סיוואס

סיוואס
**Sivas**
	המסגד הגדול בסיוואס
מדינה	טורקיה
מחוז	מחוז מרכז אנטוליה
נפה	נפת סיוואס
ראש העיר	הילמי בילגין; (מפלגת הצדק והפיתוח)
שפה רשמית	טורקית
שטח	3,563 קמ"ר
גובה	1,285 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	390,318 (2022)
‑ צפיפות	109.5 נפש לקמ"ר (2022)
קואורדינטות	39°45′00″N 37°01′00″E / 39.75°N 37.016666666667°E
אזור זמן	UTC +3
	אתר העיר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת טורקיה רגילה) אנקרה איסטנבול איזמיר בורסה אדנה גזיאנטפ קוניה אנטליה דיארבקיר קייסרי סמסון ארזורום גאורגיה אר. א. עיראק סוריה יוון בולגריה הים; האגאי; הים התיכון הים השחור סיוואס

סיוואס (בטורקית: Sivas; ביוונית: Σεβάστεια - סבסטיה) היא עיר במזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מרכז אנטוליה. העיר שוכנת בעמק הנהר קיזילאירמאק, לא הרחק ממקורותיו בגובה 1,285 מטרים מעל פני הים במרחק 356 ק"מ מזרחית לבירה אנקרה ומשמשת מרכז מסחרי, תעשייתי וחקלאי לאזורה. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה 390,318 בני אדם.

השם

לפי מספר דעות השם "סוּבַסַה" שנזכר לראשונה בכתבי החתים התייחס לעיר השוכנת סמוך למקורותיו של נהר קיזילאירמאק, והוא המקור לשמה של העיר. לדעת אחרים מקורו של השם הוא ב"סבסטי" (Σεβαστή) היוונית, אשר התפתח לאחר הכיבוש הרומי ל"סבסטה" (Sebaste). שלוש אגדות מציעות שלוש אפשרויות נוספות למקור השם - לפי הראשונה בא זה משמו של נהר סמוך בשם "נהר סיפאס" (Sipas suyu); לפי האחרת השם בא מעם עתיק בשם סיבסיפ (Sibasip); ולפי השלישית שמה של העיר בא לה מהצירוף "סה באסט" בפרסית שמשמעותו "שלוש טחנות". העיר נודעה בשמות נוספים במשך השנים, וביניהם טלאברה, מגלופוליס, קראנה ודייפוליס.

היסטוריה

לסיוואס היסטוריה עשירה והיא החליפה שליטים לעיתים מזומנות בשל מיקומה. בתל טופראקטפה (Topraktepe) הסמוך לעיר התגלו עדויות ליישוב חתי, אך מעט מאוד ידוע על העיר מהתקופה שלפני כיבושה בידי הרומאים במאה ה-1 לפנה"ס. העיר הייתה לבירת הפרובינקיה של ארמניה הקטנה (Armenia Minor) במאה ה-3. בעיר, שהייתה מרכז נוצרי במאה ה-4, שכן ביתם של בלזיוס הקדוש ופטרוס הקדוש מסבסטיה ששימשו בה כבישופים. העיר נודעה גם כמקום הוצאתם להורג של ארבעים הקדושים מסבסטיה, ארבעים חיילים רומים שמסרו נפשם בשל אמונתם הנוצרית בשנת 320.

ב-1021 ויתר מלך ארמניה על העיר וסביבותיה ומסרם לקיסר האימפריה הביזנטית בסיליוס השני בולגרוקטונוס, אולם השלטון הביזנטי נמשך זמן קצר בלבד, ולאחר קרב מנזיקרט ב-1071 השתלטו הסלג'וקים על העיר.

סיוואס צברה חשיבות לאחר שב-1174 נכבשה בידי סולטאן רום קיליץ' ארסלן השני (II. Kılıç Arslan), ושימשה כבירה משנית של המדינה לצד קוניה. קרב קסדה (Kösedağ Savaşı) בין סולטנות רום לבין המונגולים התקיים ב-26 ביוני 1243 מזרחית לעיר, וסימן את קיצה של רום. הסולטנות נחלה מפלה מוחצת ובעקבותיה כבשו המונגולים את סיוואס והתקדמו לתוככי אסיה הקטנה.

סולטאן העות'מאני באיזיט הראשון, כבש את סיוואס ב-1398 אך זו ניטלה ממנו על ידי טימור לנג לאחר קרב אנקרה. העות'מאנים שבו וביססו את שלטונם בעיר ב-1408 והחזיקו בה מאז.

לפי הסכם סייקס–פיקו שנחתם בין צרפת לבריטניה ב-1916 נועדה סיוואס לצרפתים עם סיומה של מלחמת העולם הראשונה, אך הם לא הצליחו לממש את תביעתם לעיר ולא כבשוה. העיר נבחרה על ידי מוסטפא כמאל לקיומה של ועידת סיוואס אשר התכנסה בה ב-4 בספטמבר 1919 ונמשכה עד 11 בספטמבר 1919. בוועידה סיוואס התכנסו לראשונה תחת קורת גג אחת פעילי התנועה הלאומית הטורקית מכל רחבי אסיה הקטנה.

העיר נודעה עוד בשל הצתת מלון מדימאק ב-2 ביולי 1993 בידי אספסוף מוסלמי, דבר שהביא למותם של 37 איש. המהומות התרחשו בעת פסטיבל תרבות שהתקיים בעיר בו נכח והשתתף אזיז נסין (Aziz Nesin), אשר תרגם לטורקית את הספר "פסוקי השטן" מאת סלמאן רושדי^[2].