מכולה

מְכוּלָה (באנגלית: Container, ולעיתים אף בעברית/לעז: קוֹנְטֵיְנֶר) היא תיבה גדולה, העשויה לרוב ממתכת, אותה מטעינים על כלי תחבורה נושאי משאות, כגון משאיות, רכבות ואוניות משא.

מכולות משמשות להובלת מטען באמצעי תחבורה שונים, והן שימושיות בהיותן תיבות אחסון אחידות בגודלן ובצורתן (העומדות בתקן ארגון התקינה הבין-לאומי – ISO) (הידועות גם בשם "isotainers"), אותן ניתן להעמיס בשלמותן לאוניות, קרונות רכבת ומשאיות. להובלה מוטסת מקובל שימוש בתקן קל יותר, שהוגדר על ידי ארגון חברות התעופה הבין-לאומי – יאט"א.

מבנה

מכולה אחידה (תקנית) מכילה 2 דלתות באחד מצדדיה, ועשויה מפלדת בליה בצורה גלית. המכולות חזקות דיין על מנת לאפשר הערמת 10 מהן זו על גבי זו מבלי לגרום נזק לתחתונה מביניהן.

מידות

מכולות מיוצרות בחמש מידות אורך אחידות: 20 רגל (6.10 מטר), 40 רגל (12.20 מטר), 45 רגל (13.72 מטר), 48 (14.63 מטר) ו-53 רגל (16.15 מטר).

המכולות הנפוצות הן באורך 20 ו-40 רגל.

נפח של מכולה נמדד ביחידות ששמן TEU – Twenty-foot Equivalent Units, השוות לנפחה של מכולה אחידה באורך 20 רגל (6.10 מטר), רוחב 8 רגל (2.44 מטר) וגובה 8 רגל ו-6 אינץ' (2.59 מטר), שהוא כ-38.55 מטר מעוקב.

יצרנית המכולות הגדולה בעולם היא סין, והמכולות הנפוצות ביותר בעולם הן באורך 40 רגל, שהם שני TEU. נוסף למכולות האחידות, קיימות מכולות המכונות "High cube", שגובהן 9 רגל ו-6 אינץ' (2.89 מטר) וכן מכולות "חצי גובה", אשר גובהן 4 רגל ו-3 אינץ' (1.30 מטר) לצורך הובלת מטענים כבדים.

אבטחה

מכולות, המכילות סחורה מסחרית רבה, עשויות להוות מטרות לגנבות. כתוצאה מכך, הומצאו פתרונות סטנדרטיים רבים להוספת אזעקה, סירנה, ואף שליחת הודעות אלחוטיות למאבטחים בעת פתיחת דלתות המכולה וזיהוי תנועה בסביבתה.

היסטוריה

שינוע סחורות במכולות חולל מהפכה בתנועת סחורות בנמלי הים בעולם ותרם באופן נכבד להוזלת ההובלה, להגברת יעילות ההובלה והגדלת נפחה. כמעט כל סחורה המיוצרת היום בעולם עוברת בשלב כלשהו במהלך שיווקה במכולות. השימוש במכולות הפך את פעולת הטעינה והפריקה מאוניות למהירה בהרבה (שעות במקום ימים), מה שגרם להפחתת הצוות של הספינות ולכך שסביבתם של נמלים כבר לא הייתה מוקד של חיי לילה.^[1]

רעיון המכולה הומצא ב-1955 על ידי מלקום מקלין, שאף רשם עליו פטנט. האונייה הראשונה בעולם, שנבנתה במיוחד לצורך הובלת מכולות הייתה Clifford J. Rodgers, אשר נבנתה במונטריאול בשנת 1955. מטענה של אונייה זו היה יכול להכיל 600 TEU, והפלגתה הראשונה הייתה ב-1956 על ידי חברת SeaLand של מקלין. אחד הטריגרים להכנסת המכולה לשימוש קבוע בכל מקום, הייתה ההתקשרות של מקלין עם הצבא האמריקאי להובלת הציוד הלוגיסטי לווייטנאם על ידי חברת SeaLand במכולות, בעת מלחמת וייטנאם. הצי של מקלין קיצר את זמן השינוע של הציוד הצבאי מ-54 יום ל-17 יום.

כיום, כ-90% מן הסחורות, שאינן בתפזורת, העוברות בנמלים, משונעות במכולות. נכון לשנת 2005, נעו בעולם כ-18 מיליון מכולות. היום נעות בין נמלי העולם אוניות המסוגלות לשאת 9,000 TEU, וקיימות כבר אוניות-ענק המסוגלות לשאת כ-20,000 TEU.

השימוש במכולות אחידות לפי תקן ארגון התקינה הבין-לאומי ISO אף שינה את התקנים לבניית משאיות וכלי תחבורה אחרים המשמשים לשינוע מכולות.

שינוע מטענים במכולות סגורות אף העלה את רמת הבטיחות שהייתה נהוגה בשינוע סחורות. שלא כבעבר, שינוע מטענים במכולות אינו מאפשר לצופה מן הצד לדעת מה מכילה המכולה. שינוע במכולות אטומות נעולות וחתומות, הפחית את כמות הסחורות הנגנבות במהלך שינוען.

לצים, חברת הספנות הלאומית של ישראל, כ-470,000 מכולות הנושאות את שמה. לצים 25 אוניות לשינוע מכולות; הגדולות שבהן יכולות לשאת 4,900 TEU.

שימושים נוספים

נוסף על ייעודן העיקרי של המכולות לשם הובלת סחורות, נעשה בהן שימוש גם כמחסנים באתרי בנייה ובאתרים תעשייתיים, ולאחרונה גם למגורים.^[2]^[3]

בשנת 2014 נחנך בעיר לוד מיזם שבו נעשה שימוש במכולות למגורים. עמותת איילים הקימה בעיר 18 יחידות דיור לסטודנטים בתוך פרק זמן קצר מאוד (כחודש וחצי).^[4] בסוף אותה שנה, הושק בעיר שדרות כפר מכולות בן 36 יחידות דיור, שיורחב ל-163 יחידות דיור.^[5]