נמל התעופה הבין-לאומי יאנגון
 | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| תקופת הפעילות |
1947–הווה (כ־77 שנים)  | ||||||||||
| על שם |
יאנגון | ||||||||||
| בעלים | ממשלת מיאנמר | ||||||||||
| עיר סמוכה | יאנגון | ||||||||||
| קואורדינטות | 16°54′26″N 96°07′59″E / 16.90722°N 96.13306°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 33 מטר (109 רגל) | ||||||||||
|
yangonairport | |||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
 | |||||||||||
| סטטיסטיקה (2018) | |||||||||||
| מספר הנוסעים |
6,104,854 3.18% | ||||||||||
| תנועות מטוסים |
78,076 8.48%[1] | ||||||||||
| מטען |
349,677 (טון) 2.55% | ||||||||||
| קיבולת | |||||||||||
| נוסעים (נוכחי) | 6,000,000 | ||||||||||
| טרמינלים | 3 (1, 2 ו־3) | ||||||||||
  | |||||||||||
נמל התעופה הבין-לאומי יאנגון (בבורמזית: ရန်ကုန်အပြည်ပြည်ဆိုင်ရာလေဆိပ်; יאט"א: RGN, קוד ICAO: VYYY) הוא נמל התעופה הבינלאומי הראשי והעמוס ביותר במיאנמר. הוא ממוקם בעיירה מינגלדון, 15 קילומטר צפונית למרכז יאנגון.
הנמל הוקם בשנת 1947 ונחשב בתקופתו לנמל הטוב ביותר בדרום-מזרח אסיה. ב-2005, אחרי הזנחה ארוכה בת עשרות שנים, חברת Asia World, שיפצה את הנמל שנפתח במאי 2007 ואפשר נחיתת 5 מטוסים בשעה וקיבולת של 2.7 מיליון נוסעים.
כל 10 חברות התעופה של מיינאמר וכ-30 חברות תעופה ממדינות אחרות מפעילות מטוסים מהנמל. קו אוטובוס בן 13 תחנות מופעל בין הנמל לתחנת הרכבת המרכזית ביאנגון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת העולם השנייה, שימש הנמל את חיל האוויר המיאנמרי שהטיס ממנו כלי תקיפה אוויריים ובהם בריסטול בלנהיים, הוקר הוריקן, סופרמרין ספיטפייר וקרטיס P-40 וורהוק.
הנמל היה הנמל העיקרי בדרום-מזרח אסיה במשך עשרות שנים עד להקמת נמל התעופה סינגפור צ'נגי, נמל התעופה סוברנבהומי ונמל התעופה הבינלאומי סוקרנו-האטה.
בתחילת 2016, תפוסת הנמל הגיעה ל-6 מיליון נוסעים. קיימות תוכניות להקמת נמל תעופה גדול ורחב יותר קרוב ליאנגון.
חדשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]באפריל 2003, שופץ הנמל והוקם טרמינל חדש ומסלול המראה באורך 3414 קילומטרים.[2] שיפוץ הנמל הגיע ל-13.3 מיליון דולרים וכלל בניית מערכת לשינוע מטען, ארבעה שרוולים המאפשרים קליטת מטוסי בואינג 747, טרקלינים לאנשי עסקים וחניון דו-קומתי ל-340 כלי רכב.[3][4]
ב-2011, בעקבות תעבורת הנוסעים הרבה שהגיעה ל-3.1 מיליון, מעבר לתפוסת הנמל שהייתה 2.7 מיליון, הודיעה ממשלת מינאמר על תוכניות להרחבת הנמל ב-40 אחוזים. השיפוץ הסתיים ב-2016 והגדיל את קיבולת הנוסעים האפשרית ל-6 מיליון.
טרמינלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרמינל 1
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2014, נהרס הטרמינל הישן והחל תכנון הטרמינל החדש בעל 6 הקומות. ב-12 במרץ 2016, נחנך הטרמינל והגדיל את קיבולת הנוסעים האפשרית מ-2.7 ל-6 מיליון נוסעים. אורך בניין הטרמינל הוא 240 מטרים כשבקומת הקרקע נמצאים אזורי איסוף המטען לנוסעים השבים, מכס וחנויות. אולם היוצאים בקומה השנייה והקומה השלישית מכילה אזורי משחק והמתנה.
טרמינל 2
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פתיחת טרמינל 1, שונה שמו של הטרמינל הבינלאומי לטרמינל 2. הטרמינל מאפשר קיבולת של 900 נוסעים יוצאים ו-900 נוסעים יוצאים בו זמנית. ביולי 2018 נסגר הטרמינל לשיפוץ נרחב וכל הטיסות הבינלאומיות הועברו לטרמינל 1. בטרמינל מערכת אוטומטית לשינוע מזוודות, שרוולים המאפשרים קליטת מטוס בואינג 747, אירוח אנשי ממשל ואנשי עסקים וחניון עם קיבולת של 340 כלי רכב.
טרמינל 3
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 בדצמבר 2016, טרמינל 3 ששימש לטיסות פנים, החליף את טרמינל 1 המקורי שנהרס באוגוסט 2014 ושימש לטיסות פנים.
בניין משמר הכבוד (טרמינל VIP)
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרמינל ה-VIP שימש זמנית לטיסות הפנים עד לפתיחת טרמינל 3. הבניין נהרס ובמקומו הוקם חיבור בין טרמינל 1 לטרמינל 2.
חברות תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברות תעופה רבות פועלות מהנמל ובהן האינאן איירליינס, ג'טסטאר אסיה איירווייז, קוריאן אייר, צ'יינה סאות'רן איירליינס ותאי איירווייז. הטיסות העמוסות ביותר בנמל הן למנדליי עם 93 טיסות שבועיות, נמל התעופה סוברנבהומי עם 91 טיסות שבועיות ונמל התעופה סינגפור צ'נגי עם 58 טיסות שבועיות.[5]
תאונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-25 במרץ 1978, פוקר F27 איבד גובה והתרסק בנמל, מעט אחרי ההמראה, כשכל 48 הנוסעים נהרגו.[6]
- ב-27 בינואר 1998, מטוס פוקר F27 של מיאנמר נשיונל איירליינס, התרסק במהלך ההמראה, ונהרגו 16 מתוך 45 הנוסעים.
- ב-29 בינואר 2017, עורך דין שייעץ לאונג סן סו צ'י נרצח מחוץ לשער 6.
- ב-8 במאי 2019, מטוס חברת בימאן בנגלדש איירליינס, החליק על המסלול במהלך נחיתה. 33 הנוסעים כולל הטייסים, נפצעו באורח קל.[7]
- ב-2 באוגוסט 2019, נשבר כן הנסע הקדמי של מטוס במהלך נחיתה בנמל. אף נוסע לא נפגע.[8]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי יאנגון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נכון לשנת 2017
- ^ "Yangon airport completes runway extension". 28 ביולי 2008. אורכב מ-המקור ב-15 בפברואר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Yangon International Airport opens new terminal". 25 ביולי 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Yangon international airport terminal put into service after renovation". 25 במאי 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Flightradar24. "Flightradar24.com - Live flight tracker!". Flightradar24.
- ^ "Accident description". Aviation Safety Network. נבדק ב-13 במרץ 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Biman Airlines Plane Skids Off Runway in Yangon, Myanmar". The New York Times. 8 במאי 2019. נבדק ב-8 במאי 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Yangon airport runway closed temporarily after a plane nose wheel breaks". Mizzima News. 9 באוגוסט 2019. נבדק ב-11 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה)