חיים שטיינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב חיים ישראל שטיינר
הרב חיים שטיינר רוקד עם ספר תורה בבית הרב קוק
תאריך לידה ה'תרצ"ז (בן 79 בערך)
תאריך לידה לועזי 1937
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
נושאים בהם עוסק תלמוד; הלכה; אמונה; ארץ ישראל; חינוך
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב, ראש רבני מפלגת תקומה
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק; הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב שאול ישראלי.

הרב חיים ישראל שטיינר (נולד בשנת ה'תרצ"ז, 1937) הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש רבני מפלגת תקומה. נשיא ישיבת עטרת נחמיה בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים בשנת ה'תרצ"ז. בצעירותו למד בישיבת כפר הרואה ועם הקמתה של ישיבת נתיב מאיר עבר ללמוד בה לבקשת הרב אריה בינה. בשנת תשט"ו (1955), לאחר סיום הישיבה התיכונית החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם למד בעיקר אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב אברהם שפירא. החל משנת תשל"ז (1977) למד בכולל האידרא אצל הרב שלמה גורן. שירת כרב חטיבה במלחמת יום הכיפורים[1].

נשוי לרבנית פועה (שכתבה את הספרים "מתוך ההפיכה" ו"ההר הטוב הזה"), בתו של הרב שלמה זלמן מן-ההר. לזוג שמונה ילדים. שניים מגיסיו הם הרב עמיאל שטרנברג והרב חיים מן ההר.

הרב שטיינר הוא ראש רבני מפלגת תקומה וחבר באיחוד הרבנים למען ארץ ישראל.

מתגורר ברובע היהודי, בעיר העתיקה בירושלים.

קריירת הוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שטיינר לימד בישיבת ירושלים לצעירים מעת הקמתה בשנת ה'תשכ"ד. בשנת ה'תשכ"ט (1969) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לר"מ בישיבת מרכז הרב. תקופה קצרה אף העביר שיעור כללי בישיבה. בשנת תשמ"ב כתב לו הרצי"ה קוק מכתב המלצה שבו הוא מבקש ממנו להוציא לאור את ההערות ההלכתיות שכתב הרב אברהם יצחק הכהן קוק על הגמרא שלו[2]. הרב שטיינר התבקש על ידי הרב צבי יהודה קוק לעמוד בראש ישיבת מרכז הרב - אך סירב. לאחר פטירת הרב צבי יהודה "נעלם" לתקופה מסוימת, במטרה למנוע לחצים עליו לקבל משרה זו[3]. בשנת ה'תשנ"ט (1999) שב ללמד בישיבה לצעירים.

במשך השנים שימש כר"מ גם בישיבות ניר שבקריית ארבע, אור עציון ואחרות. היה ממייסדי רשת אולפנות צביה יחד עם הרב איתן אייזמן. כיום הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב בירושלים ומלמד גם בישיבת עטרת נחמיה בתל אביב שהוא נשיאה. מלמד גם בישיבת בית אל ובמדרשת "בת ציון" בקריית משה.

הרב חיים שטיינר בהכנסת ספר תורה בישיבת מרכז הרב, עם הרב יעקב אריאל

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שטיינר דוגל בציות לגדולי הדור בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלות שהן מורכבות או חמורות מבחינת השלכותיהן, כגון אלו הקשורות לענייני כלל ישראל. הוא רואה ברב אברהם יצחק הכהן קוק ובבנו הרב צבי יהודה קוק כגדולי דור מיוחדים, בכך שבנוסף לגדלותם ההלכתית היו גדולים גם בתפיסה אמונית. את הרב קוק הוא מציין כמי שחולל מהפך בתפיסת העולם ההלכתית, בין השאר בכך שקבע שעם תקומת הציונות המצב אינו עוד בגדר "גלות", אלא "גאולה". לאור זאת, הוא סובר שבשאלות כגון אלה יש לפנות לגדולי הדור הממשיכים - באופן כללי - את גישתם של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה ביחס למדינה, כגון הרב אברהם שפירא, הרב מרדכי אליהו, הרב שלמה גורן והרב אליעזר וולדינברג.

הרב שטיינר מדגיש את הצורך לברר את השאלות הנתונות בוויכוח ציבורי על פי ההלכה. כך הוא עושה בסוגיות כגון: "הסכמי שלום" תמורת שטחים, גבולות הארץ, היחס לבתי המשפט החילוניים, והפגנות נגד חילולי שבת. הוא מתנגד עקרונית ובתוקף למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים - אף לא במסגרת של התנתקות. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאת הרב אברהם שפירא לסרב פקודה[4].

הרב שטיינר נודע בשיעוריו על הלכות ארץ ישראל - העוסקים ברבים מהנושאים האקטואליים בהנהגת המדינה: גבולות הארץ, מצוות יישובה וכיבושה, חקיקה דתית, מגורי גוי בארץ ובירושלים, פינוי חלקים מהארץ למען הסכמי שלום, בתי המשפט וערכאות, סירוב פקודה בפינוי יישובים, חובת השמיעה לגדולי הדור, היחס לגוי ועוד.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשל"א ערך, יחד עם הרב מיכאל הרשקוביץ והרב גדעון פרל, את הספר זכור זאת ליעקב, בהוצאת מדרשיית נועם ומוסד הרב קוק.

לאחר פטירת רבו, הרב צבי יהודה קוק, ערך יחד עם הרב איסר קלונסקי את ספרו של הרב צבי יהודה, אור לנתיבתי, וכן את הקובץ לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים שטיינר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 524
  2. ^ משמיע ישועה, תולדות הרצי"ה קוק,עמ' 133
  3. ^ לוחם ומאחד, באתר ערוץ 7
  4. ^ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7