לדלג לתוכן

מרטין-מרייטה X-24

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרטין מרייטה X-24A
X-24A
X-24A
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן מרטין מרייטה
טיסת בכורה 17 באפריל 1969
תקופת שירות ? – 26 בנובמבר 1975
צוות 1
יחידות שיוצרו 1
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית, נאס"א
ממדים 
אורך 7.47 m
גובה 2.92 m
מוטת כנפיים 3.51 m
שטח כנפיים 18.1 m²
משקל ריק 2,885 kg
משקל טעון 4,853 kg
משקל המראה מרבי 5,192 kg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 1,667 קמ"ש
סייג רום 71,407 רגל (21,763 מטר)
עומס כנף 288 kg/m²
דחף 37.7 kN
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע רקטי מדגם XLR-11
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים
מרטין מרייטה X-24B
X-24B בעת טיסה
X-24B בעת טיסה
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן מרטין מרייטה
טיסת בכורה 1 באוגוסט 1973
תקופת שירות ? – 26 בנובמבר 1975
צוות 1
יחידות שיוצרו 1 (שדרוג של הX-24A)
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית, נאס"א
ממדים 
אורך 11.43 m
גובה 2.92 m
מוטת כנפיים 5.79 m
שטח כנפיים 30.7 m²
משקל ריק 3,855 kg
משקל טעון 5,350 kg
משקל המראה מרבי 6,260 kg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות מרבית 1,873 קמ"ש
טווח טיסה מרבי 72 km
סייג רום 74,130 רגל (22,590 מטר)
עומס כנף 205 kg/m²
דחף 37.7 kN
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
מנוע רקטי מדגם XLR-11
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תרשים

X-24 היה מטוס ניסוי של ארצות הברית, שפותח במשותף על ידי חיל האוויר האמריקאי וסוכנות החלל האמריקנית נאס"א. מטוס זה בחן תצורות שונות של גוף עילוי, והמידע שהופק מטיסות הניסוי שלו שימש את מתכנני מעבורת החלל של ארצות הברית. תוכנית הניסויים של X-24 התקיימה בין השנים 1963 ל-1974. במסגרת התוכנית נבנו מספר דגמים של מטוס ניסוי זה, על ידי חברת מרטין מרייטה.

תכנון ופיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס הניסוי X-24 היה חוליה נוספת בשורת מחקרים של סוכנות החלל האמריקנית ושל חיל האוויר האמריקני, שבחנו תצורות אווירודינמיות חדשניות שיוכלו לשמש בעתיד מטוסי חלל ומעבורות חלל. התצורה של גוף עילוי מאפשרת יצירת חלק ניכר מהעילוי באמצעות הגוף עצמו, ולא בסיוע כנפיים בעלות שטח גדול. תצורה זו מאפשרת למטוסי חלל לשוב מהחלל כדאונים מהירים, ולנחות בסוף הגלישה על מסלול, בניגוד לאופן החזרה המקובל אז של חלליות, שהשתמשו במצנחים ונחתו בים. טיסות הניסוי של גופי עילוי שימשו גם להוכחת היכולת של טייסים לשלוט בטיסתם של גופים ללא כנפיים.

תוכנית ניסויי הטיסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

X-24A הוטס 28 פעמים, וטיסותיו תרמו רבות להוכחת הקונספט של חזרת מעבורת חלל מהחלל וטיסה מבוקרת שלה באטמוספירה, עד לנחיתה. 10 טיסות היו בלתי ממונעות ו-18 ממונעות. מטוס ניסוי זה סבל מבעיות שונות של יציבות, וחברת מרטין-מרייטה בנתה את הדגם B, שכלל תצורה שונה לחלוטין של כנף, וגחון שטוח. כל טיסות מטוס הניסוי X-24 לדגמיו השונים התבצעו על ידי הטלתו מתחת לכנפו של מפציץ אמריקני מדגם B-52 בשימוש נאס"א וחיל האוויר של ארצות הברית. מטוסי הניסוי לא היו מסוגלים להמריא בכוחות עצמם.

X-24 היה גוף עילוי שהתבסס על קודמיו, במיוחד על התכן של X-24A, אך עם יחס משופר של עילוי לגרר. על מנת לחסוך בתקציב הפרויקט, נמסר מטוס ניסוי X-24A למפעל מרטין-מרייטה, שם עבר הסבה עמוקה שהביאה אותו לתצורת X-24B. הטיסה הראשונה של דגם זה התבצעה ב-1 באוגוסט 1973.

תוכנית ניסויי הטיסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

X-24B הוכיח כי ניתן לקיים טיסה נשלטת של גוף עילוי בלתי ממונע המושלך מגובה רב. בין היעדים של טיסות הניסוי היו גם נחיתות דיוק על מסלול סלול בבסיס חיל האוויר אדוארדס (בניגוד לרוב הנחיתות של מטוסי הניסוי שבוצעו על משטח עצום ממדים שהיה בעבר קרקעית של אגם). נחיתות אלה היו חיוניות לתוכנית מעבורת החלל.

בסך הכל בוצעו 36 טיסות ניסוי של X-24B, מתוכן 12 טיסות בלתי ממונעות ו-24 ממונעות.

הצעות אחדות לבניית מטוס ניסוי נוסף ומתקדם יותר מסדרת X-24 נבחנו, כולל הצעת "מפעל הבואשים" של לוקהיד, למטוס שיוכל להגיע למהירות של 8 מאך. לאחר בחינת התועלת שבהמשך הפיתוח, ולאור התקדמות העבודה על מעבורת החלל הוחלט שלא לבנות את גרסה C של מטוס הניסוי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרטין-מרייטה X-24 בוויקישיתוף