לדלג לתוכן

פומרניה המערבית

פומרניה המערבית (פרובינציה)
zachodniopomorskie
סמל פומרניה המערבית
סמל פומרניה המערבית
סמל פומרניה המערבית
דגל פומרניה המערבית
דגל פומרניה המערבית
דגל פומרניה המערבית
בכיוון השעון: חוף פומרניה המערבית, כנסייה בעיר סטארגרד, העיירה חוינה, חקלאות בפרובינציה, ואגם טורקוסובה
מדינה פוליןפולין פולין
חבל ארץ פומרניהפומרניה פומרניה
בירת הפרובינציה שצ'צ'ין
תאריך ייסוד 1 בינואר 1999 עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם Western Pomerania עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 22,892.48 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 1,698,344 (2019)
 ‑ צפיפות 75 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות 53°36′23″N 15°32′17.02″E / 53.60639°N 15.5380611°E / 53.60639; 15.5380611
אזור זמן UTC+1
www.um-zachodniopomorskie.pl

לחצו כדי להקטין חזרה

פומרניה המערביתפומרניה (פרובינציה)ורמיה-מזוריהפודלסיהלובלין (פרובינציה)פודקרפצקיהלובוש (פרובינציה)שלזיה תחתיתאופולה (פרובינציה)שלזיה (פרובינציה)פולין קטן (פרובינציה)פולין גדולקויאוויה-פומרניהלודז' (פרובינציה)שוויינטוקז'יסקיהמזוביהדנמרקרוסיהליטאבלארוסאוקראינהסלובקיהצ'כיהגרמניה
(למפת פרובינציית פומרניה המערבית רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פומרניה המערביתפולנית: zachodniopomorskie) היא אחת משש-עשרה הווייוודות של פולין. שוכנת בצפון-מערב פולין, וגובלת בצפון בים הבלטי, במזרח בווייוודות פומרניה ופולין גדול, בדרום בווייוודה לובוש, ובמערב בגרמניה.

בירתה של פומרניה המערבית והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר שצ'צ'ין, השוכנת במערבה.

ווייוודת פומרניה המערבית נושאת את שמו של האזור ההיסטורי "פומרניה", אשר הווייוודה יושבת במרכזו של אזור היסטורי זה. בפולנית מכונה האזור Pomorze, בגרמנית Pommern, ובלטינית Pomerania. שמות אלו, לדעת רוב החוקרים, קשורים לביטוי מהסלאבית עתיקה po-more, צירוף של po – אשר משמעותו "ליד" או "בסמוך", ו-more – אשר משמעותו "ים". בכך מרמז הביטוי לאפיון המרכזי של פומרניה, אזור החוף של דרום הים הבלטי.[1][2][3] פומרניה מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1046 במרומז,[4] ובצורה מפורשת מספר שנים לאחר מכן. במהלך המאה ה-12 מבצע ההיסטוריון גאלוס אנונימוס שימוש רב במונח "פומרניה" לתיאור בקירוב של האזור שאנו מכנים כיום בשם זה. לאנונימוס הייתה תרומה להפיכתו של המונח למקובל. אדם נוסף שבאותה התקופה פעל באזור היה המיסיונר הגרמני אוטו מבמברג, אשר ביצע שימוש רב בכתביו בכינוי "פומרניה".

פומרניה המערבית יושבת על חציו המערבי של החוף הפולני לים הבלטי, וממנו היא משתרעת דרומה לפנים הארץ. בעוד שפלת החוף במזרח חוף הים הבלטי, בווייוודה פומרניה, צרה יחסית, כאשר זו ממשיכה מערבה אל תוך פומרניה המערבית היא מתרחבת לכיוון דרום, כאשר אגן ההיקוות של נהר האודר מנקז את מימי אזור זה ואלו שמדרום לו אל הים הבלטי. נהר הנייסה נשפך לים במפרץ פומרניה, בצמוד לגבול פולין-גרמניה של ימינו, בקצה המערבי של פומרניה המערבית. בכך במידה רבה מתלכדת פומרניה המערבית עם השפלה הרחבה של אזור פולין גדול. עוד מערבה, בשטחי גרמניה, שפלת החוף מתרחבת עוד יותר לכיוון דרום. חלקים נרחבים של פומרניה המערבית כוללים בעיקר שדות חקלאיים. בדרום הווייוודה, ובעיקר בדרום מזרחה, מצויים יערות רבים.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת בשצ'צ'ין, בירת הוויווידה, היא 9.1 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של 0.2 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 18.6 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 557.5 מ"מ.[5]

