מייקל רואץ'
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין מקורות, עודפי סופרלטיבים.
| ||
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין מקורות, עודפי סופרלטיבים. | |
מייקל רואץ' | |
לידה |
17 בדצמבר 1952 (בן 71) לוס אנג'לס, קליפורניה |
---|---|
מדינה | ארצות הברית |
לאום | אמריקאי |
עיסוק | נדבן, סופר, מחנך, מורה רוחני, מוזיקאי |
שפות היצירה | אנגלית |
תחום כתיבה | בודהיזם, ניהול, יוגה, מדיטציה |
נושאי כתיבה | ספרי עיון, רומנים |
יצירות בולטות | להב היהלום, ניהול קארמי |
geshemichaelroach | |
מייקל רואץ' (באנגלית: Michael Roach; נולד 17 בדצמבר 1952) הוא נזיר בודהיסטי ומורה אמריקאי לבודהיזם טיבטי שנוי במחלוקת מזרם הגלוג. רואץ' הוא האמריקאי הראשון שקיבל תואר גֶשֵה (תואר אקדמי הניתן לנזירים בטיבט) במנזר סרה בהודו. הוא היה תלמידו של קֵן רינפוצֵ'ה גשה לובסָנג תַ'רצִ'ין. הוא מרצה לעסקים, נדבן, סופר, מחנך, מורה ליוגה ומוזיקאי.
רואץ' מלמד בודהיזם לקהלים מגוונים ברחבי העולם וכן את יישומיו השונים של לימוד הבודהיזם בתחומים שונים. רואץ' הקים את מרכז ללימודי אסיה הקלאסית בניו יורק וממייסדיה של תוכנית המשך באוניברסיטת דיימונד מאונטיין באריזונה, אותה הקים יחד עם קריסטי מקנאלי. רואץ' סיים בהצטיינות תואר ראשון בלימודי דת מאוניברסיטת פרינסטון (1975).
שמו של רואץ' נקשר במחלוקות ושערוריות שונות. התנהגותו גונתה על ידי הדלאי לאמה והוא הוכרז כאישיות בלתי רצויה במושב הממשלה הטיבטית הגולה בדרמסאלה.[1][2] מספר נזירים והוגי דעות בודהיסטים דרשו ממנו לוותר על תואר הנזירות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו והשכלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייקל רואץ' נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה ב-17 בדצמבר 1952 להורים אפיסקופליים והוא אחד מארבעה אחים. המשפחה עברה ב-1958 לפיניקס שבאריזונה. בסיום לימודיו התיכוניים קיבל רואץ' מדליה נשיאותית במסגרת תוכנית נשיאותית שמטרתה להכיר בהישגים של תלמידים מצטיינים (Presidential Scholars Program). בשנת 1970 התקבל רואץ' במלגה מלאה לאוניברסיטת פרינסטון, שם למד בחוג לדתות, והשלים גם לימודים מתקדמים בשפה הרוסית. בשנת 1975 סיים בהצטיינות את הלימודים לתואר ראשון.
בשנת 1973 לקח הפסקה מלימודיו באוניברסיטה ונסע להודו בחיפוש אחר הדרכה בודהיסטית. באשראם בהרידוואר (Haridwar) קיבל את הדרכתו הראשונה במדיטציה. במאסורי (Mussoorie) שבהימלאיה קיבל לראשונה את הדרכה בנגינה הודית מסורתית על סיטאר וטאבלה, אותם למד ממובארק מאשי. בשנת 1974, לאחר שחזר לארצות הברית, הוא קיבל מלגה מבית ספר וודרו וילסון למדיניות ציבורית ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פרינסטון, על מנת להתעסק בבעיית הפליטים הטיבטיים בהודו. באותה שנה חזר להודו והחל ללמוד בספריה הטיבטית שבדרמסאלה את השפה והפילוסופיה הטיבטית ובמקביל המשיך בלימודי המוזיקה.
