משתמש:אריה יונה/קדושת עבר הירדן

עבר הירדן יש דברים שיש בה מקדושת ארץ ישראל, אמנם אין קדושתו שווה לקדושת עבר הירדן המערבית. חלקים מעבר הירדן אין בהם כלל קדושת מצוות התלויות בארץ. בשנים האחרונות התנהל פולמוס גדול לגבי הגולן האם יש בו קדושת ארץ ישראל, והאם למאמינים באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה מותר להחזירו לסורים תמורת שלום^[1].

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחז"ל מצאנו מדרשים שונים ביחס לעבר הירדן.

במדרש זוטא אמרו: ”עשר קדושות הן ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות... ארץ כנען מקודשת מעבר הירדן שארץ כנען כשרה לבית השכינה אין עבר הירדן כשר לבית השכינה ” (ספרי זוטא במדבר פרק ה פסוק ב) במדרש זה משמע שגם עבר הירדן היא ארץ ישראל אלא שארץ כנען מקודשת ממנה היות וקדושת שכינה אין בעבר הירדן.

כך גם בספרי אמרו: בשעה שנכנס משה לנחלת בני ראובן ובני גד שמח ואמר דומה אני שהותר לי נדרי. התחיל שופך תחנונים לפני המקום. משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטרין שלו נכנס לשער והוא אחריו לחצר והוא אחריו לטרקלין והוא אחריו כיון שבא ליכנס לקיטון אמר לו בני מיכן ואילך אתה אסור. כך, בשעה שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר דומה אני שהתיר לי נדרי, התחיל שופך תחנונים לפני המקום"^[2]. למדנו שהחלק המזרחי הוא הפלטרין והטרקלין. והחלק המערבי, הוא הקיטון (חדר פנימי). כלומר שניהם קדושים אלא שהמערבי קדוש יותר.

לעומת זאת במדרש תנחומא לגבי משה רבינו אמרו ”מפני מה נקבר (משה) בחו"ל, כדי שיחיו מתים שבחוצה לארץ בזכותו”^[3]. במדרש זה משמע שעבר הירדן דינה בחוץ לארץ. וכן נאמר בנביא שפנחס אומר לבני גד וראובן ”ואך אם טמאה ארץ אחזתכם, עברו לכם אל ארץ אחזת ה'” (יהושע כב, יט).

אמנם יש המסבירים שעבר הירדן דין ארץ ישראל גמור יש לו ומה שאמרו במדרש לגבי משה רבינו "מפני מה נקבר בחו"ל, כדי שיחיו מתים שבחוצה לארץ בזכותו", אין כוונת המדרש שעבר הירדן דינו כחו"ל אלא שקדושתו פחותה, ונקטו חו"ל יחסית לארץ ישראל המערבית^[4]. והראיה שמשה רבינו לא התרעם על בני ראובן וגד כיצד הם מוותרים על ארץ ישראל^[5].

עבר הירדן כארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם דברים שבהם עבר הירדן המערבי דינה כארץ ישראל לגמרי והם:

חייבת היא בכל המצוות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות ושביעית^[6]
מביאים ממנה עגלה ערופה^[7].
נוהג בה דין בתי ערי חומה^[8].
נתנו ממנה ערים ללויים^[9].

מחלוקת ביחס לגבי עבר הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי דברים רבים נחלקו הדעות מה דינם בעבר הירדן:

קבורה - יש אומרים שהקבור בה כקבור בארץ ישראל^[10] ויש אומרים שנחשב כקבור בחוץ לארץ^[11].
חיבת הארץ - יש אומרים שמצווה לחבבה כארץ ישראל, ויש אומרים שאין בה מצוות חיבה^[12].
סגולות הארץ - ארץ ישראל מסוגלת לברכה בבנים, אוירה מחכים, ובה מתגלית הנבואה - יש אומרים שכל אלו נוהגים גם בעבר לירדן^[13] ויש חולקים^[11].
ביכורים - נחלקו במשנה^[14] האם מביאים ביכורים מעבר לירדן. להלכה פסקו שמביאים. המפרשים נחלקו האם החיוב הוא מהתורה^[15].
שתי הלחם - נחלקו הראשונים האם מביאים שתי הלחם מתבואת עבר הירדן^[16].

