פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה
 לוגו תוכנית פכ"מ באוניברסיטה העברית לציון עשור להקמתה | |
| מוסד לימודים | האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת חיפה |
|---|---|
| תעודת סיום | תואר ראשון |
  | |
פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (בקיצור פכ"מ; באנגלית: Philosophy, Politics, and Economics, ובקיצור PPE) היא תוכנית מצטיינים לתואר ראשון, אשר משלבת לימודי כלכלה, פילוסופיה ומדע המדינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוסד הראשון שהציע תוכנית לימודים בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה היה אוניברסיטת אוקספורד בשנת 1921. למן שנות השמונים של המאה ה-20 הוקמו תוכניות פכ״מ במוסדות לימודים בולטים נוספים בממלכה המאוחדת כמו קינגס קולג' לונדון, יוניברסיטי קולג' לונדון, בית הספר לכלכלה של לונדון, אוניברסיטת יורק, אוניברסיטת מנצ'סטר ואוניברסיטת ווריק. במרוצת השנים החלו גם מוסדות לימוד בארצות הברית, לרבות מוסדות ליגת הקיסוס, להציע תוכנית כזו או דומות לה.
בשנת 1998 הוקמה תוכנית הפכ״מ הראשונה בישראל באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי פרופ' אבנר דה-שליט, פרופ' נתן זוסמן ופרופ' דניאל אטאס. בשנת 2013 הוקמה תוכנית פכ"מ באוניברסיטת תל אביב הכוללת גם חטיבה במשפטים ובשנת 2021 הוקמה תוכנית דומה גם באוניברסיטה הפתוחה[1] ובאוניברסיטת חיפה[2]. בשנת 2024 תפתח תוכנית דומה במכללה האקדמית תל אביב-יפו[3] ובאוניברסיטת בר-אילן, שם ההתמקדות תהיה בפילוסופיה יהודית[4].
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדיניויות כלכליות שזורות עם החלטות מדיניות, ולאלו השלכות חברתיות והיבטים פילוסופיים. המסלול בוחן בביקורתיות את הכלכלה במישור הפוליטי-מדיני, תוך שימת דגש על המשמעויות הערכיות והמוסריות. אחת ממטרות התוכנית היא להכשיר כלכלנים היכולים לאזן בין הראייה הצרה של הכלכלה האורתודוקסית לבין היבטים נוספים פוליטיים, חברתיים ואתיים. התוכנית שואפת לאינטגרציה מחשבתית בקרב תלמידיה באמצעות גיבוש ראייה מורכבת יותר של המציאות הכלכלית-חברתית. התוכנית נועדה להכשיר חוקרים בעלי רקע אינטרדיסציפלינרי ובסיס תאורטי רחב ומעמיק במדעי החברה, אשר יטילו ספק בהנחות ובשיטות המחקר של כל אחת מן הדיסציפלינות כשהיא לעצמה.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התוכנית נמשכת שלוש שנים. בשנה הראשונה מורכבת תוכנית הלימודים בעיקר מקורסי חובה בשלוש הדיסציפלינות (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) וכן מקורסים ייחודיים לתוכנית המעניקים נקודת מבט אינטגרטיבית על הקשרים בין התחומים. בשנים המתקדמות יותר עובר מרכז הכובד האקדמי לקורסי בחירה. חלק מהקורסים ייחודי לתוכנית, ובהם קריאה ועיון בטקסטים בכל אחד מהתחומים, דיון משולב בסוגיות כלכליות-פילוסופיות-חברתיות ועוד.
פעילויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתבי עת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעולם פעילים מספר כתבי עת בעלי התמחות אינטרדיסציפלינרית בפילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, כגון כתב העת Politics, Philosophy & Economics בהוצאת Sage או כתבי העת The Penn Journal of Philosophy, Politics & Economics של תלמידי תוכנית הפכ״מ באוניברסיטת פנסילבניה ו-Studies in Philosophy, Politics and Economics של בית הספר לכלכלה של לונדון. עם זאת, רבים מן המחקרים שנעשים על ידי בוגרי התוכנית מתפרסמים בכתבי עת דיסציפלינריים. בישראל הוקם בשנת 2013 על ידי סטודנטים של תוכנית הפכ״מ באוניברסיטה העברית כתב העת ״פכ״מ״. בקיץ 2022 החל לראות אור כתב עת בעריכת סטודנטים בתוכנית פכ״מ בשם 'איתותים'. כתב העת יוצא לאור בתמיכתם של האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, המכון למחקר כלכלי בישראל על שם מוריס פאלק ומרכז ש"ה ברגמן לעיון פילוסופי.[5]
ועידת ירושלים לפכ"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסטודנטים בתוכנית פכ"מ של האוניברסיטה העברית מארגנים את "ועידת ירושלים לפכ"ם", ועידה שנתית, רבת משתתפים, המתקיימת באוניברסיטה העברית והמקדמת שיח רב-תחומי אינטגרטיבי בסוגיות שעל סדר היום הציבורי. הדיון בוועידה שאוב מעולם המושגים, מהמתודולוגיה, מהמסורות ומהניסיון שנצבר בשלוש הדיסציפלינות הנלמדות במסגרת התוכנית. מדי שנה משתתפים בוועידה – כמרצים, כפאנליסטים, כמנחים וכמאזינים – גורמי מפתח במגזר הציבורי ובתעשייה, אקדמאים, פוליטיקאים וקובעי מדיניות, אנשי תקשורת, סטודנטים ובוגרים. הוועידה נסובה סביב נושא שנתי שנבחר על ידי חברי המערכת.