רואץ' ביקש מאמו, שחלתה בסרטן באותה תקופה, להגיע לטיפולים בהודו, והיא אכן נסעה לקבל טיפולים טיבטיים מסורתיים במחלת הסרטן. שניהם נפגשו עם הדלאי לאמה לקבלת ייעוץ אם עליו לחזור לארצות הברית להמשיך לסעוד את אימו, להמשיך את לימודיו האוניברסיטאיים וכמו כן האם להמשיך בלימודי הבודהיזם בארצות הברית. רואץ' שמע על לאמה טיבטי בשם הלה-ראמפה גשה לובסָנג תַ'רצִ'ין (הידוע כקֵן רינפוצֵ'ה, 1921–2004), אחד ממורי הרוח הידועים של הבודהיזם הטיבטי, שנשלח על ידי הדלאי לאמה ללמד בניו-ג'רזי בארצות הברית. בחורף 1974 חזר רואץ' ללימודיו בפרינסטון, ובמקביל ללימודיו באוניברסיטה החל בלימודיו אצל קֵן רינפוצֵ'ה. את לימודיו באוניברסיטה סיים בקיץ 1975.
לימודיו כנזיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר שסיים תואר ראשון בשנת 1975, עבר רואץ' להתגורר וללמוד במנזר בניו ג'רזי עם קֵן רינפוצֵ'ה. הוא חי כסטודנט וכעוזרו האישי במשך כעשרים וחמש שנה. בשנת 1983 הוסמך רואץ' כנזיר בודהיסטי במנזר סרה מיי בדרום הודו, מזרם הגלוג. הוא החל את לימודיו תחת עשרה מאסטרים שונים של המנזר, כולל עם גשה Thubten Rinchen. בשנת 1993 היה רואץ' למערבי הראשון שקיבל תואר Rikchung מראש סרה מיי, סוג של תואר גשה הדומה לתואר שני במערב. ב-1995 היה רואץ' לנזיר הבודהיסטי האמריקאי הראשון שעבר את המבחנים הקפדניים לתואר גשה הניתן לנזירים בודהיסטים. לימודיו בסנסקריט הושלמו גם בתקופה זו, בהדרכתו של הבלשן שמואל ד. אטקינס מאוניברסיטת פרינסטון.
עסקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניסיונו של רואץ' בעסקים החל באוניברסיטת פרינסטון, שם הוא עבד בתור מנהל הסטודנטים של הסוכנות אקספרס ראוניון, בו פיקח על צי קטן של משאיות ועובדים, שסיפקו את שירותי משא והובלה באוניברסיטה. בשנת 1981, קיבל הנחיה ממורו, קו רינפוצה, ליישם בחיים המעשיים את העקרונות הבודהיסטים אשר למד ולהתחיל עסק במנהטן כדי לסייע בפרנסת פליטים טיבטים. רואץ' הצטרף להקמה של קמעונאית התכשיטים אנדין אינטרנשיונל בניו יורק. החברה הייתה בבעלות הישראלים עופר ואיה עזריאלנט, וזאת מבלי לספר דבר על נזירותו.[3] אנדין החלה עם הלוואה של 50,000 דולר ושלושה עובדים. רואץ' פרש מהחברה בשנת 1999 כסגן נשיא האחראי על חטיבת היהלומים, ולניהול של כ-500 עובדים.
