שמיר (ספרות האגדה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:16, 20 ביולי 2021

על פי המוזכר בתלמוד ובספרות האגדה היהודית השמיר הוא חומר או בעל חיים אגדי, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע. על פי פירוש רש"י, השמיר הוא מין תולעת.

שימוש

השימושים המוכרים בשמיר הם:

בקיעת משה את אבני החושן,
בניית בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך ללא שימוש בכלי ברזל לסיתות אבני הבניין - עליהן נאמר ”וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ”^[1] ^[2]

מקורות

השמיר נזכר במגוון מקורות תנאיים, אך המקור בו הוא מוזכר בצורה הרחבה ביותר הוא הגמרא במסכת גיטין^[3] הדנה במלכותו של שלמה:

שידה ושידתין למאי איבעי ליה? [למה היה צריך לשלוט בשדים ובשדות?^[4]] דכתיב: 'והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', אמר להו לרבנן: היכי אעביד? אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד...

.

המקור הראשון בספרות התנאים שבו נזכר השמיר הוא משנה בפרקי אבות, שבה מוזכר השמיר כאחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות - דהיינו לקראת סיום ששת ימי הבריאה:

עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות. ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ו'

עוד נאמר במשנה, מסכת סוטה, פרק ט', משנה י"ב שעם חורבן בית המקדש הראשון 'בטל השמיר'.

בתלמוד מוזכר שגודל השמיר הוא 'כחוט השערה' (ומכאן יכולתו לגרום לחיתוך עדין כזה הנדרש לחריטה על אבני האפוד), ומקום משמרתו הוא אצל שר הים, מדברי התלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ח, עמוד ב' משתמע שהשמיר אינו מסוגל לבקע עופרת ולכן נשמר בקופסת עופרת: ”במה משמרין אותו כורכין אותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין”. וכך אף נראה מנבואת זכריה המזכיר את המונח 'שמיר' - ”וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יי' צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת יי' צְבָאוֹת”, לאחר שמוקדם יותר הוא מזכיר את הרשעה שאל פיה מושלכת אבן עופרת - נבואה שפרשנותה מורכבת, ומהווה כר נרחב לפרשנות מדרשית. במסכת גיטין^[5] מוזכר "תרנגולא ברא" כמופקד על משמרתו של השמיר.

זיהוי

אזכור העופרת, המשמשת להגנה מקרינה רדיואקטיבית, כחומר המסוגל לבלום את השמיר, הביא את עמנואל וליקובסקי לטעון כי השמיר היה למעשה חומר רדיואקטיבי המצוי בטבע, כגון רדיום^{[דרושה הבהרה]}.

דעה נוספת^[6]^[^{דרוש מקור: יש להשלים]} מבוססת על דעת רש"י, על פיה השמיר היא תולעת היוצרת קרינה.

דעה נוספת^[7] סבורה שישנם שני סוגי שמיר. השמיר המבואר בפסוק הוא אבן או גוף אחר חד. שנמצא גם כיום (למשל יהלום) והשמיר של בית המקדש הוא בריה שאינה מוכרת כיום שיש לה תכונת חיתוך ולכן נקראת כך בהשאלה.

ביוני 2019 צוות חוקרים מאוניברסיטת נורת'איסטרן שבבוסטון, גילה בנהר אבטן שבפיליפינים, תולעת אנדמית בשם לית'ורדו אבטאניקה (lithoredo abatanica) המסוגלת לחתוך סלעים ולחיות בתוכם.

ראו גם

תרנגול הבר (ספרות האגדה)

קישורים חיצוניים

עמית נאור, תולעת השמיר שבנתה את בית המקדש, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 12 בדצמבר 2020

הערות שוליים

^ מלכים א' ו' ז', וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃, באתר ויקיטקסט
^ (הסבר אחר המובא בתלמוד הוא שהאבנים סותתו מחוץ להר הבית בטרם הובאו אליו).
^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ח, עמוד א'.
^ ”עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות” (קהלת ב' ח') - בגמרא, רבי יוחנן מסביר שבמילה "שדה ושדות" הכוונה לשדים
^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ח, עמוד ב'.
^ הרב זמיר כהן, בספר המהפך
^ הרב יהושע ענבל תורה שבעל פה, עמוד 578-572

שגיאת ציטוט: לתג <ref> המוגדר בתוך <references> אין תכונת שם (name).

[1] מלכים א' ו' ז', וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כׇּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃, באתר ויקיטקסט

[2] (הסבר אחר המובא בתלמוד הוא שהאבנים סותתו מחוץ להר הבית בטרם הובאו אליו).

[3] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ח, עמוד א'.

[4] ”עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות” (קהלת ב' ח') - בגמרא, רבי יוחנן מסביר שבמילה "שדה ושדות" הכוונה לשדים

[5] תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ח, עמוד ב'.

[6] הרב זמיר כהן, בספר המהפך

[7] הרב יהושע ענבל תורה שבעל פה, עמוד 578-572

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

גרסה מ־18:16, 20 ביולי 2021 עריכה 0989h (שיחה \| תרומות) 4,405 עריכות אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית משימה למתחיל → העריכה הקודמת		גרסה מ־18:16, 20 ביולי 2021 עריכה ביטול 0989h (שיחה \| תרומות) 4,405 עריכות אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית משימה למתחיל העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	{{עריכה\|נושא=יהדות}}
	על פי המוזכר ב[[תלמוד]] ובספרות ה[[אגדה (יהדות)\|אגדה היהודית]] ה'''שמיר''' הוא [[חומר]] או [[בעלי חיים\|בעל חיים]] אגדי, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע. על פי פירוש [[רש"י]], השמיר הוא מין [[תולעת]].		על פי המוזכר ב[[תלמוד]] ובספרות ה[[אגדה (יהדות)\|אגדה היהודית]] ה'''שמיר''' הוא [[חומר]] או [[בעלי חיים\|בעל חיים]] אגדי, בעל יכולת לבקע כל חומר שאיתו הוא בא במגע. על פי פירוש [[רש"י]], השמיר הוא מין [[תולעת]].