תחנה מרכזית אילת
תחנה מרכזית אילת בשנת 2014 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג |
תחנה מרכזית ![]() |
כתובת | שדרות התמרים 12, אילת |
מיקום |
אילת ![]() |
מדינה |
ישראל ![]() |
מידע על ההקמה | |
תקופת הבנייה | ? – 1974 |
אדריכל | תאודור קיסלוב |
קואורדינטות | 29°33′25″N 34°57′11″E / 29.55693889°N 34.95313889°E |
![]() ![]() |
התחנה המרכזית של אילת היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר אילת. שוכנת במרכז העיר, בשדרות התמרים.
בגלל המרחק הרב של העיר אילת משאר חלקי הארץ לתחנה המרכזית באילת יש תפקיד חשוב בחיבור העיר הדרומית למרכז וצפון הארץ, ולכן יוצאים מדי יום עשרות אוטובוסים בין-עירוניים לעיר וממנה. פוקדים אותה מדי יום, ובעיקר בסוף ובתחילת שבוע, מאות ואלפי נוסעים, שרבים מהם הם חיילים, ובעונת הקיץ והחגים תיירים רבים.
שירותי התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחנה המרכזית באילת יש כיום 12 רציפים: 7 רציפים בתוך המבנה, רציף הורדה 1 ו-4 רציפים מחוץ המבנה, יוצאים מהם קווי אוטובוס בין עירוניים לערים חדרה, ירושלים, באר שבע, ראשון לציון, חיפה ותל אביב-יפו. בנוסף יוצאים מן התחנה קווי אוטובוס עירוניים שנוסעים בתוך העיר. כיום יש בתחנה מספר בתי עסק, כמו בתי קפה ומזון מהיר.
מבנה התחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחנה תוכננה ב-1968 על ידי האדריכל תאודור קיסלוב שהיה אחראי על פרויקטים רבים בעיר אילת. התחנה נחנכה בסמוך לשדרות התמרים ולמרכז רכטר באוגוסט 1974 והיא הוקמה על ידי חברת סולל בונה,[1] עבור נצבא (ראשי תיבות של נכסי צאן ברזל אגד) שכיום נמצאת בבעלות פרטית וברשותה עדיין שטחים רבים המשמשים לצרכים ציבוריים כמו חניונים ומוסכים. היא ממוקמת על שטח של 16 דונם ובנוסף לאגד, פועלים בו מספר נוסף של שוכרים.

התחנה המרכזית בנויה בעיקר מבטון חשוף שחלקו צבוע בצבעים צבעוניים כגון אדום, כחול וצהוב שעוזר לה להתמודד עם האקלים המדברי. בשלב השני של הפרויקט תוכנן להקים בניין משרדים וכיכר בקדמת הרחוב - תוכנית שלא יצאה מעולם לפועל.
כל קווי האוטובוס העוברים בתחנה (עירוניים ובינעירוניים) מופעלים על ידי קואופרטיב אגד פרט לקווים 22 ו-23 המופעלים על ידי מועצה אזורית אילות וקו 340 המופעל על ידי חברת מטרופולין.
קווים עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרא סימנים:
- ♿ - אוטובוס עירוני נגיש
- 🔄 - קו סיבובי (מעגלי)
קו | מפעילה | מסלול | הערות נוספות |
---|---|---|---|
1 | אגד | תחנה מרכזית-מלונות רחוב תרשיש - קניון מול הים - נמל תעופה - תחנה מרכזית - בית חולים יוספטל - שחמון - מצפה ים - צאלים - אזור תעשייה - תחנה מרכזית - נמל תעופה - קניון מול הים - מלונות רחוב תרשיש-תחנה מרכזית | ♿🔄 |
2 | תחנה מרכזית-מלונות רחוב תרשיש - קניון מול הים - נמל תעופה - תחנה מרכזית - אזור תעשייה - צאלים - מצפה ים - שחמון - בית חולים יוספטל - תחנה מרכזית - נמל תעופה - קניון מול הים - מלונות רחוב תרשיש-תחנה מרכזית | ♿🔄 | |
5/5א | שחמון - מצפה ים - צאלים - בית חולים יוספטל - בנה ביתך - תחנה מרכזית - נמל תעופה - קניון מול הים - מלונות רחוב קאמן - אזור תעשייה - בית עלמין (קו 5א) | ♿ | |
6/6א | בית עלמין (קו 6א) - אזור תעשייה - מלונות רחוב קאמן - קניון מול הים - נמל תעופה - תחנה מרכזית - בנה ביתך - בית חולים יוספטל - צאלים - מצפה ים - שחמון | ♿ | |
15 | תחנה מרכזית - נמל תעופה - קניון מול הים - מלונות רחוב תרשיש - מלונות רחוב קאמן - החוף הדרומי - המצפה התת-ימי - מעבר גבול טאבה | ♿ |
קווים בינעירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לשמור מקום בכל קו בינעירוני המגיע לאילת פרט לקווים 31 ו-50 מאילת לנמל התעופה רמון.