בשנת 2009 נמכרה החברה לקבוצת ריצליין של וורן באפט. רואץ' השתמש בחוויות האלה כבסיס לספר שכתב, "להב היהלום", בו הוא מבאר על ידי סיפורו האישי את הכתב הקלאסי של סוטרת להב היהלום בהקשר העסקי. מאז משקיע רואץ' את כל כספו למימון הפרויקטים השונים אותם יזם ברחבי העולם.[דרוש מקור]
במהלך תקופה זו, קיבל רואץ' תואר של גמולוג מן המכון הגמולוגי האמריקאי, ובמהלך שנות ה-80 הוא שימש חבר מערכת של כתב העת של המכון, Gems & Gemology, שם גם תרגם מרוסית ופרסם מחקרים מברית המועצות. הוא שימש כיועץ של קבוצת דה בירס, והיה חבר בבורסת היהלומים של ניו יורק (Diamond Dealers Club - DDC). רואץ' היה חבר בחברה הגמולוגית של בריטניה, והשתתף בקביעות בכתב העת ליהלומים IDEX. הוא נמנה עם החוקרים הראשונים של פיתוח יהלומים במעבדה, והוא חסיד של השימוש בו לתכשיטים, כדי למנוע את ההרס האקולוגי והאלימות הפוליטית שהייתה כרוכה בכרייה של היהלומים הטבעיים (יהלומי דמים) באזורים אחדים באפריקה.
פילוסופיית הניהול של רואץ' מכונה "ניהול קארמי", והיא מתבססת על מושג הקארמה. לפי רואץ' התהליך הקארמי הוא המקור והסיבה לכל מחשבה, דיבור או פעולה כלפי האחר. הקארמה מותירה רישום מנטלי בתודעה ושם נשמרת ומתעצמת. מנהל שמקבל זאת מבין ש"מה שאני רוצה לחוות בעצמי, אני צריך לתת לאחר", בוחר לפעול מתוך הבנה של איך וכיצד מעשיו יוצרים את המציאות העתידית שלו ושם דגש מיוחד על האופן בו מעשיו בהווה יוצרים תוצאות בעתיד.[דרוש מקור]
פילנתרופיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1975 רואץ' עוסק בשירות לפליטים הטיבטים, איסוף תרומות בגדים באזור פרינסטון ושילוחם למחנות הפליטים. בשנת 1978 סייע למורו קן רינפוצ'ה בהקמת עמותה שעוזרת לנזירים הפליטים. בין השאר, כתוצאה מעזרתה הכספית של חברת היהלומים אנדין, התרחבה קרן המזון לסרה מיי, שבמשך שנים סיפקה אוכל ובגדים לאלפי נזירים. במהלך 25 השנים האחרונות, בשיתוף פעולה עם ארגוני צדקה מערביים כגון United Church Board for World Ministries, תרמה הקרן מבנים ומעונות רבים, בית ספר יסודי, ספרי לימוד, שירותי אופטומטריסט, משכורות למורים ומלגות לסטודנטים, מערכת מים גדולה, הכשרה מקצועית חקלאית, מרפאה, מרכז ממוחשב מאובזר, ספרייה שלמה, מתקן סולארי למטבח, תעשיות זעירות לנזירים הפליטים של מנזר סרה מיי הטיבטי.[דרוש מקור]
בשנת 1987, הקים רואץ' פרויקט לדיגיטציה של כתבים קלאסיים מאסיה - (ACIP)Asian Classic Input Project. הפרויקט מכשיר פליטים טיבטיים לעבודת הדיגיטציה שמספקת להם הכנסה ומסייעת לשמירה על כתבי הקודש. בפרויקט יש כ-8,500 כתבים, אשר זמינים בחינם באתר האינטרנט של התוכנית.
רואץ' ייסד את מכון להב היהלום, מרכז ייעוץ שמטרתו "לעזור לאנשים ברחבי העולם להשיג הצלחה בכל היבט של חייהם". בנוסף, הוא ייסד את מרכז הריטריטים Godstow ברדינג שבקונטיקט (כיום "דו נאק קונפן לינג"), מרכז טיבטי בודהיסטי לשלום עולמי. בסתיו 2004, הקים רואץ' את "דיאמונד מאונטיין" מרכז ללימוד קורסים וריטריטים בודהיסטי ליד Bowie, באריזונה.[דרושה הבהרה]
כתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999, פנו אל רואץ' מהוצאת הספרים רנדום האוס בניו יורק כדי לכתוב ספר על ניסיונו בבניית חברת אנדין על פי עקרונות בודהיסטיים. פנייה זו הביאה לפרסום הספר "להב היהלום: הבודהה על אסטרטגיות לניהול העסקים והחיים". הספר היה לרב מכר בינלאומי[דרוש מקור] ותורגם ל-35 שפות. מהדורת יום השנה העשירי של "להב היהלום", שיצאה בשנת 2010, כללה סיפורי הצלחה על ידי קוראיו של הספר.