תרומות ומעשרות בעבר הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנינו במשנה ”שלש ארצות לביעור, יהודה, ועבר הירדן, והגליל”^[17] ממשנה זו רואים שגם בעבר הירדן נוהגת שביעית, וכך הדין לגבי שאר מצוות התלויות בארץ. כמו שכתב החזון איש ”עבר הירדן הוא כארץ ישראל מן התורה לכל דבר”^[18].וכן אמרו ”כל שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה - חייב במעשר. לאפוקי מאי? לאפוקי קיני, קניזי, וקדמוני”^[19]. והקב"ה הראה לו גם את עבר הירדן, ככתוב: "וַיַּרְאֵ֨הוּ ה' אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן"^[20].

שלושה חלקים בעבר הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגמ' אמרו "עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית" ^[21], למרות ששביעית פטורה ממעשרות בארץ עמון ומואב צריך להפריש היות ואין נוהג בה שביעית. מגמ' זו הסיקו הראשונים שלא כל עבר הירדן חייבת במצוות התלויות בארץ. ובחלוקת עבר הירדן נאמרו שתי דעות.

ארץ סיחון ועוג המקורית לפי כולם נוהגים בהם תרומות ומעשות שמיטה ויובל מהתורה.

חבל ארץ של עמון ומואב אותו לא כבש סיחון ונשאר אצל עמון ומואב - מצוות הארץ לא נוהגות בהם ורק חכמים תקנו שיתנו בו מעשר עני.

לגבי חבל הארץ שכבש סיחון מעמון ומואב - נחלקו הראשונים האם חייבים בה בתרומות ומעשרות^[22]. ולרוב השיטות חייב בתרומות ומעשרות ושביעית^[23].

מבית שני ואילך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב הרמב"ם: "עבר הירדן שביעית נוהגת בה מדבריהם, וספיחי סוריא ועבר הירדן מותרין באכילה^[24]. טעמו הוא שאף שבבית ראשון נהג שביעית מן התורה בעבר הירדן, בבית שני לא קידשו עולי בבל את עבר הירדן, ולכן נהגו בו שביעית רק מדרבנן.

הגולן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגולן הוא חלק בעבר הירדן שלפי כולם חייב במצוות התלויות בארץ, יש הרואים בזה מקור שהגולן יותר קדוש משאר עבר הירדן^[25]. שכן הגולן הוא ארץ רפאים שהובטחה לאברהם בברית בין הבתרים^[26], ואינה בכלל הקני הקניזי והקדמוני שנאמר שרק לעתיד לבוא יהיו שיכים לעם ישראל^[27].

