פבלו אסקובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פבלו אסקובר
Pablo Emilio Escobar Gaviria
תמונת מעצר של אסקובר משנת 1976. פרסום התמונה ב-1982 שם קץ לשאיפותיו הפוליטיות של אסקובר
תמונת מעצר של אסקובר משנת 1976. פרסום התמונה ב-1982 שם קץ לשאיפותיו הפוליטיות של אסקובר
לידה 1 בדצמבר 1949
ריונגרו, אנטיוקיה, קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 2 בדצמבר 1993 (בגיל 44)
מדיין, אנטיוקיה, קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Pablo Emilio Escobar Gaviria עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מדיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לה קתדרל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • חבר אסיפת הנציגים של הקונגרס של קולומביה (20 ביולי 198226 באוקטובר 1983)
  • דירקטור עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הליברלית הקולומביאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • מריה איזבל מארייטה (מרץ 19762 בדצמבר 1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
  • מריה איזבל מארייטה (ערך בלתי־ידועמרץ 1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פבלו אמיליו אסקובר גוויריהספרדית: Pablo Emilio Escobar Gaviria‏; 1 בדצמבר 19492 בדצמבר 1993) היה עבריין, סוחר סמים ונרקו-טרוריסט קולומביאני. בהיותו הבוס של קרטל מדיין, נחשב לאחד מסוחרי הסמים האכזריים, השאפתניים ובעלי העוצמה הרבה ביותר בהיסטוריה.

בשיא כוחו דורג על ידי המגזין האמריקאי "פורבס" במקום השביעי מבין עשירי העולם, עם הון שהוערך בכ-30 מיליארד דולרים אמריקניים. לפי מספר הערכות, שלט אסקובר ב-80% מסך הקוקאין שהוברח לארצות הברית.

אסקובר נורה למוות בשנת 1993.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד כילד השלישי מבין שבעה במשפחה ממעמד הביניים בעיר ריונגרו שבמחוז אנטיוקיה. אביו גידל בקר, אמו הייתה מורה המשפחה החזיקה קרקע. מגיל 13 החל בצריכת חשיש ומאוחר יותר נשר מבית הספר ובילה ברובע האורות האדומים במדיין. שם רכש נשק והחל בסחר בסיגריות, שוד וחטיפה לצורך סחיטת כופר נפש. בגיל 20 נכנס לעסקי גניבת מכוניות שפורקו ונמכרו כחלקי חילוף.

בשנת 1970, בגיל 21, עבר לעסקי סחר בקוקאין.

בשנת 1975 עלה שמו לכותרות, לאחר שרצח סוחר סמים מקומי בשם פביו רסטרפו שממנו רכש 14 ק"ג קוקאין.

במאי 1976 נאסרו אסקובר וכמה מאנשיו כאשר חזרו מעסקת סמים באקוודור, והוגש נגדם כתב אישום בגין סחר ויבוא של סמים. לאחר מעצרו, צולמה תמונת המעצר המפורסמת, בה אסקובר לבוש בחולצה פרחונית ומחייך למצלמה.

אסקובר ניסה לשחד את השופט, אך ללא הצלחה. לאחר דיון משפטי ארוך, ארגן אסקובר את הרצח של שני הקצינים שאסרו אותו, והמשפט בוטל.

פרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982, נבחר אסקובר כציר מייצג לאספת הנציגים של הקונגרס של קולומביה, כחלק מהמפלגה הליברלית הקולומביאנית. עובדת עיסוקיו הפליליים הייתה ידועה מפה לאוזן אך לא היו לה הוכחות בהיעדר הרשעות ותיעודים (שאסקובר דאג להעלים וגם לחסל את השוטרים, השופטים ואפילו עיתונאים שהיו קשורים למעצרו ב-1976). רק כאשר בעבודה מאומצת סוכני DEA הצליחו למצוא תשלילים של תמונת מעצרו וגם לפרסמם בעזרת שר המשפטים של קולומביה, אסקובר נאלץ לפרוש מהקונגרס ומהפעילות הפוליטית אך לא לפני שחיסל גם את שר המשפטים.

