ים אנדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ים אנדמן
Neic slav fig72narrow.jpg
גבולות הלוחות הטקטוניים בים אנדמן
מידע כללי
מיקום מצפונו מיאנמר; במזרחו מיאנמר, תאילנד ומלזיה; בדרומו האי סומטרה; במערבו איי אנדמן וניקובר
סוג ים שולי
ים של האוקיינוס ההודי
מידות
שטח 797,700 קמ"ר
אורך מרבי 1,200 ק"מ
רוחב מרבי 650 ק"מ
רוחב ממוצע 650 קילומטר
עומק מרבי 3,777 מטר
‏עומק ממוצע 870 מטר
מידע נוסף
מליחות 2.1% עד 3.45%
מדינות באגן הניקוז הודו, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה, מיאנמר עריכת הנתון בוויקינתונים
איים האי סומטרה בדרום; איי אנדמן וניקובר במערב; איי תאילנד במזרח דוגמת פוקט, וקו לנטה
קואורדינטות 10°28′00″N 95°41′00″E / 10.46667°N 95.68333°E / 10.46667; 95.68333
מיקום ים אנדמן באוקיינוס ההודי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ים אנדמן הוא ים שולי באוקיינוס ההודי. ים אנדמן תחום מצפון על ידי מיאנמר, ממזרח על ידי מיאנמר, תאילנד ומלזיה, על ידי האי סומטרה מדרום ובמערבו הוא גובל באיי אנדמן וניקובר. שטחו של ים אנדמן הוא כ-797,700 קמ"ר, אורכו הוא כ-1,200 קילומטרים ורוחבו כ-650 קילומטרים. עומקו הממוצע של הים הוא 870 מטרים, ועומקו המרבי הוא 3,777 מטרים.

בחלקו הדרום מזרחי של ים אנדמן נמצא מצר מלאקה, המפריד בין חצי האי המלאי לאי סומטרה, ומקשר בין האוקיינוס ההודי לבין ים סין הדרומי שממערב לאוקיינוס השקט.

על קרקעיתו של ים אנדמן נמתח קו הגבול שבין הלוחות הטקטוניים בורמה וסונדה. שני הלוחות שהחלו מתרחקים זה מזה לפני 3 עד 4 מיליון שנים הביאו את ים אנדמן שהיה בעבר קטן בהרבה אל גודלו הנוכחי.

קו פי פי, תאילנד

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזורי החוף של ים אנדמן מאופיינים ביערות מנגרובים ובכרי דשא ימיים(אנ'). המנגרובים משתרעים על פני יותר מ-600 קמ"ר של חופי תאילנד ואילו העשב הימי תופס שטח של 79 קמ"ר.25-26:[1] המנגרובים אחראים במידה רבה לפוריות הגבוהה של מי החוף - שורשיהם לוכדים אדמה ומשקעים ומספקים מחסה מפני טורפים וכר גידול לדגים ולאורגניזמים ימיים קטנים. גזעם מגן על החוף מפני הרוח והגלים, ושאריותיהם חלק משרשרת המזון הימית. חלק נכבד מיערות המנגרובים התאילנדיים בים אנדמן נכרת במהלך גידול השרימפס הנרחב של שרימפס מים מלוחים(אנ') בשנות ה-80 [דרוש מקור]. המנגרובים גם נפגעו משמעותית בגלל הצונאמי ב-2004. חלקם נשתלו לאחר מכן, אך שטחם עדיין יורד בהדרגה עקב פעילות אנושית.6-7:[1]

מקורות מזון חשובים נוספים בים אנדמן הם עשב ים ותחתיות הבוץ של לגונות ואזורי חוף. הם גם יוצרים בית גידול או מקלט זמני לאורגניזמים נוברים ובנטיים רבים. מינים ימיים רבים נודדים אל יבול הים מדי יום או בשלבים מסוימים של מחזור חייהם. הפעילות האנושית הפוגעת בצימחי הים כוללת פסולת מי שפכים מתעשיות החוף, חוות שרימפסים וצורות אחרות של פיתוח חוף ועוד.

