לדלג לתוכן

מסילת ישרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסילת ישרים
מידע כללי
מאת רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל)
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוסר
הסכמות הרב דוד ישראל עטיאס, הרב יצחק חיים, הרב רפאל בן הרב אלעזר מילדולה
הוצאה
תאריך הוצאה ה'ת"ק
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה מדעית מכון אופק, תשנ"ד
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט מסילת ישרים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסילת ישרים הוא ספר שכתב רבי משה חיים לוצאטו – הרמח"ל, וכולל ענייני מוסר, תיקון מידות הנפש, והדרכה להתקרבות לאל. הוא נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת ה'ת"ק (1740), ובהמשך במהדורות רבות נוספות, והתקבל כספר יסוד בתורת המוסר היהודית בקהילות ישראל. רבי אליהו מווילנה, הגאון, ראה בו הופעת אור חדש בעולם, ואמר שאם הרמח"ל היה חי בזמנו – הוא היה הולך ברגל כדי לקבל את פניו.[1]

רקע לכתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלבי מסילת ישרים כתובים על גבי מדרגות בישיבת בני עקיבא פרחי אהרן

על פי המסורת, החל משנת 1727 חווה רמח"ל התגלויות רוחנית של "מגיד" שגילה לו סודות קבליים רבים. אחרי זמן מה רמח"ל שיתף בסוד את תלמידיו, אך אלה פרסמוהו והדבר עורר את חמתו של רבי משה חגיז, רב ירושלמי שפעל באירופה נגד שרידי השבתאות. הרב חגיז ראה את רמח"ל כנביא שקר וכממשיכה של השבתאות, ופנה באיגרות אזהרה לרבני ונציה. הפולמוס הגדול שפרץ הקיף את מרבית רבני איטליה, ובסופו, בחודש אב ה'ת"ץ (1730), אולץ רמח"ל להפקיד את ארגז כתביו ולא לפותחו מבלי רשות רבו. כמו כן אולץ רמח"ל להצהיר בשבועה בפני רבני ונציה כי לא יעסוק בייחודים, בהשבעת מגידים, ובכתיבת ספרים בלשון הזוהר. רמח"ל עצמו התייחס לשבועה זו כאל שבועה שהוצאה בכפייה שהיא חסרת תוקף הלכתי.

במהלך ארבע השנים הבאות שרר שקט בין הצדדים.

בסוף שנת 1734 פנה לרבו על מנת לקבל רשות והסכמה להדפיס באמסטרדם את ספרו "חוקר ומקובל", המיועד להוכיח את אמיתות תורת הקבלה. לאחר שעיין בספר התיר הרב ישעיהו באסאן לרמח"ל להדפיסו, ורמח"ל עמד לצאת לאמסטרדם. השמועה הגיעה במהירות לוונציה, ורבני העיר חוללו שערורייה בטענה כי פרסום הספר מהווה הפרה של השבועה. מערכה זו עוררה הד ברחבי אירופה, ועוררה שנית את רבי משה חגיז נגד רמח"ל. רמח"ל הכחיש את כל ההאשמות נגדו, אך בעוברו בפרנקפורט בדרכו לאמסטרדם הובא רמח"ל בפני רב העיר, שאילץ את רמח"ל להודות בפני בית-דין כי הפר את שבועתו, ולהישבע עליה שנית. הכתבים נידונו לקבורה ומיעוטם לשריפה. עותקים בודדים של חלק מספרי רמח"ל שרדו בכתבי יד, ומהם הועתקו והופצו בסתר עד הדפסתם במחצית השנייה של המאה ה-20.

רמח"ל המשיך בדרכו מפרנקפורט לאמסטרדם. הוא השתקע באמסטרדם ולפרנסתו עסק בליטוש יהלומים. באמסטרדם חיבר והדפיס את ספריו "דרך ה'" ו"מסילת ישרים" שאינם עוסקים בקבלה, לפחות לא באופן גלוי, אך יש המשייכים להם רמיזות קבליות נסתרות. "מסילת ישרים" הוא הספר העיקרי אשר הקנה לרמח"ל לגיטימציה היסטורית, והפך עם השנים לספר יסוד תורני, ובפרט בתנועת המוסר.

גרסאות בכתיבת הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמח"ל כתב את הספר בשתי גרסאות, האחת היא סדר ויכוח והשנייה היא סדר פרקים. הגרסה המצויה והמוכרת היא סדר פרקים, אף שכנראה הגרסה המקורית היא סדר ויכוח, שמנוסח בסגנון של דו-שיח בין החכם לחסיד. כתב היד של סדר ויכוח היה מצוי בספריית לנינגרד, ולראשונה ראה אור בשנת תשנ"ד בהוצאת מכון אופק.[2]

מבנה הספר ותוכנו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתווה דרך להתקדמות בעבודת הבורא ובתיקון המידות. בדומה לרוב הספרים התורניים, מקורות הידע והסמכות המרכזיים הם פסוקי התנ"ך ומאמרי חז"ל. יחד עם זאת, פעמים רבות מובאות בספר טענות שמבוססות על ההיגיון האנושי.