בשנות ה-80, שלט אסקובר על נתח משמעותי מהסמים שהוכנסו לארצות הברית, מקסיקו, פוארטו ריקו ולרפובליקה הדומיניקנית, באמצעות קוקאין שיובא בעיקר מפרו ומבוליביה, מאחר שהקוקאין של קולומביה היה באיכות ירודה.

אסקובר שיחד פקידי ממשל רבים, שופטים, פוליטיקאים ואחרים. הוא הוציא להורג לעיתים קרובות עובדים שלא שיתפו פעולה, וחיסל את כל מי שהיווה איום מבחינתו. כתוצאה ממדיניות זו נהרגו ונרצחו אלפי אנשים. שחיתות והפחדה אפיינו את המערכת הקולומביאנית בתקופת שלטון הכוח של אסקובר. הייתה לו אסטרטגיה יעילה שנקראה "plata o plomo", שפירושה בספרדית "כסף או עופרת" ושכוונתה - קבל שוחד (כסף) או שתוצא להורג (עופרת – הכדורים). בין השאר, היה אסקובר אחראי לרצח שלושה קולומביאנים מועמדים לנשיאות, פיצוץ טיסה 203 של אוויאנקה, על מאה ושבעה איש אשר היו באותה הטיסה (מטרתו של אסקובר הייתה לחסל את המועמד לראש הממשלה, ססאר גוויריה, אשר תמך בהליך ההסגרה של סוחרי סמים לארצות הברית והיה אמור להיות על טיסה זו) ופיצוץ בניין ביטחוני בבוגוטה ב-1989.

קיימת טענה כי אסקובר עמד מאחורי ההשתלטות על בית המשפט העליון של קולומביה(אנ') ב-1985, שבוצעה על ידי ארגון הגרילה המרקסיסטי תנועת ה-19 באפריל (M-19). במהלך ההשתלטות נרצחו מחצית משופטי בית המשפט. חלק מטענות אלה נכללו בדו"ח מאוחר יותר שהוגש ב-2006 על ידי ועדה שכללה שלושה שופטים מבית המשפט העכשווי. אחת העדויות בדוח הייתה של "פופאי", מתנקש לשעבר של אסקובר. בזמן המצור, בחן בית המשפט את חוקיותו של הסכם ההסגרה של קולומביה עם ארצות הברית. מנהיגים לשעבר של M-19 שלא השתתפו במאורעות, הכחישו שמנהלם עמד מאחורי ההתקפה על בית המשפט.

בשיא כוחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת "פורבס" דירג את אסקובר במקום השביעי מבין עשירי העולם, כאשר קרטל מדיין שבהנהגתו שולט ב-80 אחוז משוק הקוקאין. ישנה הערכה שבשיאה החברה שלו הייתה בעלת הכנסה שנתית של יותר מ-75 מיליארד דולרים. אסקובר נחשב אויבה של ארצות הברית ושל ממשלת קולומביה בזמן שעבור אנשי מדיין, במיוחד לאלה משכונות העוני, הוא נחשב לגיבור כל חייו. אסקובר היה אוהד ספורט, פורסם שהוא בנה מגרשי כדורגל ומימן קבוצות כדורגל קטנות בעיר.[2] הוא גם היה אחראי לבניית כנסיות רבות, והוא הרוויח את האהדה בקרב הכנסייה הקתולית המקומית. הוא עבד קשה על מנת לטפח את התדמית שלו, ופיזר כסף רב לעניים, עבורם בנה גם בניינים, ועל כך רכש לו אוהדים רבים. אוכלוסיית מדיין עזרה לאסקובר לעיתים קרובות בשמירה, והסתרת מידע מהרשויות.[2]