בפומרניה המערבית יש שני פארקים לאומיים (Park Narodowy), שבעה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-114 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).


לוח תקופות היסטוריות של פומרניה המערבית
עד 990 שבטים סלאבים וגרמאנים
990-1025 המדינה הפולנית הראשונה
1025-1034
הממלכה הפולנית הראשונה
1034-1227 שבטים סלאבים וגרמאנים
1227-1653
דוכסות פומרניה
1653-1701 נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867 ממלכת פרוסיה
1867-1871 הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919 הקיסרות הגרמנית
1919-1933 רפובליקת ויימאר
1933-1945 גרמניה הנאצית
1945-1989 הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989 הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה.

בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות שיש שונות.

ערך מורחב – פומרניה

בתקופת ימי הביניים היה חבל פומרניה מחולק בין האיחוד הפולני-ליטאי, ממלכת שוודיה, לבין ממלכת ברנדנבורג-פרוסיה. עקב פוריות החבל ונגישותו לחוף הים הבלטי, הוא נדרש על ידי המעצמות השונות. במהלך השנים ישבו במקום פולנים, וגרמנים אתניים.

במסגרת שלום וסטפאליה עבר רוב החבל, כולל בירתו שצ'צ'ין, לשליטת ממלכת שוודיה. בשנת 1720 כבשה פרוסיה את רוב החלקים בחבל שהיו בשליטת ממלכת שוודיה, ובשנת 1815, עם סיום כיבושי נפוליון, הועברו לפרוסיה שטחים נרחבים, כל חבל פומרניה וכל חבל פרוסיה המזרחית. עם איחוד גרמניה (1871) צורף החלק לקיסרות הגרמנית, בהסכמה בין המעצמות, וזאת למרות שחלק נכבד מתושביו נותרו בעלי זהות פולנית.

בעקבות תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, הוסכם בהסכם ורסאי (1919) על העברת החבל לידי פולין כחלק מהמסדרון הפולני, וזאת כנגד רצונה של גרמניה. עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין בשנת 1939, נכבש חבל פומרניה המערבית על ידי הצבא הגרמני, שפעל לטיהור אתני ויישוב אזרחים גרמניים במקום. התושבים הפולנים גורשו אל מעבר לגבול, ויהודי המקום הובלו למחנות ריכוז ורובם נרצחו בשואה.

עם סיום מלחמת העולם השנייה וקביעת קו אודר-נייסה כגבול בין גרמניה לפולין, סופח חבל פומרניה לפולין, כולל בירת החבל, העיר שצ'צ'ין, הממוקמת ממערב לקו אודר-נייסה. במסגרת תיקוני הגבולות, הועברו חלקים קטנים מהחבל, ממערב לעיר שצ'צ'ין, לשליטת גרמניה המזרחית. רוב תושבי החבל הגרמניים גורשו. עם העברת האזור לתחום השליטה הסובייטית, לימים פולין, שונו שמות הערים והאזורים השונים בו, בעלי צליל גרמני, לשמות סובייטיים ופולניים. חבל פומרניה ההיסטורי קרוי כיום "פומרניה המערבית", והוא המחוז המערבי ביותר של פולין.

ערים, יישובים ומחוזות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפומרניה המערבית ישנם 65 ערים, עיירות וכפרים.

