקיבלה טיפול תרופתי בהוראת סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2009
  11. ^ דן אבן, יעקב ליצמן: יזמתי הפרדה בין המינים בבתיה"ח הפסיכיאטריים בי-ם כדי להקל על החרדים, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2009
  12. ^ דן אבן, שרי הממשלה אישרו רשמית את תוכניתו של יעקב ליצמן, לממן טיפולי שיניים על חשבון סל התרופות, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2009
  13. ^ שי ניב, ‏סוף-סוף גם בישראל: ליצמן נותן הכשר לחוק הביציות, באתר גלובס, 2 בפברואר 2010
  14. ^ דן אבן, יעקב ליצמן בביקור פתע בבית החולים כפר שאול: "לו יכולתי, הייתי מוציא צו סגירה למקום", באתר הארץ, 20 בינואר 2010
  15. ^ ליצמן ביקר בסורוקה ביקור פתע: התפוסה עדיין סבירה, באתר ערוץ 7, 16 בינואר 2012
  16. ^ הרפורמה הראשונה של ליצמן: העברת בריאות הנפש לקופות החולים, וואלה.
  17. ^ רוני לינדר-גנץליצמן נכנס למשרד הבריאות והודיע: נפעל לביצוע בדיקות MRI - תוך לא יותר מ-3 ימים, באתר TheMarker‏, 20 במאי 2015
  18. ^ אדריאן פילוט, ליצמן נגד כחלון: היכן הכסף שהבטחת לפסיכיאטריה?, באתר כלכליסט, 21 במרץ 2019
  19. ^ רן רזניק, ‏השר כחלון: "מיליארד שקלים שהעברתי לפסיכיאטריה - נעלמו", באתר ישראל היום, 19 במרץ 2019
  20. ^ הילה ויסברג, ‏אתם בדיכאון? חכו שנה לפסיכולוג; המסמך שחושף את כישלון הרפורמה בבריאות הנפש, באתר גלובס
  21. ^ חיים ריבלין, ‏מעטפות הכסף, המאכער ושר הבריאות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 בינואר 2017‏
  22. ^ חיים ריבלין, ‏החברה הפיקטיבית והפגישה עם השר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏10 בינואר 2017‏
  23. ^ חיים ריבלין, ‏איך השר ליצמן מקל על חברות הטבק?, באתר ‏מאקו
  24. ^ חיים ריבלין, ‏כך חברות הטבק סיכלו חוקים בכנסת, באתר ‏מאקו‏‏, ‏12 בינואר 2017‏
  25. ^ אהרון רבינוביץ, יהונתן ליס, משבר השבת: שר הבריאות יעקב ליצמן הגיש את התפטרותו מהממשלה, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2017
  26. ^ חוק–יסוד: הממשלה (תיקון מס' 5), ס"ח 2682 מ-14 בינואר 2018
  27. ^ ישי כהן, ‏אושר סופי: יעקב ליצמן - סגן שר הבריאות, באתר כיכר השבת, 10 בנובמבר 2018
  28. ^ טל שניידר, ‏ליצמן מונה לשר בריאות; נתניהו צפוי להכריז על עוד מינויי שרים מחר, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2019
  29. ^ עדויות חושפות: לפני שאובחן, שר הבריאות ליצמן התפלל בניגוד להנחיות, באתר ‏מאקו‏; כתבת חדשות 12 התחזתה לעובדת משרד הבריאות, באתר בחדרי חרדים, 3 באפריל 2020
  30. ^ חדשות כיפה, ‏ליצמן: לא חרגתי כהוא זה מהנחיות משרד הבריאות, באתר כיפה, 04 באפריל, 2020 22:56
  31. ^ סגן השר ליצמן חשוד כי ניסה למנוע הסגרת חשודה בפדופיליה לחו"ל באתר החדשות 13, 14 בפברואר 2019
  32. ^ אבי אשכנזי ויקי אדמקר‏, "התערב למניעת הסגרת חשודה בפדופיליה": ליצמן נחקר בחשד לשחיתות, באתר וואלה! NEWS‏, 14 בפברואר 2019
  33. ^ רביב דרוקר, לחצים והפעלת קשרים: כך פעל ליצמן למען עברייני מין חרדים, באתר חדשות 13, 16 במאי 2019
  34. ^ עידו אפרתיתחקיר "המקור": ליצמן ולשכתו סייעו במשך שנים לעברייני מין חרדים, באתר הארץ, 17 במאי 2019
  35. ^ סיום חקירה בעניינו של סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, באתר משטרת ישראל, 6 באוגוסט 2019;
  36. ^ אלה לוי-וינריב, ‏מרמה, הפרת אמונים, הדחת עדות ושוחד: המשטרה ממליצה להעמיד לדין את סגן השר יעקב ליצמן, באתר גלובס
  37. ^ אריק בנדר, מעיין הרוני, ‏ליצמן על החשדות נגדו: "לא פעלתי ממניעים פסולים, מצפוני נקי", באתר מעריב אונליין, 13 באוגוסט 2019
  38. ^ יקי אדמקר‏, עיתון הבית של ליצמן: "המשטרה פעלה בצורה פוליטית מתוזמנת", באתר וואלה! NEWS‏, 7 באוגוסט 2019