בספר 26 פרקים, אך המחבר מציין בתחילת פרק י"ג, כי מעתה והלאה הוא עוסק במדרגה שונה של עבודת הבורא: ”ותראה שכל מה שביארנו עד עתה הוא מה שמצטרך אל האדם לשיהיה צדיק ומכאן והלאה הוא לשיהיה חסיד.

הרמח"ל סידר את הספר על פי ברייתא המופיעה בתלמוד הבבלי:

"אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".

לדברי המחבר, אין בכוונתו לחדש דבר, אלא רק להזכיר ולהטמיע את דברי חז"ל, ובלשונו:

”החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע ומפורסם אצלם פרסום גדול... אלא שכפי רוב פרסומם... כך ההעלם מהם מצוי מאוד והשכחה רבה”.

לאחר ההקדמה והפרק הראשון הכללי, מסודר הספר בקבוצות של 3–4 פרקים, על פי הסדר של המידות בברייתא של רבי פנחס בן יאיר מן הזהירות ועד לקדושה[3]. רמח"ל מבאר כל מידה ממידות הברייתא בפרק אחד, מפרט את חלקיה בפרק שאחריו ומביא את דרכי השגתה ואת המכשולים הקיימים בדרך להשגת המידה בפרקים לאחר מכן.

הספר בנוי באופן שיטתי והדרגתי, במסלול של עלייה ממדרגה למדרגה. כשבכל מדרגה רוחנית הוא מגדיר את מהותה, מנתח אותה לחלקים, מציג את הדברים שמקרבים את האדם אליה, ולבסוף את הדברים שגורמים לאדם להתרחק ממנה.

בתחילת הספר הוא קובע שמטרת בריאתו של האדם היא להתענג על ה' וליהנות מזיו שכינתו, אך הנאה זו שמורה לעולם הבא והעולם הזה מיועד לעבודת הבורא ולמלחמה תקיפה ביצר הרע ובתאוות כל מנת שיכול להשיג את המטרה הזו.

טענה דומיננטית מאוד בספר, היא שכדי להתקדם בעבודת ה' צריך להתבונן ולהעמיק. טענה זו מופיעה בצורה מפורשת וברורה בהקדמה, בצורה של הנגדה לתפיסה שאין צורך בהתבוננות והעמקה בעבודת ה', אך גם בהמשך תפיסה זו חוזרת על עצמה שוב ושוב. בפרק א' הוא פותח בכך ש"יסוד החכמה ושורש העבודה התמימה היא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו כל ימי חייו" – כלומר יש כאן פתיחה בדרישה לבירור. לאחר מכן, בכל שלב בו הוא עוסק בקניית המידות הטובות (הזהירות, הזריזות וכו') הוא מציב את ההתבוננות בתור המנוע המרכזי בהתקדמות הרוחנית.

המדרגות של הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • זהירות – זהירות ממצוות לא תעשה וסייגיהם, מתוך התבוננות ופיקוח של האדם על מעשיו ודרכיו.
  • זריזות – זריזות בקיום מצוות עשה, והתגברות על העצלות ועל רדיפת תענוגות.
  • נקיות – נקיות שלמה מכל מידה רעה ומכל חטא, לרבות כאלו שלא ידועים בציבור, ובמיוחד בתחומים ממוניים, מיניים וחברתיים. אדם המקיים בצורה מלאה את כל הדרישות של נקיות מוגדר כצדיק על פי הרמח"ל.
  • פרישות – הימנעות מדברים מותרים שבמהות אינם רעים, אך עלול להיגרם מהם רע; "קדש עצמך במותר לך".
  • טהרה – טהרת הכוונה והמחשבה ותיקון פנימי של הלב ומחשבותיו, שמהם נובעת עבודה לשמה ולא לשם השגת רווח אישי.
  • חסידות – עשייה מוסרית מאהבה שלא על פי קו הדין והרחבת קיום המצוות בכל הצדדים והתנאים על פי תפיסתו האישית של האדם עד היכן שידו מגעת, ובכלל זה הטבה לבריות בגוף, בנפש ובממון, מתוך כוונה להגדיל את כבודו של הבורא וקידוש שמו.
  • ענווה – חוסר החשבה של האדם את עצמו מכל סיבה שהיא אף אם הוא בעל כישורים מיוחדים, וחוסר עניין של האדם בסטטוס חברתי וכבוד.
  • יראת חטא – יראת רוממות של הבורא, הרגשת האדם כאילו הוא מהלך בארמונו של מלך, וחרד לפגום בכבודו ואף חרד לאבד את המודעות העמוקה הזו.
  • קדושה – דבקות רוחנית של האדם באלוהים בכל עת ובכל מצב, אף בעשייה החומרית שלו, מחשבותיו יהיו קשורות לאלוהים, והוא יהיה כעין מקדש בזעיר אנפין.
  • רוח הקודש – קבלתה איננה בשליטת האדם אלא מתנה משמים, לאחר השתדלותו והתאמצותו.
  • תחיית המתים – היכולת להחיות מתים, כפשוטו, לרוב הדעות.

