לדלג לתוכן

נישואין פיקטיביים (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נישואין פיקטיביים
בימוי חיים בוזגלו עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מיכאל שרפשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט חיים בוזגלו עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים שלמה בראבא
אלי יצפאן
עירית שלג
עפרה ויינגרטן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה יצחק קלפטר עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אמנון סלומון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט עברית, ערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נישואין פיקטיביים הוא סרט ישראלי סאטירי, משנת 1988, בבימוים של חיים בוזגלו ויוסי סויה, על פי תסריט שכתבו יחד. סויה גם ערך את הסרט ושיחק בו בתפקיד משנה.

הפקת הסרט החלה בספטמבר 1987, לאחר שהתקבל תקציב מ"קרן וורנר" של חברת האחים וורנר, לתמיכה בסרטים ישראלים, להשלמת התסריט[1]. עם זאת צילומי הסרט עצמו התעכבו, עקב קשיים בגיוס התקציב הדרוש[2]. לאחר שהמפיק מיכה שרפשטיין גייס תקציב ממספר משקיעים הפקת הסרט הושלמה עד קיץ 1988[3]. הסרט יצא לאקרנים ב-20 באוגוסט 1988[4].

למרות שבוזגלו היה בוגר לימודי קולנוע, ולמרות שהשתתף בכתיבת תסריטים אחרים, לפני עבודתו בסרט זה, הוא מעיד על עצמו, כי בביום סרט זה הוא היה, לראשונה, באתר צילום קולנוע. גם עבור אלי יצפאן זו הייתה ההופעה הראשונה בקולנוע.

חבורת השחקנים, ששיחקו את הפועלים העזתים, לוהקה ביפו. שניים מהם היו יהודים.


אלדד, מורה לערבית מירושלים, בגיל העמידה, שחזר משירות מילואים בעזה, נפרד מאשתו ומילדיו ויוצא לניו יורק. אולם במקום לעלות על המטוס הוא חומק לתל אביב. מתברר, כי הוא מעולם לא תכנן לטוס, שכן מזוודתו הכילה רק חבילת גרעיני חמניות לפיצוח, ספר תנ"ך ותקליט של שלישיית הגשש החיוור. המשטרה מיידעת את אשתו של אלדד, על כך שלא עלה על המטוס לניו יורק. אשתו אינה מאמינה בלב שלם לטענת המשטרה, אך משתפת פעולה עם החקירה. על אף המאמצים המשותפים שלה ושל השוטר הממונה על החקירה הם אינם מצליחים למצאו.

אלדד עובר לגור בבית מלון זול בתל אביב, שם הוא האורח היחידי. פקידת המלון, ג'ודי, טועה לחשוב כי הוא יהודי אמריקני ולכן מחזרת אחריו. השניים מתיידדים, וכאשר אלדד מבין כי לפקידה יש אובססיביה לגבי עזיבת הארץ וטיסה לארצות הברית, הוא מציע לה בבדיחות הדעת כי יינשאו בנישואים פיקטיביים, על מנת שתוכל לקבל גרין קארד. ג'ודי אינה מבינה את המושג "נישואים פיקטיביים" וחושבת בטעות שמדובר בחתונה מפוארת.

במקביל, נקלע אלדד לחברתה של חבורת פועלי בניין פלסטינים המציעים לו להצטרף אליהם לעבודת הבניין, והוא עושה זאת תוך התחזות לאילם. אלדד מתוודע לעולמם של הפועלים הפלסטינים וחווה חוויות בלתי צפויות: יחסי מין עם שכנה בוהמית של אתר הבנייה, לינה משותפת על מזרנים עם שוהים בלתי חוקיים, ואף ביקור בביתו של אחד הפועלים בעזה - באותו רחוב בו סייר בתור חייל מילואים. יחסיו עם חבורת הפועלים מסתיימים באי נעימות, כשהוא טועה, וחושב, שהם עומדים להטמין פצצה. בעקבות התקרית, אלדד שב אל אשתו וילדיו.

את המוזיקה לסרט הלחין יצחק קלפטר. את שיר הנושא שנקרא "באמצע הרומן" שר שמוליק קראוס אותו הוא הלחין למילים של יענקל'ה רוטבליט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עירית שמגר, הנישואים של חיים בוזגלו, מעריב, 29 בספטמבר 1987
  2. ^ רן גפן, הסרטות, חדשות, 18 באוקטובר 1987
  3. ^ רן גפן, שרפשטיין נחלץ מהמצוקה, חדשות, 24 באפריל 1988
  4. ^ נישואים פיקטיביים. סרט עלילתי ארוך ראשון לחיים בוזגלו, חדשות, 19 באוגוסט 1988