חושן

החושן באנציקלופדיה היהודית

תצלום גרסה של חושן עם 3 אבני קבושון בנוסף ל-12 אבני שבטים עם פאות

החושן באיור בספר מ-1837

חושן על מזוזה בתחנת הרכבת יפו

בביהכנ"ס הספרדי ביקור חולים בסוארד פארק, סיאטל

אבני החושן בחזית בית הכנסת הספרדי המרכזי ברמת גן שיצר האמן משה סעידי

גרסה ריבועית בביהכנ"ס בשירמק, ריין תחתון

החושן הוא אחד מסמלי שבט לוי.
כיפת ביהכנ"ס של אֶנְסְחֶדֶה.

חוֹשֶׁן, או בשמו המלא חוֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, היה אחד משמונת בגדי הכהן הגדול בעת ששירת בבית המקדש. שובצו בו 12 אבנים יקרות שונות כנגד 12 השבטים והוא הונח על חזהו של הכהן הגדול.

הציווי ליצירת החושן כתוב בספר שמות (פרשת תצוה). יצירת החושן עצמו מתוארת בספר שמות ל"ט, ח-כא (פרשת פקודי).

מטרת החושן

מטרתו של החושן, לפי שמות (כ"ח, כט), הייתה שכל שבטי ישראל יהיו לזיכרון לפני ה', כאשר הכהן נמצא במשכן או במקדש. בספר במדבר מוזכר טעם נוסף והוא התייעצות עם אלוהים האם לצאת למלחמה: ”וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי ה', עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה” (במדבר כ"ז, כא). לפי זה מובן מדוע שמו "חושן משפט", על ששופט כיצד על ישראל לנהוג במלחמותיהם.

אצל שאול המלך מסופר (שמואל א' כ"ח, ו) שהלך לבעלת האוב כדי לקבל מידע על העתיד לפקוד אותו במלחמה בגלבוע, לאחר שלא קיבל תשובה דרך האורים ותומים שבתוך החושן (וגם לא בחלומות ולא מהנביאים).

תיאור החושן

במקרא

החושן היה בד רקום מחוטים יקרים של זהב, תכלת, ארגמן, שני ושש. צורתו הייתה ריבוע, וצלעותיו השוות היו באורך של המידה המקראית "זרת", שמשמעותה המרחק שבין קצה הזרת לאגודל (כ-25 ס"מ). שובצו בו, בתוך משבצות זהב, 12 אבנים יקרות שונות, כנגד 12 השבטים. על החושן או בתוכו היה מושם האורים והתומים, שמתואר אצל פרשני המקרא כעין מנגנון הפעלה של החושן, שגורם לאותיות החרוטות על גבי האבנים לנצנץ. החושן היה מונח על האפוד של הכהן הגדול, ומהודק אל טבעות האפוד באמצעות חוטים. בכמה מקומות בתורה נקרא החושן ע"ש האפוד.

בספרות הרבנית

על פי התלמוד הבבלי בסוף פרק שביעי של מסכת יומא (עג:), על החושן נחקקו, מלבד שמות השבטים, גם המילים הבאות: אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון. המטרה בכך הייתה שכל האותיות תופענה על החושן, כדי שיוכל למלא את תפקידו כאורים ותומים.

המפרשים (רבינו בחיי, חזקוני, בעל הטורים) מלמדים שהייתה חלוקה שווה של האותיות ובכל אבן ואבן היו שש אותיות. לכן, באבנו של ראובן התווספה האות א', אצל שמעון ב', אצל לוי ר'ה'מ, וכך נוצרה המילה אברהם; באבנו של יהודה נוספה האות י' וכך הלאה עד להשלמת המילה יצחק, יעקב, שבטי, ישרון. ברמב"ם (הלכות כלי המקדש פרק ט הלכה ז) מוזכר ששמות האבות היו לפני שמות השבטים. מקורו במדרש רבה (סוף פרשת תצוה): "על אודם היה כתוב אברהם יצחק ויעקב ראובן, על פטדה היה כתוב שמעון... על ישפה היה כתוב בנימין שבטי ישורון". הרמב"ם גם מזכיר שבטי י-ה במקום שבטי ישורון.