הערים הגדולות בפומרניה המערבית
תמונה סמל שם אוכלוסייה (2014)[6] מחוז
1
שצ'צ'ין
Szczecin
408,105 עצמאי
2
קושאלין
Koszalin
109,165 עצמאי
3
סטארגרד
Stargard
69,251 מחוז סטארגרד
4
קולובז'ג
Kołobrzeg
46,830 מחוז קולובז'ג
5
שווינואוישצ'ה
Świnoujście
41,322 עצמאי
6
שצ'צ'ינק
Szczecinek
40,615 מחוז שצ'צ'ינק
7
פוליצה
Police
33,571 מחוז פוליצה
8
ואלץ'
Wałcz
26,182 מחוז ואלץ'
9
ביאלוגרד
Białogard
24,631 מחוז ביאלוגרד
10
גולניוב
Goleniów
22,777 מחוז גולניוב
11
גריפינו
Gryfino
21,599 מחוז גריפינו

בפומרניה המערבית ישנם 21 מחוזות, מתוכם שלוש ערים מחוזיות.

מחוזות פומרניה המערבית
סמל שם אוכלוסייה (2014)[7] שטח (בקמ"ר) גמינות בירה
ערים מחוזיות
שצ'צ'ין
Szczecin
408,105 300
קושאלין
Koszalin
109,165 98
שווינואוישצ'ה
Świnoujście
41,322 197
מחוזות רגילים
מחוז סטארגרד
Powiat stargardzki
120,627 1,519 10 סטארגרד
מחוז גריפינו
Powiat gryfiński
83,808 1,869 9 גריפינו
מחוז גולניוב
Powiat goleniowski
82,360 1,615 6 גולניוב
מחוז קולובז'ג
Powiat kołobrzeski
79,636 724 7 קולובז'ג
מחוז שצ'צ'ינק
Powiat szczecinecki
78,976 1,765 6 שצ'צ'ינק
מחוז פוליצה
Powiat policki
75,024 665 4 פוליצה
מחוז מישליבוז'
Powiat myśliborski
67,569 1,182 5 מישליבוז'
מחוז קושאלין
Powiat koszaliński
66,014 1,653 8 קושאלין
מחוז גריפיצה
Powiat gryficki
61,539 1,017 6 גריפיצה
מחוז דראבסקו
Powiat drawski
58,260 1,764 6 דראבסקו פומורסקיה
מחוז סלאבנו
Powiat sławieński
57,809 1,043 6 סלאבנו
מחוז ואלץ'
Powiat wałecki
54,544 1,414 5 ואלץ'
מחוז חושצ'נו
Powiat choszczeński
49,768 1,327 6 חושצ'נו
מחוז ביאלוגרד
Powiat białogardzki
48,770 845 4 ביאלוגרד
מחוז שווידווין
Powiat świdwiński
48,426 1,093 6 שווידווין
מחוז קמיין
Powiat kamieński
47,876 1,003 6 קמיין פומורסקי
מחוז פיז'יצה
Powiat pyrzycki
40,481 726 6 פיז'יצה
מחוז לובז
Powiat łobeski
37,891 1,065 5 לובז

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Der Name Pommern (po more) ist slawischer Herkunft und bedeutet so viel wie „Land am Meer“. (Pommersches Landesmuseum, German)
  2. ^ The American Heritage Dictionary of the English Language, Fourth Edition, 2000, Pomerania: "Pomerania is the medieval Latin form of German Pommern, itself a loanword in German from Slavic. The Polish word for Pomerania is Pomorze, composed of the preposition po, "along, by," and morze, "sea." The Slavic word for sea, more, which becomes morze in Polish, comes from the Indo-European noun *mori–, "sea," the source of Latin mare, "sea," and the mer- of English mermaid."
  3. ^ Labuda: Historia Pomorza do roku 1466.
  4. ^ Werner Buchholz, Pommern, Siedler, 1999, ISBN 3-88680-272-8
  5. ^ Dane Klimatyczne
  6. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci i miast, Łódzkie
  7. ^ Baza Demografia: Stan ludności 2014, Ludność stan w dniu 30 VI, Ludność według płci, wieku, województw i powiatów, Zachodniopomorskie