המשכו של "להב היהלום" הוא הספר "ניהול קארמי: מה שאתה זורע הוא מה שאתה קוצר, בעסקים ובחיים", שנכתב עם לאמה קריסטי מקנאלי ומייקל גורדון (מייסד חברת Bumble and bumble), אשר תוך שבועיים נכנסה גרסתו באסיה למצעד רבי המכר.[דרוש מקור]
רואץ' כתב גם את "הגן: סיפור משל" (Doubleday, 2000), שעוסק במורים בודהיסטים מפורסמים מ-2000 השנים האחרונות, ספר אשר יש הרואים בו[דרוש מקור: מי?] ספר אוטוביוגרפי בחלקו.
רואץ' חיבר טרילוגיה בנושא יוגה:
- ספר היוגה הטיבטי, הוצאת רנדום האוס 2004.
- יוגה סוטרה Essential הוצאת Doubleday 2005.
- סוד כוחה של היוגה (Diamond Cutter, 2005), האחרון בסדרה, ונחשב לקלאסיקה של היוגה, המציג את מהות היוגה סוטרה בצורה של רומן.
- במחקר של אינטראקציה בין הנצרות והבודהיזם, "נתיב המזרח לגן עדן - מדריך אל האושר מתוך תורתו של ישו בטיבט", ראה אור בהוצאת Episcopal Church´s Seabury בשנת 2008.
- עבודה גדולה על האמנות וההיסטוריה הטיבטית, "מלך הדהרמה: החיים בתמונות של ג'ה צונגקאפה", יצא לאור בשנת 2010.[דרושה הבהרה]
ספרים מוקלטים עבור כמה ספרים של רואץ', בקולו של המחבר עצמו, הונפקו על ידי Audible Inc, חברה בת של אמאזון ספרים.
עבודה כמחנך והרצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רואץ' הסמיך מורים בודהיסטים רבים ברחבי העולם. הוא ייסד את המכון ללימודי יוגה (YSI) The Yoga Studies Institute)), אשר מספק הכשרה יוגית, הן מעשית והן פילוסופית, כמו גם סדרה של קורסים המבוססים על קלאסיקות הודיות בתחום היוגה, למשל היוגה סוטרה, האתה יוגה פראדיפיקה, אור על יוגת השמש והירח, ואת הבהגווד-גיטה.
רואץ' מרצה על בודהיזם ועל עסקים. כ-10,000 אנשים משתתפים מדי שנה בהרצאותיו בנושא שירות לאחרים כדרך המהירה ביותר להצלחה.[דרוש מקור] בשנת 2009, ביחד עם בוגריו הבכירים של מכון לימודי אסיה הקלאסית ואוניברסיטת דיאמונד מאונטיין הקים רואץ' את מכון "להב היהלום", על מנת להביא את הסמינרים לקהל גדול יותר ברחבי העולם.
תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך הכיבוש הסיני את טיבט ובעקבותיו המהפכה התרבותית, נהרסו ספריות רבות בטיבט. ספרים טיבטים הפכו לנדירים, ובתחילת לימודיו במנזרים נאלץ רואץ' לעיתים קרובות לחלוק ספר עם תלמידים רבים מכיתתו. רואץ' החליט להציל את מה שנותר מהספרות הטיבטית העתיקה, כולל את המקור בסנסקריט. הוא כתב הצעה לפרויקט בשם "פרויקט קלט אסיה הקלאסית" וקיבל מענק מקרן דייוויד ולוסיל פקארד למימון המרכז החדש, הממוקם בתוך מחנה הפליטים הטיבטי [דרושה הבהרה]. ACIP החל להכשיר ולשלם לעשרות פליטים טיבטיים להקליד ספרי רוח קלאסיים של טיבט, באמצעות תוכנה חדשנית שפותחה על ידי הפרויקט [דרוש מקור]. עבודה זו נמשכת, בעיקר על ידי נשים טיבטיות פליטות בהודו, אשר לא מקבלות אזרחות בהודו ולא יכולות למצוא שום עבודה אחרת. [דרוש מקור] נכון להיום, 14,414 טקסטים עתיקים כבר הוקלדו פנימה והגרסאות המאומתות פורסמו באינטרנט להורדה בחינם. ההערכה היא כי בקצב הנוכחי ידרוש כ-100 שנים נוספות כדי להשלים הפרויקט.[דרוש מקור]
כדי לשמר את העותקים האחרונים של טקסטים רבים, סיכם רואץ' בשנת 1993 עם אוניברסיטת סנקט פטרבורג על פרויקט לקיטלוג אוסף נרחב של טקסטים עתיקים מאסיה. קטלוג זה הושלם על ידי נזירים טיבטים לאחר 15 שנות עבודה. הוא מכיל פרטים של 134,327 כתבי יד עתיקים, והוא אחד הקטלוגים של כתבי אסיה הגדולים בעולם.
בשנת 1988 פנה רואץ' לפרויקט שמטרתו פרסום מחדש של ספרים טיבטיים חסרים, מנתונים שנוצרו מפרויקט ACIP, על ידי זרוע הוצאה לאור של מנזר סרה מיי בהודו. רואץ' היה עורך הראשי במשך כמעט 10 שנים של סדרת ספרי הלימוד של סרה מיי, כולל תיקון הגרסאות הסופיות של הטקסטים העתיקים הטיבטים.
בשנת 1989, רואץ' היה מעורב בפרויקט של ספריית הקונגרס של ארצות הברית שמטרתו לעצב תוכנית רכישות שוטפת של טקסטים עתיקים טיבטיים. לאחר התייעצות עם 120 מוסדות טיבטים נוצר קטלוג עם יעד של למעלה מאלף יצירות. בשנת 1995 מונה רואץ' לעמית מחקר של המכון ללימודים מתקדמים של דתות העולם.
רואץ' השלים את תרגומם של כ-40 טקסטים עתיקים בטיבטית ובסנסקריט הכוללים כיום 10,253 דפים.
יוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רואץ' מתרגל יומית סגנונות יוגה הודיים. החל בתרגול תחת דייוויד לייף, שרון גאנון, רות לאואר, ודייוויד סוונסון של שיטות הג'יוואמוקטי והאשטנגה. הוא למד מאז גם עם מורים אחרים, כגון שרי דהרמה מיטרה ואנה פורסט. רואץ' התמחה בתרגול היוגה של ליידי ניגומה, יוגיני הודית שחיה לפני כאלף שנה, ואשר משנתה הגיעה לטיבט. רואץ' לימד את שיטת היוגה הזו ברחבי העולם, ובעיקר באסיה.
