שלמה פישר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:40, 15 בפברואר 2009

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ראו בדף השיחה.

הרב יונתן יהודה שלמה פישר (נולד בירושלים בכ"ט שבט תרצ"ב, 1932) הוא ראש ישיבה, מחבר ספרים הלכתיים ודיין בבית הדין הרבני לשעבר. הרב פישר הוא מראשי ישיבת איתרי, המונה כמאה וחמישים תלמידים. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי היישוב הישן השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל החזון איש בלמדנות נוסח שיטת בריסק. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר שב שמעתתא ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה. בשיעוריו ובכתביו הוא נוהג להשתמש בביטויים ובמונחים ייחודיים אופיינים, כזה הוא, לדוגמה, המונח 'משל', שמשמעותו, בהקשר זה, הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי בדין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון', כלומר - חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו. למרות ייחודה, מעוגנת דרכו היטיב בלמדנות הישיבתית המסורתית והכרותו את המחקר התלמודי האקדמי אינה ניכרת בה. דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ההלכה, הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.

הרב שלמה פישר העמיד שורה של תלמידים, ביניהם רבנים ורמי"ם בישיבות, ואף בעלי בתים המשתתפים דרך קבע בשיעוריו והפונים אליו בשאלות הלכתיות. גם בני משפחתו ידועים בפעילותם. חמיו היה הרב אליעזר דוד ברנד, מחברי מערכת אוצר הפוסקים, בנו הוא הרב אהרון פישר ואחיו הוא הרב ישראל יעקב פישר שהיה הגאב"ד של העדה החרדית בירושלים, בנו הרב מאיר פישר פעיל בהוראת יהדות בתל אביב, בתו חנה קהת היא מייסדת ארגון קולך.

ספריו

בית ישי - דרשות על התורה, ירושלים, תשס"ד.
בית ישי - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשס"ה.
ההדרה של ספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש.
ההדרה של "ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל).

קישורים חיצוניים

אודות הרב פישר באתר ישיבת איתרי
הספר אור ה' לרבי חסדאי קרשקש, מהדורת הרב שלמה פישר
שיעור - תקיעה בשופר של עולה ניתן בישיבת בית אל, כ"ח באלול תשס"ד
גדרי אנוס במצוות - שיעור של הרב שלמה פישר