לעתיד לבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הארץ המובטחת

בברית בין הבתרים הבטיח אלוקים לאברהם ארצות עשרה עממין, הכוללות שטח גדול מאוד בעבר הירדן, הכולל את כל ארץ עמון ומואב ושעיר. לפי דברי חז"ל הבטחה זו תתקיים לעתיד לבוא^[28].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים ישראל שטיינר, ספר טובה הארץ.
הרב ישראל אריאל, אוצר ארץ ישראל חלק ו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבר הירדן המזרחי בהלכה - באתר ישיבה.
קדושת עבר הירדן, הרב הראשי דוד לאו - באתר ישיבה.
הגולן כחלק מארץ ישראל - באתר מכון התורה והארץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ראה בערך ארץ ישראל השלמה. ובספר טובה הארץ מאוד מאוד - שער עבר הירדן.
^ ספרי על ספר במדבר פרק כז, יב
^ מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן סימן ו
^ אוצר ארץ ישראל חלק ו עמוד 163.
^ ספר ארץ ירדן וחרמונים עמוד 5.
^ שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר. תרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדושת מצות בין בזו ובין בזו.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י', הלכה א'
^ תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'
^ יהושע כא.
^ ספר כפתור ופרח פרק ט. ואת הארץ שכבש אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה אם אין עליה מין ממין תועלת אדמת ישראל, תמה למה בחרו בה הראובני והגדי בעד מקניהם וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכן דוד, שהיה מלך ורוצה בתקנת בנו, מדוע לא צוה לגלות הגל ולהוציאו מן הפחת ולהביאו לארץ ישראל. וכן ברזילי הגלעדי כדי ליקבר בקבר אביו ואמו יאבד הטוב ההוא.
^ ¹ ² שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר
^ הדעות בפיסקה הקודמת
^ אוצר ארץ ישראל ח"ו עמוד 131
^ משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה י'
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ב', הלכה א'
^ לדעת רש"י סנהדרין יא, ב וכן כתוב בספרי זוטא ה מביאים. לעומת זאת לדעת הר"ן נדרים כב, א - לא מביאים.
^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'
^ חזון איש שביעית ג, כה. באתר היברו בוקס
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"א, עמוד א'
^ ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק א'
^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ג', עמוד ב'
^ תוספות, מסכת חגיגה, דף ג', עמוד ב', ד"ה עמון
^ דרך אמונה הלכות מתנות עניים פרק ו הלכה ה ס"ק כח.
^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה כ"ח
^ הרב יעקב אפשטיין | אמונת עתיך 78 (תשס"ח), עמ' 56
^ ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ח–כ"א
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ו, עמוד א'
^ קטע:רש"י על בראשית טו יט

[1] ראה בערך ארץ ישראל השלמה. ובספר טובה הארץ מאוד מאוד - שער עבר הירדן.

[2] ספרי על ספר במדבר פרק כז, יב

[3] מדרש תנחומא (בובר) פרשת ואתחנן סימן ו

[4] אוצר ארץ ישראל חלק ו עמוד 163.

[5] ספר ארץ ירדן וחרמונים עמוד 5.

[6] שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר. תרי ענייני נינהו קדושת שכינה וקדושת מצות וקדושת שכינה היא מיוחדת בעבר הירדן ימה וקדושת מצות בין בזו ובין בזו.

[7] משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י', הלכה א'

[8] תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף ל"ב, עמוד א'

[9] יהושע כא.

[10] ספר כפתור ופרח פרק ט. ואת הארץ שכבש אדון הנביאים אדוננו משה ע"ה אם אין עליה מין ממין תועלת אדמת ישראל, תמה למה בחרו בה הראובני והגדי בעד מקניהם וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. וכן דוד, שהיה מלך ורוצה בתקנת בנו, מדוע לא צוה לגלות הגל ולהוציאו מן הפחת ולהביאו לארץ ישראל. וכן ברזילי הגלעדי כדי ליקבר בקבר אביו ואמו יאבד הטוב ההוא.

[:0-11] ¹ ² שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן ר

[12] הדעות בפיסקה הקודמת

[13] אוצר ארץ ישראל ח"ו עמוד 131

[14] משנה, מסכת בכורים, פרק א', משנה י'

[15] משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבגבולין, פרק ב', הלכה א'

[16] לדעת רש"י סנהדרין יא, ב וכן כתוב בספרי זוטא ה מביאים. לעומת זאת לדעת הר"ן נדרים כב, א - לא מביאים.

[17] משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'

[18] חזון איש שביעית ג, כה. באתר היברו בוקס

[19] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"א, עמוד א'

[20] ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק א'

[21] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ג', עמוד ב'

[22] תוספות, מסכת חגיגה, דף ג', עמוד ב', ד"ה עמון

[23] דרך אמונה הלכות מתנות עניים פרק ו הלכה ה ס"ק כח.

[24] משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק ד', הלכה כ"ח

[25] הרב יעקב אפשטיין | אמונת עתיך 78 (תשס"ח), עמ' 56

[26] ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוקים י"ח–כ"א

[27] תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף נ"ו, עמוד א'

[28] קטע:רש"י על בראשית טו יט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]