רואץ' משלב ריקוד מקודש בתרגול האישי שלו. הוא החל את לימודי הריקוד שלו בשנת 1997 עם זאבה כהן, מנהלת המחלקה למחול בפרינסטון, והמשיך ללימודי בלט עם לורה דונלי מאוניברסיטת אריזונה, ואווה נתניה, לשעבר בניו יורק בלט והבלט המלכותי, לונדון. הוא למד גם עם מאסטרים טיבטיים ומונגולים של ריקוד מקודש.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גשה מייקל ניגן מוזיקת רוק עם אחיו, ועזר לממן את הנסיעות הראשונות שלו להודו על ידי ניגון ג'אז פיוז'ן ערבי עם להקת Tarbouche באוניברסיטת פרינסטון. במהלך סוף שנות ה-70 הוא הוכשר לנגינה קלאסית על סיטאר. לאחר מכן הוא ביצע קונצרטים הן בהודו והן בארצות הברית. בשנת 2008, יצא לאור האלבום "מלאך היהלומים", בו רואץ' שר ומנגן עם לאמה קריסטי מקנאלי. ב-2009 יצא לאור הדיסק "קירטן חג המולד", עם רואץ' בביצוע סיטאר ושירה, בשיתוף עם מרצדס באהלדה. הוא הופיע גם עם קרישנה דאס והראפר "MC יוגי".
חיים אישיים ומחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1996 רואץ' הכיר את כריסטי מקנאלי שבאה ללמוד אצלו. הם נישאו בטקס נוצרי בשנת 1998, אף על פי שרואץ' נדר לא להינשא כשהפך לנזיר.[1] השניים הצהירו שיש להם שותפות רוחנית ונדרו לא להיפרד אחד מהשני למרחק של יותר מ-15 רגל (4.5 מטר).[4] בנוסף, רואץ' ומאמיניו החלו לייחס למקנאלי תכונות על טבעיות, ואף האמינו שהיא גלגול של אלה טיבטית.[5] בשנת 2003, כשהנישואים פורסמו ברבים, המתרגם והמחבר הבודהיסטי רוברט תורמן (אנ'), נזיר לשעבר בעצמו, דרש מרואץ' שיוותר על מעמדו כנזיר ויפסיק ללבוש את גלימות הנזיר. רואץ' סירב והשניים לא דיברו מאז. מאוחר יותר, בריאיון משנת 2014 ל-NBC, טען תורמן שהקבוצה הקרובה של רואץ' הפכה ל"סוג של כת".[6] עוד תורמן טען שרואץ' יצא מאיזון כשמורו, קן ריפונצ'ה, הלך לעולמו. ללא שיקוף וליווי רואץ' "הפך למגלומן" לטענתו של תורמן, שם גם התחיל פולחן האישיות של מקנאלי.[7]
בשנת 2006 רואץ' ביקש להגיע לדרמסאלה כדי ללמד שם, אך משרדו של הדלאי לאמה סירב לבקשה בנימוק ש"התנהגותו הבלתי-קונבנציונלית [של רואץ'] לא תואמת את ההוראה והפרקטיקה של הוד קדושתו".[4]
רואץ' ומקנאלי התגרשו בשנת 2009, וכעבור שנה מקנאלי התחתנה עם איאן ת'ורסון, שהיה תלמיד ישיר ועובד שלה ושל רואץ'. מאז שנת 2000 בני משפחתו של ת'ורסון שלחו מומחי כתות לחקור על פעילותו בקבוצה אותה הם ראו ככת ולהתעמת איתו כדי שיפרוש ממנה. בשנת 2010 הזוג החל ריטריט של שלוש שנים במרכז דיאמונד מאונטיין שבניהולו של רואץ' באריזונה. לאחר דיווחים על התנהגות מוזרה של השניים, שכללו דיווחים על מעשי אלימות והתנהגות לא מתואמת של מקנאלי בזמן שיחות בהובלתה בריטריט הזוג התבקש לעזוב. המרכז סיפק להם כמה מאות דולרים וכרטיסי טיסה מהמקום, אך השניים בחרו להתמקם בסודיות במערה בתוך גבולות הריטריט. משתתפים אחרים בריטריט שראו עצמם נאמנים לזוג סיפקו להם מים ומזון. באפריל 2012 ת'ורסון, בגיל 38, מת מהתייבשות וחשיפה לשמש. מקנאלי נפגעה גם כן מהתייבשות, אך הצליחה להשתקם. רשויות אכיפת החוק בארצות הברית אמרו שאין חשד לפלילים בהקשר למוות של ת'ורסון ושרואץ' אינו חשוד בפרשה, אך עיתונאים שדיווחו על המקרה ציינו את הגישה הבלתי-קונבנציונלית של רואץ' כחלק מההקשר הכללי שהוביל למקרה.[1][8]
