משיח (דתות)

משיח הוא כינוי לאדם שקיבל לפי האמונה שליחות מיוחדת מאלוהים. ביהדות כמו בנצרות, המושג קיבל משמעות אסכטולוגית - הקשורה לזמן מוגדר, שבו יתרחשו תמורות אשר כתוצאה מהן במקום ההווה הבלתי מושלם יבוא עידן טוב ומושלם. המושג קיבל גם משמעות הקשורה בגאולה, כך ביהדות מתייחס המושג לאדם מזרעו של דוד, שיתגלה ויגאל את עם ישראל, ויחזיר עטרה ליושנה.

הציפייה למשיח נובעת מהציפייה לשינוי סדרי בראשית והתממשות עידן הגאולה האמיתית והשלמה ותיקון העולם במלכות שדי שאז לא יהיו מלחמות, העולם יונהג על ידי מלך המשיח והעולם יחזור להיות טוב מושלם ללא דברים שליליים.

המשיח ביהדות

תשמישי קדושה מוקצים לשימוש המשיח בבית כנסת "יוחנן בן זכאי" בירושלים

ערך מורחב – משיח

קיימת אמונה בסיסית ביהדות, אשר על פיה בשלב מסוים בהיסטוריה יקום מלך נצר לדוד המלך, יהפוך למלך המשיח, ימלוך על עם ישראל, יחדש את מלכות בית דוד ויביא גאולה לעם ישראל ויחולל תיקון עולמי, שיעשה את העולם טוב יותר. האדם הזה מכונה לרוב משיח, או "המלך המשיח" או "משיח בן דוד". הרמב"ם קבע אמונה זו כעיקר ה-12 מבין שלושה עשר העיקרים, וכך הוא כותב: "והיסוד השנים עשר - ימות המשיח, והוא להאמין שיבוא, ואין לומר שנתאחר, אם יתמהמה חכה לו, ואין לקבוע לו זמן... ומכלל יסוד זה - שאין מלך לישראל אלא מבית דוד". העיקר הזה נוסח מאוחר יותר בלשון קצרה יותר: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".

הבטחת נצחיותה של מלכות בית דוד בידי האל מובאת במקרא כבר כהבטחה לדוד עצמו וההבטחה שגם אם יקרה לה אסון, היא תישאר נצחית ותשוב.

הציפייה למלך מבית דוד המולך על ישראל ומפורסם בכל האומות, שיעשה צדק בכל העולם כולו, מופיעה כבר בתהילים בנוגע לשלמה המלך. ואף בספר מלכים בהקשר להפצת האמונה באלוהי ישראל בכל העולם תחת מלכות שלמה המלך.

על פי המסורת היהודית המקובלת המשיח הוא למעשה דמות בעלת כוחות אלוהיים נשגבים, כדוגמת רוח הקודש ונבואה. ישנן מסורות הגורסת כי בכל דור יש משיח פוטנציאלי הנקרא בהגות היהודית "בחזקת משיח", והוא יהפוך למשיח בוודאי, אם ההשגחה העליונה תחליט שהדור זכאי לכך הגאולה תיקרא "אחישנה" - (דהיינו גאולה מוקדמת) או שיגיע הקץ האחרון ואז תיקרא הגאולה "בעיתה" (בזמנה). ישנם במקרא מקורות שונים לגבי אופיו של המשיח שיבוא, כאשר במקרא המונח "משיח" לעיתים אינו מתייחס למלך המשיח, אלא למי שמונה על ידי משיחה בשמן או נבחר על ידי האל, כגון: כהנים גדולים או מלכים מזרע בית דוד שנמשחו בשמן המשחה, שיש המאמינים כי הוכן רק פעם אחת, בתקופת משה רבינו. הכינוי "המשיח" למלך בית דוד העתידי האידיאלי הוא כינוי חז"לי. במקרא, המלך מבית דוד האידיאלי שיקום בעתיד ויתקן את העולם, בעל רוח הקודש, אינו מכונה "המשיח" אלא "חוטר מגזע ישי", "שורש ישי", "מלך צמח דוד", "דוד הנשיא", או "הנשיא". דעה נוספת ביהדות היא דעת רבי הלל, שאמר "אין להם משיח לישראל", ומפרש רש"י "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו". דעת רבי הלל לא נפסקה, והדעות האחרות בתלמוד יוצאות כנגדה בחריפות.