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עריכה|ראו ב[[שיחה:שלמה פישר|דף השיחה]]}}
 [[תמונה:FISHER.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה פישר עם בנו הרב מאיר פישר]]
-הרב '''יונתן יהודה שלמה פישר''' (נולד ב[[ירושלים]] בכ"ט [[שבט (חודש)|שבט]] [[תרצ"ב]], [[1932]])הוא [[ראש ישיבה]], מחבר ספרים הלכתיים ו[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] לשעבר. הרב פישר הוא מראשי [[ישיבת איתרי]], המונה כמאה וחמישים תלמידים. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי [[היישוב הישן]] השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל ה[[חזון איש]] בלמדנות נוסח [[שיטת בריסק]]. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר [[שב שמעתתא]] ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה. בשיעוריו ובכתביו הוא נוהג להשתמש בביטויים ובמונחים ייחודיים אופיינים, כזה הוא, לדוגמה, המונח 'משל', שמשמעותו, בהקשר זה, הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי בדין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון', כלומר - חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו. למרות ייחודה, מעוגנת דרכו היטיב בלמדנות הישיבתית המסורתית והכרותו את המחקר התלמודי האקדמי אינה ניכרת בה. דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם  מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים  החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ה[[הלכה]], הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.
+הרב '''יונתן יהודה שלמה פישר''' (נולד ב[[ירושלים]] בכ"ט [[שבט (חודש)|שבט]] [[תרצ"ב]], [[1932]]) הוא [[ראש ישיבה]], מחבר ספרים הלכתיים ו[[דיין (משפט עברי)|דיין]] ב[[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] לשעבר. הרב פישר הוא מראשי [[ישיבת איתרי]], המונה כמאה וחמישים תלמידים. כדי להקדיש את מירב זמנו ללימוד הוא מתגורר במשך השבוע בישיבה ומגיע לביתו רק לימי שישי ושבת. רוב זמנו מוקדש ללימוד עם חברותות, חלקם מתלמידי הישיבה וחלקם ממקומות אחרים. למרות היותו בן למשפחה בולטת מצאצאי [[היישוב הישן]] השמרני, גישתו חדשנית יחסית. דרכו כלמדן מבוססת על בירור של מושגי יסוד מחד גיסא ועל בקיאות רחבה מאידך גיסא. מבחינה מסוימת ניתן לראות את דרכו כמעין מיזוג של דרך לימודו של בעל ה[[חזון איש]] בלמדנות נוסח [[שיטת בריסק]]. ככלל הוא ממליץ על עיון מרובה בספרי האחרונים, בין השאר, הוא מרבה לעסוק בספר [[שב שמעתתא]] ואף מעביר בביתו, מדי שבוע, שיעור קבוע בספר זה. בשיעוריו ובכתביו הוא נוהג להשתמש בביטויים ובמונחים ייחודיים אופיינים, כזה הוא, לדוגמה, המונח 'משל', שמשמעותו, בהקשר זה, הסברת העקרון ההגיוני העומד מאחורי בדין מסוים באמצעות המשלתו לזה העומד מאחורי דין אחר, שבו הוא מובן וברור יותר. מושג אחר הוא 'צורה וצביון', כלומר - חשיבותה של צורת המעשה כמבטאת את תוכנו וכמכריעה את מעמדו ההלכתי גם אם לאמתו של דבר תוכן זה אינו קיים בו. למרות ייחודה, מעוגנת דרכו היטיב בלמדנות הישיבתית המסורתית והכרותו את המחקר התלמודי האקדמי אינה ניכרת בה. דרכו באגדה דומה לדרכו בהלכה. בדרשותיו הוא מלבן את משמעותם של רעיונות יסוד תוך שימוש במקורות רבים, ביניהם  מקורות קבליים לא מעטים. מושג מרכזי במשנתו ההגותית הוא 'כלל ישראל'. כלל ישראל אינו רק אוסף הפרטים המרכיבים אותו, אלא ישות בפני עצמה. יתר על כן - התורה והמצוות נתנו, בראש ובראשונה, כחוקים  החלים על עם ישראל כעם, מכאן האופי המשפטי של ה[[הלכה]], הקיים גם במצוות הנראות לכאורה כ'דתיות' טהורות. מתוך כך, יש להבין הערמות הלכתיות שונות לא כפתרון של בדיעבד, אלא כביטוי מובהק לאופי החוקתי של ההלכה, אופי, המעניק לגיטימציה גמורה לפקציות משפטיות.
 הרב שלמה פישר העמיד שורה של תלמידים, ביניהם רבנים ורמי"ם בישיבות, ואף בעלי בתים המשתתפים דרך קבע בשיעוריו והפונים אליו בשאלות הלכתיות. גם בני משפחתו ידועים בפעילותם. חמיו היה הרב [[אליעזר דוד ברנד]], מחברי מערכת [[אוצר הפוסקים]], בנו הוא הרב [[אהרון פישר]] ואחיו הוא הרב [[ישראל יעקב פישר]] שהיה ה[[גאב"ד]] של [[העדה החרדית]] בירושלים, בנו הרב מאיר פישר פעיל בהוראת יהדות בתל אביב, בתו [[חנה קהת]] היא מייסדת ארגון [[קולך]].
 ==ספריו==
-*'''בית ישי''' 2 כרכים - [[דרשנות|דרשות]] על התורה, ירושלים, תש"ס.
+*'''בית ישי''' - [[דרשנות|דרשות]] על התורה, ירושלים, תשס"ד.
-*'''בית ישי''' 2 כרכים - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשמ"ח.
+*'''בית ישי''' - חידושים וביאורי סוגיות, ירושלים, תשס"ה.
 *ההדרה של ספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש.
 *ההדרה של "ביאור הגר"א לסיפרא דצניעותא" (מהדורה שונה מהדפוס הרגיל).
 ==קישורים חיצוניים==
+*[http://itri.webs.com/hebrew/since.html אודות הרב פישר] באתר [http://itri.webs.com ישיבת איתרי]
 *[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=153 הספר '''אור ה''''] לרבי [[חסדאי קרשקש]], מהדורת הרב שלמה פישר
 *[http://yeshiva.org.il/midrash/video/?id=2842 שיעור - תקיעה בשופר של עולה] ניתן ב[[ישיבת בית אל]], כ"ח באלול תשס"ד