סיד ג'ונסון, מוזיקאי שהיה לזמן קצר חלק מהוועד המנהל של מרכז Diamond Mountain, האשים את רואץ' ואת מקנאלי בהתנהגות מינית לא הולמת, כחלק מטקס שערכו השניים למשתתפים בריטריט בשנת 2005.[9]
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמישה מהספרים שכתב רואץ' תורגמו לעברית:
- גשה מייקל רואץ’ (בתרגומה לעברית של ד"ר דבורה צביאלי), להב היהלום: הבודהה על אסטרטגיות לניהול העסקים והחיים, הוצאת כנרת-זמורה-ביתן, 2008 - רב מכר
- גשה מייקל רואץ’, לאמה קריסטי מקנאלי ומייקל גורדון (בתרגומה לעברית של ד"ר דבורה צביאלי ודנית דורון), ניהול קארמי, הוצאת המרכז הישראלי לניהול קארמי, 2011
- גשה מייקל רואץ’ (בתרגומה לעברית של ד"ר דבורה צביאלי), הגן: סיפור משל, הוצאת לב הדהרמה, 2012
- גשה מייקל רואץ’ וקריסטי מקנאלי (בתרגומה לעברית של ד"ר דבורה צביאלי ואילן קציר), סוד כוחה של היוגה: ריפוי עצמך ואחרים עם היוגה סוטרה של מאסטר פאטנג'לי, הוצאת לב הדהרמה, 2009
- גשה מייקל רואץ’ (בתרגומה לעברית של ד"ר דבורה צביאלי), ספר היוגה הטיבטי: ספר המציג את תרגול היוגה הטיבטי, הוצאת לב הדהרמה, 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מייקל רואץ'
- אתר הבית של מייקל רואץ'
- ארכיון השיעורים וההרצאות של מייקל רואץ'
- מכון להב היהלום העולמי
- פרויקט שימור הכתבים (ACIP)
- פרויקט לימוד הכתבים הבודהיסטים הקלאסיים
- המרכז הישראלי לניהול קארמי
- קלאסיקה בודהיסטית בישראל
- הוצאת לב הדהרמה
- תומר פרסיקו, קארמה וגרעינים, באתר nrg, 26 ביוני 2005 - ריאיון עם מייקל רואץ' ואשתו דאז כריסטי מקניל
- "ההדרכה שלי לתואר גשה"(הקישור אינו פעיל), מייקל רואץ'
- מייקל רואץ' (1952-), גשה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Nina Burleigh, "Sex and Death on the Road to Nirvana", Rolling Stones Magazine, June 6 2013
- ^ תשובת משרדו של הוד קדושתו הדלאי לאמה לפניה לגבי הקמת בלוג בעברית על מחלוקת גשה מייקל רואץ', בלוג בקפה דה מרקר
- ^ הדס מנור, הנזיר שמכר יהלומים במסווה של איש עסקים, באתר גלובס, 16 במרץ 2008
- ^ 1 2 Leslie Kaufman, "Making Their Own Limits in a Spiritual Partnership", The New York Times, May 15 2008
- ^ My Brief Rendez-vous with the Guru, NBC News (באנגלית)
- ^ NBC Dateline, "WEB EXTRA: Reflections on Geshe Michael Roach: Professor Robert Thurman", March 9 2014
- ^ WEB EXTRA: Reflections on Geshe Michael Roach: Professor Robert Thurman, NBC News (באנגלית)
- ^ Fernanda Santons, "Mysterious Buddhist Retreat Ends in a Grisly Death", The New York Times, June 5 2012
- ^ Scott Carney, "Death and Madness at Diamond Mountain", March 2013