נושאי הוועידה
- 2014 – צדק בין דורי – פנסיה וניהול משאבי טבע
- 2015 – דאטה ומדינה
- 2016 – מי מחליף את המדינה
- 2017 – גורל הגלובליזציה
- 2018 – בינה מלאכותית מזווית אחרת
- 2019 – עיר וקהילה
- 2022 – אפשר אחרת[6]
- 2023 – בין החיבורים והקולות בחברה הישראלית
- 2024 – שלושה ממדים של משבר: אישי, חברתי-אזרחי ומדיני
בוגרי התכנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגרי התוכנית בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]פוליטיקאים רבים בממלכה המאוחדת הם בוגרי התוכנית, ובהם הרולד וילסון, אדוארד הית', דייוויד קמרון, ליז טראס, ורישי סונאק שכיהנו כראשי הממשלה של בריטניה, וכן יו גייטסקל, מייקל פוט, ויליאם הייג ואד מיליבנד ששימשו ראשי האופוזיציה בבריטניה. בין בוגרי התוכנית באוקספורד נמנים גם מנהיגי מדינות אחרות ובהם בנזיר בהוטו ועימראן ח'אן שכיהנו כראשי ממשלת פקיסטן, מלקולם פרייזר, בוב הוק וטוני אבוט שכיהנו כראשי ממשלת אוסטרליה, ועוד.
בוגרי התוכנית בישראל [7]
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוגרי התוכנית ממשיכים על פי רוב ללימודים מתקדמים באחד משלושת התחומים בישראל ובחו"ל, וגם במסלולים אחרים כגון בית הספר למדיניות ציבורית, בית הספר למנהל עסקים ועוד. רבים מן הבוגרים אף משתלבים בסקטור הציבורי במוסדות דוגמת הכנסת (בוועדות השונות או כיועצים ועוזרים פרלמנטריים), משרד האוצר (כרפרנטים או כאחראים על תחומים באגפים השונים),[8] בנק ישראל (כעוזרי מחקר במחלקת המחקר של הבנק) ועוד. כמו כן עובדים רבים מן הבוגרים במכוני מחקר, במערכת החינוך הלא פורמלית, בתקשורת וכן בסקטור הפרטי. על-פי ריאיון עם ראש אגף התקציבים באוצר, אודי ניסן, נכון לסוף 2009 15% מעובדי האגף הם בוגרי התוכנית.[9]
עם הבוגרים בישראל נמנים שאול אמסטרדמסקי, אבי בלוט, עופר ברקוביץ, מיכל גרא מרגליות, שמרית מאיר, שאול מרידור, אלכסנדרה לוקש, אלישבע מזי"א, לוסי איוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תואר ראשון בפכ"מ - פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה | האוניברסיטה הפתוחה, באתר academic.openu.ac.il
- ^ דף הבית, באתר ppe.haifa.ac.il
- ^ חדש! תואר ראשון בפכ"מ*: פילוסופיה-כלכלה-מדע המדינה (.B.A), באתר המכללה האקדמית תל אביב-יפו, 16 בפברואר 2023
- ^ אוניברסיטת בר-אילן, פכ"מ* פילוסופיה יהודית, כלכלה ומדעי המדינה, באתר אוניברסיטת בר-אילן, ללא תאריך
- ^ אודות, באתר איתותים
- ^ ועידת ירושלים לפכ"ם 2022
- ^ בוגרים בולטים
- ^ תומר אביטל, הפילוסופים של אגף התקציבים: הכירו את נערי האוצר החדשים, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2012.
- ^ "בחצי היום", רשת ב', 30 בדצמבר 2009.