בבית הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 הסגיר עצמו אסקובר לממשל הקולומביאני לאחר ששם סוף לאלימות ולטרור אשר נועדו להפעיל לחץ על הרשויות ועל דעת הקהל, על מנת למנוע את הסגרתו לארצות הברית, וכדי למנוע התנקשות בו על ידי קרטל מתחרה. אסקובר הועבר לכלא פרטי ומפואר משלו, אשר הרשו לו לבנות לנוחיותו בתמורה להסגרתו. בעסקה אליה הגיע עם הממשל הקולומביאני קיבל אסקובר חמש שנות מאסר והבטחה שלא יסגירוהו לארצות הברית, בתנאי שיפסיק כל פעילות בסחר סמים. לפני הסגרתו, נאסרה הסגרת תושבי קולומביה על ידי החוקה הקולומביאנית שאושרה מחדש בשנת 1991. הכלא, "La Catedral", היה למעשה קאנטרי קלאב שמור על ידי אנשיו של אסקובר והוא לא התייחס לשהייתו שם כעונש. היו טענות רבות, חלק מהן ללא אישור, שהוא נראה הרבה מחוץ לכלא: בקניות בעיר מדיין, במסיבות, במשחקי כדורגל ובמקומות ציבוריים אחרים. לאחר שהתפרסמו בכלי התקשורת פרטים אודות הכלא המפואר ויחד עם טענות על כך שאסקובר הרג כמה מעמיתיו העסקיים כאשר באו לבקרו בכלא, הכריחה דעת הקהל את הממשל לפעול. כאשר הממשל ניסה להעבירו לבית כלא אחר הוא ברח, מכיוון שידע שיסגירו אותו לארצות הברית.

לאחר הבריחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1992, הצטרפו אנשי פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים ובהם לוחמי יחידת כוח דלתא של צבא ארצות הברית, למרדף הכללי אחרי אסקובר. הם אימנו וייעצו לצוות קולומביאני מיוחד של המשטרה בשם Search Bloc (גוש החיפוש), שהוקם על מנת לאתר את אסקובר. מאוחר יותר החריף המשבר בין אסקובר לארצות הברית והממשל הקולומביאני ובנוסף מספר האויבים שלו הלך וגדל. קבוצה בשם Los Pepes (אנשים שנרדפו על ידי אסקובר), שמומנה על ידי קרטל הסמים של קאלי וקרלוס קסטאניו, הוציאה לפועל מערכה עקובה מדם של נקמה אשר בה נרצחו יותר מ-300 מבין שותפיו של אסקובר.

כמה משקיפים טוענים שאנשי גוש החיפוש, וגם אנשי הביון של ארגונים מקולומביה ומארצות הברית, במאמץ שלהם למצוא ולהעניש את אסקובר, התנגשו עם Los Pepes או פעלו בשני הארגונים במקביל. שיתוף פעולה זה התבטא בהחלפת מידע על מנת לאפשר ללוס פפס להרוס את הארגון שהגן על אסקובר, ואת השותפים המעטים שנשארו לו. ישנם גם דיווחים[דרוש מקור] שמספר אנשי "בלוק החיפוש" השתתפו, ושירתו במשימות הרג של "לוס פפס". כאן התעוררה השאלה לגבי התפקיד של ארצות הברית באיסוף המידע אודות אסקובר וארגונו, מאחר שבמידע זה השתמשו מאוחר יותר "לוס פפס" בהוצאות להורג שלהם. אחד המנהיגים של Los Pepes היה דייגו מורילו בחראנו (הידוע בכינויו "דון ברנה"), איש קרטל מדיין לשעבר, שהפך לסוחר סמים ונהיה למנהיג של אחת הקבוצות הכוחניות ביותר בתוך ארגון ה-AUC (כוחות ההגנה העצמית המאוחדים של קולומביה).

מותו והתפתחויות שלאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי Search Bloc חוגגים לצד גופתו של אסקובר, 2 בדצמבר 1993

המלחמה נגד אסקובר הסתיימה ב-2 בדצמבר 1993, כאשר ניסה להימלט מפני גוש החיפוש פעם נוספת. הוא התגלה מסתתר בבר במדיין בעזרת טכנולוגיית רדיו שסופקה על ידי ארצות הברית כחלק ממאמציה ללכידתו, ובעזרת צוות מעקב אלקטרוני קולומביאני. היו חילופי יריות בין אנשי אסקובר וגוש החיפוש. קיימת מחלוקת לגבי האופן שבו נורה אסקובר בהמשך העימות, אבל ידוע שנלכד על גגות העיר מדיין, ולאחר קרב יריות ממושך נורה ברגלו, בגבו מאחורי אוזנו ובבטנו. לא הוכח מי ירה אחרון בראשו של אסקובר, והאם הריגתו הייתה למעשה הוצאה להורג ללא משפט. יש ספקולציות רבות אודות כך. לאחר מותו של אסקובר, התפרק קרטל מדיין ושוק הקוקאין עבר לשליטת קרטל קאלי המתחרה, עד אמצע שנות ה-90, אז טופלו גם ראשי קרטל זה על ידי הממשל.

