לדלג לתוכן

נצבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נצבא החזקות 1995 בע"מ
סמליל החברה
בית נצבא, תל אביב
בית נצבא, תל אביב
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים חברי "אגד" וגמלאי החברה - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
תקופת הפעילות 1995–הווה (כ־29 שנים)
חברת אם איירפורט סיטי (100%)
משרד ראשי תל אביב
ענפי תעשייה נדל"ן
הכנסות 488 מיליון ש"ח (2014)[1]
רווח תפעולי 469 מיליון ש"ח (2014)[1]
רווח 330 מיליון ש"ח (2014)[1]
יו"ר חיים צוף
 
www.nitsba.com

נצבא החזקות 1995 בע"מ (ראשי תיבות של "נכסי צאן ברזל אגד") היא חברה העוסקת בפיתוח, רכישה, ניהול והשכרה של נדל"ן, הכוללים, בין היתר, מרכזים מסחריים, בנייני משרדים, תחנות מרכזיות ומוסכים. מרבית נכסי הנדל"ן של הקבוצה הושכרו בעבר לאגד, המהווה גם בתחילת המאה ה-21 לקוח גדול של החברה. בעלת השליטה בחברה היא חברת יואל שבבעלות אנשי העסקים קובי מימון וחיים צוף[2].

סמלילה הקודם של החברה
התחנה המרכזית של ירושלים
התחנה המרכזית של נתניה
התחנה המרכזית של אשדוד
בנייני מגורים שבנתה נצבא על שטח התחנה המרכזית של הרצליה

מקורה של חברת נצבא החזקות בחברת נצב"א התנחלות (ראשי תיבות של "נכסי צאן ברזל אגד"), שהוקמה על ידי חברי וגמלאי אגד בשנת 1948, במטרה ליצור מקור הכנסה נוסף לאגודה השיתופית באמצעות החזקת מבנים (בעיקר בנייני משרדים ותחנות מרכזיות) והשכרתם לאגד[3]. כל חבר שרצה להצטרף ל"אגודה השיתופית אגד" התבקש לרכוש מנייה גם ב"נצבא"[4].

בשנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה שותפה בסוכנות "נוע", יבואנית רכבי "דייהטסו" בישראל. בשנת 1985 רכשה את מלוא הבעלות[5] ובשנת 1989 מכרה את הסוכנות לרמי אונגר[6].

החל מסוף שנות ה-80 נקלעה נצב"א התנחלות למשבר כלכלי[7] אשר הוביל להליך הבראה שבמרכזו הוקמה חברה חדשה ב-1995 בשם נצבא החזקות. מרבית נכסי המקרקעין והמניות בחברות הבנות שהיו עד אותה עת בבעלות נצבא התנחלות הועברו לבעלותה של נצבא החזקות, וזאת בתמורה להקצאת מניות בנצבא החזקות. נכסי המקרקעין שהועברו לנצבא החזקות כללו נכסים שהיו מושכרים לאגד (תחנות מרכזיות, חניונים, מוסכים ומשרדים) ונכסי מקרקעין רבים נוספים[3]. באותה עת צורפו לחברה שתי קבוצות השקעה נוספות, קבוצת אשטרום נכסים וקבוצת גרנית הכרמל, להן הוקצו 20% ממניות החברה בתמורה להשקעה במזומן.

בחודש אפריל 1997 הוצעו לציבור מניות ואיגרות חוב של החברה, וניירות הערך של החברה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. גרעין השליטה בחברה באותה עת כלל את נצבא התנחלות (63.35%), קבוצת אשטרום (10%) וקבוצת גרנית הכרמל (10%).

רכישת השליטה בחברה על ידי קובי מימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש פברואר 2002 רכש איש העסקים קובי מימון באמצעות חברת נפטא מקבוצת יואל את מניות השליטה בנצבא חברה להתנחלות מידי אגד. העסקה נחתמה על פי שווי של כ-170 מיליון דולר לנצבא החזקות, כ-150% מעל מחיר השוק באותה עת[8][9]. בספטמבר 2006 השלים קובי מימון את רכישת מלוא השליטה בחברה. כאשר כל המניות הנותרות בנצבא התנחלות שהיו בבעלות חברי אגד נמכרו לאיירפורט סיטי, חברת בת של נפטא מקבוצת יואל, בתמורה ששיקפה שווי של כ־1.1 מיליארד ש"ח לחברה[10].

התפתחויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש פברואר 2009 זכתה החברה במכרז שפרסם מינהל מקרקעי ישראל להקמת שכונת מגורים הכוללת 1,072 יחידות דיור וכן כ-210,000 מטר רבוע לתעסוקה ולמסחר בראש העין, בסמיכות למחלף קסם ולכבישים 5 ו-6[11].

בחודש אפריל 2009, מכרה נצבא את החזקותיה בתחנה מרכזית אילת לחברת "מנופים פיננסיים" שבשליטת אברהם נניקשווילי וג'קי בן-זקן, תמורת 33 מיליון שקלים[12].

