מפרץ הא לונג

מפרץ הא לונג
Vịnh Hạ Long
אתר מורשת עולמית
	מפרץ הא לונג וארכיפלג קאט בה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1994, לפי קריטריונים 7, 8
שטח האתר	656.50 קילומטר רבוע
שטח אזור החיץ	341.40 קילומטר רבוע
שנת הרחבה	2000, 2023
מידע כללי
סוג	מפרץ
מידות
שטח	150,000 הקטאר
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז	וייטנאם
קואורדינטות	20°54′N 107°12′E / 20.9°N 107.2°E
	(למפת וייטנאם רגילה) האנוי הו צ'י מין סיטי הייפונג קאנטחו דה נאנג ביין הואה נאצ'אנג בון מא טאוט הואה טהאי נווין הרפובליקה העממית של סין לאוס תאילנד קמבודיה ים סין; הדרומי; מפרץ; טונקין; מפרץ; תאילנד; מפרץ הא לונג

מפרץ הא לונג (בווייטנאמית: Vịnh Hạ Long) הוא מפרץ בצפון וייטנאם, הידוע בשל אלפי האיים הקרסטיים הפזורים בו. ייחודיות נופיו של המפרץ הביאה את אונסק"ו להכריז עליו, בשנת 1994, כעל אתר מורשת עולמית. שטח אתר המורשת הורחב מאז פעמיים, ב-2000 וב-2023. המפרץ הוכרז גם כ"אתר נוף לאומי" על ידי משרד התרבות הווייטנאמי בשנת 1962, ובשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר המפרץ לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

פירוש השם "הא לונג" הוא "נחיתת הדרקון". לפיכך המפרץ הוא "מפרץ נחיתת הדרקון" או "מפרץ צלילת הדרקון". לפי המסורת הווייטנאמית, כאשר פלשה סין לווייטנאם, שלחו האלים משפחה של דרקונים להגן עליהם. הדרקונים ירקו מפיהם אבני ירקן, שהפכו לשרשרת של איים שיצרו חומה שהסינים לא הצליחו לעבור. לאחר מכן החליטו הדרקונים להמשיך לחיות במקום בשלווה, ושקעו בים. לפי גרסה אחרת, שמו של המפרץ חדש יחסית, ומקורו בעדותו של קצין צרפתי צעיר מ-1898, לפיה חזה במקום בדרקון.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרץ הא לונג הוא חלק ממפרץ טונקין שבים סין הדרומי, לחופו של מחוז קוואנג נין (Quang Ninh) בצפון-מזרח וייטנאם. אורכו של חוף המפרץ 120 ק"מ, שטחו 1,553 קמ"ר ויש בו 1,969 איים. החלק שהוכרז כאתר מורשת עולמית משתרע על פני 656.5 קמ"ר, ובו יש 775 איים במפרץ הא לונג ועוד 358 איים בארכיפלג קאט בָּה.^[1]

האיים עשויים אבן גיר, והם מכוסים בצמחייה סבוכה. חוקרים סבורים שהאיים נוצרו במהלך 500 מיליון השנים האחרונות בשל תהליכים של אורוגנזה ושל סחיפה עקב השינויים בגובה פני הים. גובהם של האיים נע בין 50 ל-200 מטרים.

כמה מהאיים חלולים, ויש בהם מערות. הגדולה שבהן, האנג דאו גו (Hang Đầu Gỗ - "מערת מוטות העץ") כוללת מספר רב של זקיפים ונטיפים. על מערה זו אמר ב-1957 הו צ'י מין כי "אף מבקר לא יכול לתאר טוב מספיק את יופיו של המקום, ולכן על כל אחד לבוא למערה ולחזות בה בעצמו".

האקלים במפרץ טרופי, ויש בו שתי עונות עיקריות: קיץ חם וגשום וחורף קר ויבש יחסית. הטמפרטורה הממוצעת נעה בין 15 ל-25 מעלות צלזיוס, ומדי שנה יורדים בו בין 2,000 ל-2,200 מ"מ גשם.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני האיים הגדולים, טוּאַן צַ'אוּ וקאט בָּה, מיושבים דרך קבע, ויש בהם גם תשתית תיירותית. איים אחרים אינם מיושבים דרך קבע, אך הדייגים העוגנים את סירותיהם במים הרדודים שסביבם יוצרים מעין "כפרים צפים". בסך הכול, מתגוררים באיים 1,600 תושבים. בעיר הא לונג שביבשה, לחוף המפרץ, התגוררו בשנת 2001 כ-185 אלף תושבים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יופיו של המפרץ מהווה מקור משיכה לתיירים, וחברות מקומיות מפעילות טיולי שיט בין האיים. המפרץ הופך בהדרגה לאתר תיירות פופולרי. בשנת 1996 ביקרו בו 236 אלף תיירים, ב-2003 זינק מספר המבקרים ל-1.3 מיליון, ולפי התחזיות צפוי להגיע עד 2010 לשלושה מיליון, מה שיהפוך אותו לאתר התיירות המוביל במדינה^[^{דרוש מקור]}.