תדמית ה"רובין הוד" של אסקובר המשיכה להשפיע במדיין, במיוחד בין העניים שאסקובר עזר להם, והם קוננו על מותו.

ב-28 באוקטובר 2006, הוצאה גופת אסקובר מקברה לפי בקשת אחיינו ניקולס אסקובר, יומיים לאחר מות אמו, שהתנגדה להוצאה, על מנת לוודא שאכן הגופה הייתה של אסקובר, וגם כדי ליטול דגימת DNA לגבי קביעת הורות.

ב-2006 הציגה חברתו של אסקובר, וירג'יניה וייאחו, קלטת וידאו שבה נראים כמה מהמאורעות ההיסטוריים הנוראיים בקולומביה, שהיא הייתה עדה להם בשנות ה-80, ואשר תוכננו על ידי אסקובר והפוליטיקאי הקולומביאני לברטו סנטופימיו. היא קושרת את שני הפושעים לדמויות ציבוריות ידועות כמו הנשיא לשעבר של קולומביה, ארנסטו סמפר. היא טענה שאסקובר היה המוח מאחורי הרצח של לואיס קרלוס גאלאן, מועמד לנשיאות ב-1990.

בסוף 2006 הציגה ועדת אמת, המורכבת משלושה שופטים של בית המשפט העליון, מסמך שטען שאנשי M-19 נפגשו עם אסקובר, קיבלו כסף מהקרטל וביצעו את המצור על בית המשפט העליון אשר בחן את חוקיות הסכם ההסגרה של קולומביה עם ארצות הברית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסקובר הכיר את מריה ויקטוריה, אשתו לעתיד, בשנת 1972, כאשר היה בן 23 ומריה הייתה בת 12 בלבד. אסקובר היה מוכר כבר אז כדמות משפיעה בעולם התחתון של קולומביה, מה שהשפיע באופן ברור על מערכת היחסים שלהם. לטענתה, סוחר הסמים נהג לאנוס אותה לעיתים תכופות ושנתיים אחרי היכרותם, הנערה כבר מצאה את עצמה במרפאת הפלות לא חוקית לאחר שנכנסה בעל כורחה להיריון.

במרץ 1976 התחתן אסקובר עם מריה. היו להם שני ילדים, חואן פבלו ומנואלה. ידוע שלאסקובר היו רומנים עם כמה נשים לקראת סוף חייו, נראה היה שהעדיף קטינות. פאבלו אסקובר בנה חווה מפוארת בשם "Hacienda Napoles" (אחוזת נאפולי) ובה חי. הוא תכנן לבנות לידה מבצר בסגנון יווני. החווה, גן החיות והיער הולאמו על ידי הממשלה, וניתנו למשפחות עם הכנסה נמוכה בשנת 1990, לפי חוק שנקרא הלאמת קרקע.

אסקובר הקים באחוזתו גן חיות פרטי אליו הוא ייבא במטוסיו האישיים מגוון חיות מאפריקה. גולת הכותרת של הגן היו ארבעה היפופוטמים (שלושה זכרים ונקבה אחת). בשנת 1993, היא השנה שבה אסקובר מת, ארבעת ההיפופוטמים ברחו מהאחוזה והתמקמו בנהר מגדלנה. נכון לשנת 2024 הרביעייה התרבתה לכדי קהילה של כ-80 עד 100 פריטים, אחת הקהילות הגדולות בעולם של המין. הנושא הפך לבעיה ביולוגית שכן הקהילה מאיימת על שאר המינים באזור כולל בני האדם והריבוי המהיר שלה עלול להוביל לחדירה למורד הנהר המיושב בצפיפות.[3]