צונאמי 2004 השפיע על 3.5% משטחי עצי המנגרובים לאורך ים אנדמן באמצעות סתימה ושקעי חול, ו-1.5% סבלו מאובדן גידול כולל.7:[1]

חי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי הים לאורך חצי האי המלאי מעדיפים גדילה של רכיכות, ויש שם כ-280 מיני דגים אכילים השייכים ל-75 משפחות.

פעילות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הים משמש זה מכבר לדיג והובלת סחורות בין מדינות החוף.

דיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאילנד לבדה דגה כ־943,000 טון דגים בשנת 2005 [2] וכ־710,000 טון בשנת 2000. 41 אחוזים נתפסים במפרץ תאילנד ו-19 אחוזים בים אנדמן. כמויות הדיג קטנים משמעותית במלזיה והם דומים או גבוהים יותר במיאנמר.[3] התחרות על דגים הביאה לסכסוכים רבים בין מיאנמר לתאילנד. בשנים 1998–1999 הסכסוכים גרמו להרוגים בשני הצדדים וכמעט הסלימו לסכסוך צבאי. בשני המקרים, הצי התאילנדי התערב כאשר ספינות בורמזיות ניסו להטביע סירות דיג תאילנדיות בשטחי הים שבמחלוקת, וכי מטוסי קרב תאילנדים נפרסו על ידי המועצה לביטחון לאומי. סירות דיג תאילנדיות התעמתו לעיתים קרובות גם עם הצי המלזי, עד שממשלת תאילנד נאלצה להזהיר את הדייגים שלה מפני דיג ללא רישיון במים זרים.[4]

הייצור הימי בשנת 2004 בתאילנד הורכב מ: 33 אחוזי דגי פלגית, דגי דמרסל 18 אחוזים, סילוניות 7.5 אחוזים, סרטנים 4.5 אחוזים, דגי אשפה 30 אחוז ו-7 אחוזים דגים אחרים.[5] דגי אשפה הם דגים שאינם אכילים, דגים אכילים בעלי ערך מסחרי נמוך וצעירים המשוחררים לים.[5]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ים אנדמן, במיוחד בחוף המערבי של חצי האי המלאי, ואיי אנדמן וניקובר בהודו ומיאנמר עשירים בשוניות אלמוגים ובאיים עם טופוגרפיה מרהיבה. אף על פי שנפגעו מרעידת האדמה בסומטרה ובצונאמי בשנת 2004, הם נותרו יעדי תיירות פופולריים.[6] בחוף הסמוך יש גם פארקים לאומיים ימיים רבים - 16 רק בתאילנד, וארבעה מהם מועמדים להכללה ברשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.[5]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ים אנדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Sampan Panjarat, SUSTAINABLE FISHERIES IN THE ANDAMAN SEA COAST OFTHAILAND
  2. ^ OECD, Review of Fisheries in OECD Countries 2009 Policies and Summary Statistics: Policies and Summary Statistics, OECD Publishing, 2010-06-25, ISBN 978-92-64-07974-8. (באנגלית)
  3. ^ Cassandra De Young, Review of the State of World Marine Capture Fisheries Management: Indian Ocean, Food & Agriculture Org., 2006, ISBN 978-92-5-105499-4. (באנגלית)
  4. ^ Alan Dupont, Director Asia-Pacific Security Program Strategic and Defence Studies Center Alan DuPont, East Asia Imperilled: Transnational Challenges to Security, Cambridge University Press, 2001-10-15, ISBN 978-0-521-01015-3. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 3 SUSTAINABLE FISHERIES IN THE ANDAMAN SEA COAST OF THAILAND
  6. ^ World and Its Peoples: Eastern and Southern Asia, Marshall Cavendish, 2007-09, ISBN 978-0-7614-7631-3. (באנגלית)


LocationAsia.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה של אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.