הספר מסתיים במדרגת ה"קדושה", כאשר "רוח הקודש", ו"תחיית המתים", הן אינן מדרגות ממש, אלא תוצאות של הקדושה שלא תלויות באדם עצמו.

יש הסוברים כי המדרגות העיקריות עליהן מושתת הספר הן: ישר, צדיק, חסיד וקדוש – בדומה להופעתן בתפילת "נשמת כל חי":

בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם.

וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ.

וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ.

וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל:

יש גם המחלקים את מידות הספר לשני נתיבים מקבילים: נתיב העשה, ונתיב הלא תעשה. נתיב הלא תעשה כולל את כל המידות הקשורות להתרחקות מהחטאים, ולמניעה מהם, ונתיב העשה לעומתו, עוסק בהתקרבות למצוות ובעשייתם. על פי חלוקה זו, נתיב הלא תעשה כולל ארבע מידות: הזהירות, שיזהר האדם מהחטאים, הנקיות, שיתנקה האדם לגמרי מכל חטא, הפרישות, שיוסיף האדם ויתרחק מהחטאים עוד מעבר לחובתו, ויראת החטא, שיהיה האדם ממש ירא מלעשות כל חטא. נתיב העשה, כולל גם הוא ארבע מידות: הזריזות, שיזדרז האדם לעשות המצוות, הטהרה, שיהיה האדם טהור לחלוטין מכל עיסוק שאינו במצוות עצמן, החסידות, שיוסיף האדם עוד לעשות בעבודת הבורא מעבר לחובתו, והענווה. בחלוקה זו, הקדושה אינה באף נתיב, והיא תוצאה של קניין כל המידות, וממנה, גם נובעת רוח הקודש ותחיית המתים.

הספר ומהדורותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אייזיק מאיר דיק, (תרגום), מסילת ישרים – ענייני מוסר... וחברו הגאון... מוה' משה חיים לוצאטו – דיזען ספר..., (האבין מיר אוף עברי דייטש גטאן איבר זעצן), מו"ל : יוסף ראובן ראם, תרי"ד, 1853, וילנא.
  • מסילת ישרים, בתיקון השיבושים וההשמטות מהדפוסים הקודמים, ירושלים: הוצאת אורות חיים, תשמ"ח (1987).
  • מסילת ישרים, מהדורה שלמה כוללת: מסילת ישרים א – סדר ויכוח, מסילת ישרים ב – סדר פרקים, על פי כתב ידו של המחבר ועל פי דפוס ראשון, עם מבואות והערות מאת יוסף אביב"י, ירושלים: מכון אופק, תשנ"ד.
  • מסילת ישרים, בתוספת ראשי פרקים ביאורים ומפתחות ("שמחת מרדכי"), ירושלים: הוצאת פלדהיים, תשנ"ח (1998).
  • מסילת ישרים – יחוד ההטבה. הסוד שמאחורי המסילה. פירוש על דרך הפנימיות. הוצאת קהילת הרמח"ל תשס"ט (2009).
  • מסילת ישרים– איך לבנות חיים. חברותא במסילת ישרים עם הדר גולדין.
  • מסילת ישרים – עם ביאור חובת האדם, הרב דן סגל.

מהדורה מעובדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 הופיעה באינטרנט מהדורה מעובדת לעברית קלה. מהדורה זו מיועדת לקורא הנתקל בקשיים בהבנת העברית בה כתוב הספר, שפה העלולה להיות זרה לקרוא בן זמננו. מהדורה זו נתקלה בהתנגדויות מאנשים שהתעקשו כי הרמח"ל כתב את ספרו בהקפדה על לשון מסוימת, שממנה ניתן לדייק דברים חשובים בנושא בו הספר עוסק, ולכן, אין לשנות כלל את הלשון המקורית בה נכתב הספר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיבור מסילת ישרים


מאמרים ושיעורים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרב יצחק מאלצאן, בפתח דבר לספר דרך ה', ירושלים תרע"ד.
  2. ^ הרב אורי שרקי על כתבי הרמח"ל – YouTube
  3. ^ הגרסה שמופיעה בהקדמת הספר שונה במקצת מהגרסה שמופיעה בתלמוד, כמו כן קיימות גרסאות נוספות לברייתא זו.