אחד מקרובי המשפחה של אסקובר שניצלו הוא בן דודו חואן אובדוליו גאווירייה, עורך-דין ומרצה באוניברסיטה, השייך לקבוצה פוליטית בשם "Firmes", אשר תמכה בנציג השמאל לנשיאות. שניים מאחיו של גאווירייה נאסרו בארצות הברית בשנת 1983 בהאשמות של קשר לסמים. לאחר בחירתו של אלווארו אוריבה לנשיאות קולומביה ב-2002, הפך גאווירייה לאחד היועצים הנשיאותיים ונחשב ל"אידאולוג", למוח שלו, כאשר הגן על ממשל אוריבה בפני התקשורת.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוב הקוקאין כונה Pablo Escobear כמשחק על שמו של אסקובר.
  • המרדף אחרי אסקובר תועד בספרו של מארק בודן "Killing Pablo". סרט טלוויזיה המבוסס על הספר נקרא "The True Story Of Killing Pablo".
  • בספרו של טום קלנסי, "סכנה ברורה ומיידית", מוצג ראש כנופיית הסמים בשם ארנסטה אסקובדו.
  • במשחק המחשב הפופולרי "Grand Theft Auto: Vice City", נקרא שדה התעופה הבינלאומי על שם אסקובר.
  • בסדרה "הפמליה" של HBO, משחק אדריאן גרנייה (בתפקיד וינסנט צ'ייס) את התפקיד הראשי בסרט על חייו של פאבלו אסקובר, הנקרא "מדיין".
  • ספרו של גבריאל גרסיה מרקס, "ידיעה על חטיפה", מתאר את סדרת החטיפות שתכנן אסקובר על מנת להפעיל לחצים על הממשל הקולומביאני, כדי להבטיח שלא יוסגר לארצות הברית במקרה שיסגיר עצמו לרשויות.
  • ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק שידר תוכנית המציגה את סיוע ממשלת ארצות הברית לממשלת קולומביה בתפיסת אסקובר, במסגרת הסדרה "מצב קריטי".
  • באוגוסט 2015, עלתה באתר הסטרימינג נטפליקס סדרת הדרמה בשם "נרקוס", סדרה בת 3 עונות, אשר בעונתה הראשונה והשנייה, התמקדה בסיפור חייו ועסקיו של אסקובר ובעונה השלישית סיפרה את סיפורו של קרטל קאלי, הקרטל המקביל לקרטל מדיין. צילומים לעונה הרביעית החלו יחד עם צילומים לעונה השלישית, אך ב-18 ביולי 2018 הוחלט להפוך את העונה לעונה הראשונה של הסדרה נרקוס: מקסיקו.
  • במהלך הסרט שאיפות, שיצא בשנת 2001 פוגש ג'ורג יאנג (ג'וני דפ) את פאבלו אסקובר בקולומביה וממונה מטעמו למבריח הראשי לארצות הברית.
  • בשנת 2012, עלתה באתר הסטרימינג נטפליקס סדרה בשם ״פבלו אסקובר, פטרון הרשע״ (במקור: Escobar: El Patrón del Mal), סדרה זו מציגה באופן היקפי יותר את חייו של פבלו אסקובר ואת הנזק הרב לו הוא גרם.
  • בשנת 2017 עלתה לאקרנים יצירה נוספת (שלישית במספר) של נטפליקס שחלק ניכר ממנה עוסק באסקובר: הסרט תוצרת אמריקה. הסרט מגולל את סיפורו של טייס אזרחי בשם בארי סיל (טום קרוז) שנשכר על ידי סוכן של ה-CIA (דונל גליסון) למטרות צילום וריגול במדינות אמריקה הלטינית ואילו הוא עצמו העדיף להשתמש בכסות זאת על מנת לקחת חלק פעיל בסחר בסמים לתוך ארצות הברית בשיתוף פעולה עם אסקובר ושותפיו בקרטל.
  • ב-2017 עלה הסרט פבלו בקולנוע בכיכובם של חאווייר ברדם ופנלופה קרוז, המבוסס על חייו וחיי אהובתו העיתונאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פבלו אסקובר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שי לוי, ‏9 עובדות מדהימות על חייו של פבלו אסקובר, באתר ‏מאקו‏, 8 באוקטובר 2015
  2. ^ 1 2 רובין הוד או רשע: הפעילות החברתית של אסקובר, חנה ל' בולי, עבודה לתואר בוגר בהצטיינות, מאי 2013, מדעי המדינה אוניברסיטת מיין (באנגלית, מאמר שמור בספריית אוניברסיטת מיין)
  3. ^ אתר למנויים בלבד שלמה פפירבלט, "פצצת הזמן הביולוגית" שהותיר פבלו אסקובר לקולומביה, באתר הארץ, 23 במרץ 2021