יהושע ענבל
 | |
| לידה |
1977 (בן 46 בערך) י"ג בחשוון ה'תשל"ח  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | מודיעין עילית |
| השתייכות | חרדים ליטאים, |
| רבותיו | הרב יעקב פוזן, הרב חיים שאול גריינימן, הרב דב לנדו והרב גדליה נדל |
| חיבוריו | יורה דעה, יורה אורח, יורה משפט, תורה שבעל פה |
| אב | הרב צבי ענבל |
  | |
הרב יהושע ענבל (נולד ב- 1977) הוא הוגה דעות חרדי ומחבר ספרי הלכה והגות. ראש כולל לדיינות במודיעין עילית, חבר מערכת בכתב העת ישורון ובאנציקלופדיה תלמודית ופעיל בארגון ערכים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהושע ענבל הוא בנו של הרב צבי ענבל, יליד רכסים. למד בישיבת סלבודקה ומשתייך לחוג חזון איש. הושפע מהרב דב לנדו, מהרב חיים שאול גריינמן, הרב יעקב ישראל פוזן וכן מהרב גדליה נדל וחוגו.
למד בכוללים הקשורים לחוג חזון איש. ב-2006 הקים כולל המיועד לציבור זה, ועמד בראשו. עם הזמן השתנה אופי הכולל והחל להתמקד בלימוד חושן משפט במגמה לדיינות. במסגרת הכולל נכתבו ספריו על יורה דעה ואורח חיים.
היה נשוי ליוכבד בת הרב שלום גילרנטר (נפטרה באייר תשפ"ג). מתגורר במודיעין עילית.[1]
פעילותו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב ענבל פרסם בתשע"ד (2013) שלשה כרכים, על יורה דעה ואורח חיים. הספרים מחולקים לשני חלקים (המשולבים במקביל): א) קיצור הספרות ההלכתית שנכתבה מזמן השולחן ערוך, לא כולל פוסקי זמננו. ב) חידושי הלכות העוסקים בסוגיות ההלכתיות, לפי סדר סימני השולחן ערוך. החיבור על אורח חיים אינו מקיף את כל החלק. סגנון לימודו דומה לסגנון המקובל בחוג חזו"א (ואף העימוד שלהם נראה דומה לעימוד הספר חזון איש). הוא מכריע לעיתים במחלוקות הפוסקים. בספר נדפסו מכתבי ברכה מראש ישיבת סלבודקה הרב ברוך רוזנברג, הרב נסים קרליץ, והרב שבח צבי רוזנבלט.
פרסם ספרים הלכתיים נוספים. בתשפ"ג (2023) הוציא לאור חיבור במתכונת דומה לחלק חושן משפט.
ענבל היה קשור לאבי חמיו, הרב אלתר פנחס גילרנטר, שהיה ראש ישיבת יחל ישראל, ורשם מפיו שמועות מהחזון איש והרב יצחק זאב סולובייצ'יק. כן השתתף בעריכת כתביו שיצאו לימים כסדרת ספרים בשם 'אלף בינה'.
ענבל הוא חבר מערכת בכתב העת "ישורון". במסגרת זו כתב כמה וכמה מאמרים, חלקם תחת שם-העט "יהוסף יעבץ"[2], בעיקר בתחום דרכי הפסיקה והלימוד של פוסקי הלכה בהיסטוריה ובדורנו. מפרסם מאמרים גם בכתבי העת המעיין, האוצר, חצי גבורים ועוד.
כתב וביקר מספר ערכים באנציקלופדיה תלמודית בעיקר בכרך ל"ח.
בתשע"ה (2015) פרסם את הספר "תורה שבעל-פה - סמכותה ודרכיה", העוסק בדיון היסטורי על קיומה של תושבע"פ סמכותה ודרכיה.
הוא עוסק בההדרת פירושו המדעי של הרב דוד צבי הופמן לתורה, מטעם מוסד הרב קוק.
מקום מרכזי בתורתו בספריו ובמאמריו, תופס החזון איש ובפולמוסים הלכתיים הוא בדרך כלל מצדד בעמדתו. בספרו תושבע"פ הוא מכנה אותו "אבי היהדות של דורינו" (פרק ששי), ובמאמריו המחקריים הוא מרחיב בדרכי פסיקתו ובניתוח ספריו ותולדותיו, בנושא זה ניהל ויכוח נרחב מול בנימין בראון שחקר את תולדות החזון איש ושיטתו, במאמרים ומאמרי נגד. לשם כתיבת מאמרו על דרכי החזון איש, השיג העתק ממחברת גנוזה של הרב שמריהו גריינמן בה תיעד גריינמן פרטים שונים מחיי החזון איש ואמירות שונות שלו, פרסום פרטים ממחברת זו לא נתקבל בברכה על ידי בניו של הרב שמריהו. למרות קשריו עם הרב גדליה נדל, ענבל לא קיבל את עמדתו בנוגע לתורת הקבלה ולתורת האבולוציה, והוא רואה את הקבלה כחלק אותנטי ומרכזי מההשקפה היהודית, ואף אינו רואה את האבולוציה כפרשנות הנכונה לספר בראשית. השקפה זו הוא מייחס לרבו הרב יעקב ישראל פוזן.
פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2007 נתבקש על ידי אנשים מתחום ההחזרה בתשובה לכתוב תגובה לחומר הסברה של יוצא בשאלה מפורסם בשם ירון ידען, שאותו הכיר הרב ענבל מתקופת לימודים משותפת בישיבת כנסת חזקיהו, ובעקבות זאת נכתב הספר הדיגיטלי 'תיק ידען'. הספר כתוב בסגנון לגלגני.
ב-2009 ריכז ענבל מבחר מכתביו בתחום התנגדות לביקורת המקרא והעימות בין ההשקפה המסורתית לבין התרבות המערבית, באתר שנקרא 'האקדמיה ליהדות', בתוך הפלטפורמה של 'פארק אתרים', שהורדה מהרשת לאחר מספר שנים. השתתף בוויכוחים בנושאים אלו במספר במות. ב-2015 הצטרף באופן רשמי לצוות של ארגון ערכים. במסגרת זו פיתח גרסה משלו לטיעון העד העוסק במידת ההיסטוריות של הסיפור המקראי. ענבל מרצה ומדריך בקורסים של ארגון ערכים, בעיקר בהדרכת מרצים.
ב-2010 הצטרף לארגון בית מדרש הגר"א של אחיו, הרב אוריה יצחק ענבל, והוא מוסר שיעורים במסגרות שונות של בית המדרש.
ב-2016 הקים פורום בשם 'בית ועד לחכמים - פורום סגור לתלמידי חכמים', שהמשתתפים בו פעילים בשמם המלא. בפורום כ-300 חברים. בנוסף היה פעיל בתקופות שונות בפורומים תורניים נוספים.
ב-2019 הקים מטעם ארגון ערכים, אתר בשם 'רציו - אמונה, מחקר ומדע'. באתר אלפי מאמרים בתחומים של: תורה ומדע, אבולוציה, מטריאליזם, התרבות המערבית וביקורת המקרא. חלק מהמאמרים הם משל ענבל וחלק משל כותבים נוספים, כולל תרגום מפרסומים לועזיים.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורה שבעל פה: סמכותה ודרכיה, באתר אוצר החכמה, יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ה
- יורה דעה, באתר אוצר החכמה, סיכום השיטות ועיונים על סדר שולחן ערוך יורה דעה, שני כרכים, בסופו "יורה אורח" על אורח חיים, מודיעין עילית ה'תשע"ג[3]
- תוקף השטר (באתר היברובוקס) תוקפו ההלכתי של השטר וגדריו, מודיעין עילית ה'תשע"ו
- גבורת אנשים (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני הזרעה מלאכותית, השתלת איברים, פרייה ורבייה ועוד, מודיעין עילית ה'תשע"ז
- חזקה בתרייתא (זמין לצפייה והורדה בכונן גוגל), בענייני ספק מוחזק, מודיעין עילית ה'תשפ"א
- יורה משפט, יצא לאור על ידי מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשפ"ג
כמו כן ההדיר את מאמריו של הרב דוד צבי הופמן אשר עוסקים בנושאי התפילה בשם "על התפילה" ואת פירושו לספר ויקרא העוסק בביקורת המקרא בהוצאת מוסד הרב קוק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר רציוֹ
- מאמרים תורניים באתר רציו
- תיק ידען
- יהושע ענבל, חידוש הסנהדרין: הגיע הזמן להתחיל לעבוד יחד, בעיתון מקור ראשון, 11 ביוני 2019
- ישראל שפירא, לאחר שהותקף: החוקר התורני מגיב ל"חכמי הטוקבק", באתר כיכר השבת, 6 ביוני 2022
יהושע בן צבי ענבל, דף שער בספרייה הלאומית
| מאמרים ושיעורים |
|---|
* האדם הרוחני בכנס מדע ותודעה.
|
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה ויסברג, הסתירה את מחלתה: מרת יוכבד ענבל ע"ה, באתר בחדרי חרדים, 18 במאי 2023
- ^ "יעבץ" – ראשי תיבות של שמו משפחתו ושם אביו: יהושע ענבל בן צבי.
- ^ ראה ביקורת שם הספר בהמעיין, וסקירה על הספר ביתד נאמן