ובאברבנאל (פרשת תצוה) מובא ששמות השבטים בחושן היו לפי המסעות (ללא לוי ויוסף ועם מנשה ואפרים): "שלא היו מסודרים שמות השבטים בחשן כמו שנולדו אלא כמו שהיו בדגלים. כי היו בטור האחד יהודה יששכר וזבולון, כמו שהיה בדגל מזרח. ובטור השני ראובן שמעון וגד כמו שהיה בדגל תימנה. ובטור השלישי אפרים ומנשה ובנימין כמו שהיה בדגל ימה. ובטור הרביעי דן אשר ונפתלי כמו שהיה בדגל צפונה. ומפני שלא נכתבו ולא הונחו בחשן כסדר תולדותם אלא כסדר הדגלים לכן לא נאמר בחשן כתולדותם כמו שנאמר באפוד...".

אבני החושן

השבט		האבן
ראובן	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה החושן על פי רבנו בחיי בן אשר (שבטים)	אודם	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה החושן על פי רבנו בחיי בן אשר (אבנים)
שמעון		פטדה
לוי		ברקת
יהודה		נופך
יששכר		ספיר
זבולון		יהלום
דן		לשם
נפתלי		שבו
גד		אחלמה
אשר		תרשיש
יוסף (מנשה ואפרים)		שוהם
בנימין		ישפה

רבנו בחיי, בפירושו לפרשת תצוה, פרק כ"ח, מציג את התכונות של אבני החושן ואומר: ”ודע כי נמצא כתוב בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שבם עיקריות ושרשיות אינם אלא שתי עשרה והם אבות לכל שאר האבנים”. לקביעה זו אין בסיס מדעי.

זיהוי האבנים

לדעת 'מכון המקדש'

הלוח הבא מציג את אבני החושן על פי הזיהוי של מכון המקדש.

אבני "חשן משפט" – שם השבט שהיה מְפֻתָּח על האבן לצד אותיות "אברהם יצחק יעקב שבטי ישרון" – שמם המשוער של האבנים
ר א ו ב ן - א (מתוך אברהם)	ש מ ע ו ן - ב (מתוך אברהם)	ל ו י - רהם (מתוך אברהם)
אֹדֶם - Carnelian	פִּטְדָה - Topaz ‏(green)	בָּרֶקֶת - Emerald
י ה ו ד ה - י (מתוך יצחק)	י ש ש כ ר - צ (מתוך יצחק)	ז ב ו ל ן - ח (מתוך יצחק)
נֹפֶךְ - Turquoise	סַפִּיר - Sapphire	יָהֲלֹם - Quartz
ד ן - ק (מתוך "יצחק"), יעק (מתוך יעקב )	נ פ ת ל י - ב (מתוך "יעקב")	ג ד - שבטי (מתוך "שבטי ישרון")
לֶשֶׁם - Sodalite	שְׁבוֹ - Agate	אַחְלָמָה - Amethyst
א ש ר - ישר (מתוך ישרון)	י ו ס ף - ון (מתוך ישרון)	ב נ י מ י ן
תַּרְשִׁישׁ - Aquamarine	שֹׁהַם - Onyx	יָשְׁפֵה - Opal

יישובים על שם אבני החושן

נחלות השבטים בארץ ישראל

• אודם: מושב בצפון רמת הגולן
• ברקת: מושב בגבול השפלה ולרגלי הרי יהודה
• נופך: יישוב קהילתי במועצה אזורית חבל מודיעין
• ספיר: יישוב קהילתי בערבה
• לשם: יישוב במערב השומרון
• אחלמה: מושב במועצה האזורית חבל מודיעין
• תרשיש: היאחזות נח"ל בדרום סיני
• שוהם: מועצה מקומית בחבל מודיעין, בקרבת שדה התעופה בן-גוריון
• אבני חן^{דרוש מקור- על שם אבני החושן?}: שכונה במודיעין-מכבים-רעות

ראו גם

• אורים ותומים
• חושן (פסל)

קישורים חיצוניים

• על אודות תרגום שמות אבני חן בעיקר אודות אבני החושן
• ארנון סגל, האבנים המתגלגלות, זיהוי אבני החושן, ‏5 בדצמבר 2014
• חושן (בגדי כהונה), דף שער בספרייה הלאומית
• מאמרים בנושא חושן, באתר ספריית אסיף
• סרטון קצר על שמה של אבן האודם
• החן שבאבן - מאת פרופ' זהר עמר

הערות שוליים

לחצו כדי להקטין חזרה

לחצו להגדלה

---

אבני החושן