המשיח בנצרות

משיחת ישו למשיח

ערכים מורחבים – ישו, הביאה השנייה

הנצרות יונקת את מורשתה המשיחית מהמקרא העברי עם פרשנות משלה לפסוקים המקראיים כפי שבאים הדברים לידי ביטוי בברית החדשה. בניגוד ליהדות שמדברת על משיח עתידי שטרם הגיע, הנצרות מדברת על משיח שכבר הגיע - ישו, ועיקר מרכזי של אמונתה הוא שצריך להאמין שכבר בא, בנוסף לבואו העתידי. כינויו של ישו "כריסטוס" משמעו משיח. ביאה שנייה זו של ישו באחרית הימים היא אחת מהדוגמות הנוצריות ומופיע ב"קרדו" (אני מאמין) הנוצרי:

אני מאמין באל אחד, האב הכול יכול, עושה שמיים וארץ, כל הנראה וכל הבלתי נראה. ובאדון אחד, ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים, אשר נולד מן האב לפני כול הדורות. אל מאל, אור מאור, אל אמת מאל אמת. מולד, ולא נברא, עצמו עצם האב, ועל-ידו נעשה הכול. עבורנו בני האדם, ועבור ישועתנו, ירד מן השמיים. ונהיה בשר על-ידי רוח הקודש ברחם מרים הבתולה, ונעשה אדם. נצלב למעננו בימיו של פונטיוס פילאטוס, סבל ונקבר. וקם לתחייה מקץ שלושה ימים, ככתוב בכתבים. ועלה השמיימה, והוא יושב לימין האל האב. והוא ישוב בתהילה, לשפוט את החיים ואת המתים, ולא יהיה קץ למלכותו. וברוח הקודש, האדון המחייה, הנובע מן האב ומן הבן[2], לו אנו סוגדים ואותו אנו מוקירים, כאת האב וכאת הבן, והוא אשר דיבר בפי הנביאים. ובכנסייה האחת, הקדושה, הכוללת והשליחית. אני מכיר בטבילה האחת למחילת החטאים, ומצפה לתחיית המתים, ולחיי העולם הבא. אמן.

— אני מאמין נוסח ניקיאה-קונסטנטינופוליס (381)

לפי מסורת הכנסייה, ישו הבטיח לפני מותו לשוב ולהופיע, ומאמיניו מחכים מאז לשובו (רמזים לכך בחזון יוחנן, כ-4–6). הביאה השנייה ("Parousia") מזוהה עם הארמגדון ועם מלחמת גוג ומגוג כאירועים, שיסיימו את התקופה ה'טבעית' בבריאה. אף שהיא נזכרת מספר פעמים, חזרתו של ישו אינה מפורטת כל צרכה ותיאורה שופע מטפורות ואלגוריות. מסיבה זו צמחו לתיאורים אלה פרשנויות רבות. ברם, על רוב הנוצרים מוסכם שישו ישוב לעולם הגשמי באחרית הימים כדי לשפוט את החיים והמתים (אשר יקומו לתחייה) ביום הדין ולהקים את מלכות האל, שאליה יורשו להיכנס רק הצדיקים ואשר תימשך לעולמי עד. בכך, על-פי הנצרות, תבואנה נבואות אחרית הימים שב"ברית הישנה" (התנ"ך) לידי קיום.

חלק מהזרמים בנצרות (אוונגליסטים בעיקר) רואים בגאולת ישראל נדבך מרכזי בביאתו המחודשת של ישו, ולכן הם מעודדים את הריבונות היהודית על ארץ ישראל ותורמים כספים למדינת ישראל ולארגוני ימין יהודיים.

המשיח באסלאם

ערך מורחב – מהדי

המהדי (בערבית: مهدي, שפירושו: המונחה (בידי האל), המונחה נכונה) הוא גואל העולם והמקביל המוסלמי למשיח ביהדות. המידע על המהדי אינו מופיע בקוראן אלא רק בחדית' - מקבץ המסורות שבעל-פה ועל כן גילו, מוצאו ולטענת מספר חוקרים סונים עצם קיומו, שונים בין שני הפלגים העיקריים באסלאם - הסונה והשיעה.

במהלך ההיסטוריה, הציפייה למהדי התעצמה בעת שגברו קשייה של הקהילה השיעית, בשל רדיפת השליטים הסונים את התומכים במשפחת עלי, שראו את עצמם מנושלים מעמדת הכוח הראויה להם. האמונה במהדי שיחזור לעולם ויעשה צדק, הקלה על המאמינים להתמודד עם קשיי היום-יום.

מעת לעת ניצלו אנשים שונים (בעיקר ממשפחתו של מוחמד) את מצבם הקשה של השיעים, הכריזו על עצמם כמהדי, וניסו למרוד בשלטונות הסוניים (בשתי המאות הראשונות לאסלאם היו מספר התמרדויות סוניות תחת דגלו של "מהדי", אולם לאחר מכן, השיעים היו היחידים שעשו שימוש באמונה הזו במרידות). לפיכך, כדי להוכיח כי הם אכן המהדי, המורדים השונים זייפו מסורות רבות על מוצאו, שמו, ועת הגעתו של המהדי.

בדתות ותרבויות אחרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

• גדי שגיב, משיחיות יהודית בעת החדשה: משבתי צבי ועד הרבי מלובביץ', רעננה, האוניברסיטה הפתוחה (מהדורה פנימית)

קישורים חיצוניים

• מלך המשיח ביהדות, באתר חב"דפדיה
• פרופ' דוד פלוסר, מושג המשיח - על דמותו של המשיח ביהדות ובברית החדשה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• משיח, דף שער בספרייה הלאומית
• משיח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)