בחודש אוגוסט 2009, רכשה החברה את מתחם סינמה סיטי גלילות הכולל בתי קולנוע, משרדים ושטחי מסחר. החברה שילמה סכום של כ-406 מיליוני ש"ח עבור המתחם[13].

בחודש דצמבר 2009 הודיעה החברה על מימוש אופציה שניתנה לה לרכישת 48% ממניות התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, התחנה המרכזית היחידה בשימוש אגד שלא נבנתה במקור על ידי נצבא אלא על ידי יזמים פרטיים. התחנה מעולם לא הייתה הצלחה כלכלית ובשנת 2004 נטלה התחנה הלוואה מבנק דיסקונט לצורך מימון פעילותה השוטפת, אלא שהחברה המשיכה לסבול מביצועים חלשים. נצבא רכשה את החובות של התחנה המרכזית לבנק דיסקונט בסך 193 מיליון שקל במחיר של 138 מיליון שקל, כלומר במחיר של כ-71 אגורות לכל שקל של חוב[14]. בתחילת 2011 ניתן צו להקפאת הליכים זמנית בעניין התחנה המרכזית החדשה, ומונה לה נאמן זמני[15].

ביולי 2015 הוסכם על מיזוג נצבא לתוך חברת האם, איירפורט סיטי, בעסקת חילופי מניות שבסופה יימחקו מניות נצבא מהמסחר בבורסה, והיא תהפוך לחברה בת פרטית של איירפורט סיטי. איגרות החוב של נצבא המשיכו להיסחר בבורסה עד לשנת 2020[16]. ב-14 באוקטובר 2015 הושלמה עסקת המיזוג ונצבא הפכה לחברה פרטית.

בבעלות נצבא נכסים בשווי 5.5 מיליארד שקל, הכוללים גם 16 בנייני משרדים ומרכזים מסחריים בצרפת. הנכסים העיקריים של נצבא בישראל הם:[17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נצבא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 נצבא החזקות 1995 בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2014, עמוד 128
  2. ^ איתי רום, ‏מיהו חיים צוף - הבעלים על הנייר של ישראמקו?, באתר גלובס, 5 בפברואר 2010
  3. ^ 1 2 נצבא החזקות 1995 בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2009
  4. ^ דוד מושיוב, מחיר המניה ב"אגד"ו "דן" 85,000 ל"י מ־1 ביולי, דבר, 4 ביולי 1974
  5. ^ נחתמה עסקת 'נצבא' עם רמי אונגר, מעריב, 16 באוגוסט 1985
  6. ^ מרדכי אלקן, אונגר רכש את הזיכיון ליבוא ושיווק דייהטסו, מעריב, 11 בספטמבר 1989
  7. ^ מרדכי אלקן, קונצרן נצבא של חברי אגד ימכור נכסים ויפטר כ־200 עובדים, מעריב, 22 בספטמבר 1988
  8. ^ שלומי גולובינסקי, קובי מימון רוכש מאגד את נצבא בכ-170 מיליון ד', באתר ynet, 10 בספטמבר 2002
  9. ^ שי שלו, ‏קובי מימון מספח נכסי צאן ברזל ליואל, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2002
  10. ^ עידו אפרתי, נצב"א: אושרה מכירת החברה לקובי מימון, באתר ynet, 11 ביולי 2006
  11. ^ ניצן ינקו, עסקת ענק: שכונה תוקם באזור צומת קסם, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 19 בפברואר 2010
  12. ^ אילנית חיות, ‏בן-זקן ונניקשווילי רוכשים את התחנה המרכזית באילת ב-33 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 באפריל 2009
  13. ^ מיכל מרגלית, ‏נצבא רכשה את מתחם הסינמה סיטי ב-406 מיליון שקל, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2009
  14. ^ ליאור זנו, קובי מימון השתלט על התחנה המרכזית החדשה דרך רכישת חובותיה לדיסקונט, באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2009
  15. ^ מיכאל רוכוורגר, התחנה המרכזית החדשה נכנסת להקפאת הליכים, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2012
  16. ^ אתר למנויים בלבד דרור רייך, אושרה עסקת המיזוג של נצבא לתוך איירפורט סיטי; מניית החברה מזנקת ב-16%, באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2015
    אורן פרוינד, האסיפה אישרה: נצבא ואיירפורט סיטי יתמזגו לחברה בשווי 4.1 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 17 באוגוסט 2015
  17. ^ מצגת חברה – יולי 2007
  18. ^ שלומית צור, ‏התחנה המרכזית בהרצליה תוסב לפרויקט מגורים, באתר גלובס, 4 ביולי 2018
  19. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏טרנד הבוטיק חלף? נצבא תקים מלון ענק סמוך לנתב"ג - וזו רק הסנונית הראשונה, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2019