קו | מפעילה | מסלול | רציף | יעד | הערות נוספות |
---|---|---|---|---|---|
22 | מועצה אזורית אילות | בית חולים יוספטל - תחנה מרכזית אילת - אילות - באר אורה - אליפז - סמר - יטבתה | - | יטבתה | עוצר בשד' התמרים |
23 | בית חולים יוספטל - תחנה מרכזית אילת - גרופית - קטורה - לוטן - יהל | - | יהל | עוצר בשד' התמרים | |
30 | אגד | מלון הנסיכה - המצפה התת-ימי - החוף הדרומי - תחנה מרכזית אילת - נמל תעופה רמון | 7 | נמל תעופה רמון | |
31 | תחנה מרכזית אילת - שכונות הצפון - אילות - אזור תעשייה שחורת - נמל תעופה רמון | 6 | בשעות העומס בלבד | ||
50א | תחנה מרכזית אילת - אזור המלונות - אילות - אזור תעשייה שחורת - נמל תעופה רמון | 7 | |||
92 | תחנה מרכזית אילת - בית חולים יוספטל - מחנה מכלול יותם - מעבר נטפים - הקניון האדום - מחנה שגוב | 5 | מחנה שגוב | ||
340 | מטרופולין | תחנה מרכזית אילת - רחוב תרשיש - כביש 90 - נמל תעופה רמון - צומת קטורה - כביש 40 - מצפה רמון | 5 | מצפה רמון | |
390 | אגד | תחנה מרכזית אילת - דימונה - תל אביב-יפו | 1 | תל אביב-יפו - תחנה מרכזית חדשה | |
391 | תחנה מרכזית אילת - אשקלון - אשדוד | 4 | אשדוד - תחנה מרכזית | ||
392 | תחנה מרכזית אילת - מחנה סיירים - נמל התעופה עובדה - מחנה שיזפון - מצפה רמון - באר שבע | 1 | באר שבע - תחנה מרכזית | מאסף | |
393 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - באר שבע - רחובות - נס ציונה - ראשון לציון - תל אביב-יפו | 1 | תל אביב-יפו - תחנה מרכזית חדשה | בהלוך יש את הקו מראשון לציון | |
397 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - באר שבע | 2 | באר שבע - תחנה מרכזית | ||
399 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - פתח תקווה - הוד השרון - צומת רעננה - נתניה - חדרה | 2 | חדרה - תחנה מרכזית | ||
444 | תחנה מרכזית אילת - עין בוקק - מצדה - ירושלים | 6 | ירושלים - תחנה מרכזית | ||
445 | תחנה מרכזית אילת - ירושלים | 6 | ישיר, ימי ראשון בלבד | ||
790 | תחנה מרכזית אילת - תל אביב-יפו | 1 | תל אביב-יפו - תחנה מרכזית חדשה | ישיר | |
794 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - באר שבע - תל אביב-יפו | 1 | תל אביב-יפו - מסוף 2000 | ||
893 | תחנה מרכזית אילת - חיפה | 2 | חיפה - מרכזית המפרץ | ישיר, קיץ בלבד | |
991 | תחנה מרכזית אילת - נתניה - חדרה - חיפה | 2 | חיפה - מרכזית חוף הכרמל | ||
992 | תחנה מרכזית אילת - עפולה | 2 | עפולה - תחנה מרכזית | קיץ בלבד | |
993 | תחנה מרכזית אילת - חיפה | 2 | חיפה - מרכזית המפרץ | ||
994 | תחנה מרכזית אילת - כרמיאל | 2 | כרמיאל - תחנה מרכזית | קיץ בלבד |
תכנון לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2009 בעלי השליטה בחברת מנופים פיננסים רכשה את התחנה המרכזית באילת במטרה לפתח אותה. הרעיון הוא שמסוף הנוסעים המשמש את חברת אגד יהיה בעתיד חלק מקניון גדול שינצל את תנועת הנוסעים הרבה העוברת שם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-זקן ונניקשווילי רוכשים את התחנה המרכזית באילת ב-33 מיליון שקל, באתר "גלובס", 23 באפריל 2009
שגיאות פרמטריות בתבנית:TheMarker
פרמטרים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אלי אלון, סיפורה של התחנה המרכזית באילת , באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "סולל בונה" הקים התחנה המרכזית החדשה באילת (מודעה פרסומית), דבר, 24 באוגוסט 1974