שתי הלחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קורבן שתי הלחם הוא קרבן מנחה של ציבור, שהיה קרב בחג השבועות בבית המקדש. הקרבן היה מלחם שנאפה מחיטים. קורבן זה היה בנוסף על קורבן המוסף שהיה קרב באותו יום.

המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור בתורה להבאת קורבן "שתי הלחם" הוא מהכתוב בפסוק

"מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַיהוָה"

פרטי הקרבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרבן זה הוא קורבן מנחה, כלומר, קורבן המובא לבית המקדש מן הצומח - עיקרו מסולת חיטים או שעורים ובמקרה זה מלחם העשוי מחיטים. קורבן זה היה ייחודי בכך שהוא כלל לחם חמץ, ככתוב "חמץ תאפינה" (ויקרא, כ"ג, י"ז), וזאת בניגוד לרוב הקרבנות בהם היה אסור לאפות חמץ, על פי ציווי התורה: "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא, ב', י"א).

שתי הלחם היו נאפים בערב חג השבועות.

עם הלחם מקריבים: פר ושני אילים ושבעה כבשים, הכול עולות; ושעיר, חטאת; ושני כבשים, זבח שלמים. ואלו הם הקרבנות האמורים בחומש ויקרא.

לאחר הקרבת הקרבנות הנ"ל נאכלים שתי הלחם לכוהנים.

יש הטוענים שהקורבן בא לסמל את הכרת הטוב כלפי אלוהים ולהודות לו על היבול שצמח (בדומה לקורבן העומר), ולכן קורבן זה מוקרב בחג השבועות, חג הקציר. כמו כן, יש מסבירים שקורבן זה מבטא את התעלות האדם בתקופה שבין פסח לשבועות, כאשר בחג הפסח עדיין היה אסור לו לאכול לחם, ועכשיו הוא כבר נמצא במדרגה בה לא רק שאפשר לאכול לחם, אלא הוא אף רצוי כקורבן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.