פרשת נערות הליווי
פרשת נערות הליווי הייתה פרשה העוסקת בשחקני נבחרת ישראל בכדורגל, במהלך משחקי מוקדמות יורו 2000, שאירחו נערות ליווי בחדרי המלון שבו שהו.
הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת ישראל, שלראשונה מאז השתייכה לאירופה עלתה לשלב הפלייאוף של המוקדמות, שיחקה במפגש כפול נגד נבחרת דנמרק, שבו הובטחה למנצחת העפלה ליורו 2000.
ערב המשחק הראשון, שנערך באצטדיון רמת גן ב-13 בנובמבר 1999, אירחו אחדים משחקני הנבחרת זונות בחדרי המלון שלהם. הפרשה נחשפה בתקשורת הספורט בישראל לאחר ההפסד של הנבחרת ועוררה סערה. אף שהשחקנים לא ביצעו עבירה פלילית, הוטחה בהם ביקורת רבה, הן מכיוון שחלקם היו נשואים, והן מכיוון שהועלו טענות כי הדבר הפריע להכנות למשחק. זאת, במיוחד לאור העובדה כי שחקני הנבחרת מייצגים את מדינת ישראל, ואמורים לשמש דוגמה. על פי טענתו של שאול אייזנברג בספרו "סדום ועמורה 2", היה זה מאמן הנבחרת, שלמה שרף, שאירח את הזונות ולא השחקנים, אך לא היה אימות לטענותיו[1] ושרף הכחיש את הדברים.[2]
תוצאות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות הציפיות הגבוהות מהנבחרת, בעיקר לאחר הניצחון הביתי 5-0 על נבחרת אוסטריה, הובסה ישראל במשחק הביתי בפלייאוף 5-0, והובסה בגומלין 3-0. נבחרת דנמרק עלתה למשחקי היורו, שם נחלה 3 הפסדים ב-3 משחקים. לאחר הכישלון הוחלף שרף על ידי ריצ'רד מולר נילסן.
ועדת הקוד האתי שהוקמה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל בעקבות פרשת נערות הליווי, פרסמה את מסקנותיה, ובראשן המלצה להדיח ארבעה שחקנים עקב התנהגות לא נאותה. לא הוזכרו שמות המעורבים בפרשה. לפי דו"ח הוועדה, ארבעה שחקנים ניהלו קשר עם נערות ליווי במהלך מחנה האימונים לפני המשחק מול דנמרק, ואינם ראויים ללבוש את מדי הנבחרת הלאומית. עוד עולה מהדו"ח כי שני גופי החקירה, "מודיעין אזרחי" ו"ש.ח.מ.ט", הגיעו למסקנות דומות במהלך חקירתם את הפרשה. הוועדה קבעה כי לא נתגלו עדויות למעשים פליליים או שימוש בסמים. הוועדה. מסרה בדו"ח כי סביר להניח כי אירועים דומים קרו גם בעבר, במהלך מחנות האימונים של הנבחרת. שחקני הנבחרת בתגובה הכחישו את מעורבותם.[3] בעקבות פרסום הקוד האתי הודיע עו"ד דן חי, אשר ייצג את כל שחקני הנבתרת הבוגרת בפרשה, כי שחקן שלא יוזמן לנבחרת ידרוש הבהרה פומבית לאי מעורבותו בפרשת נערות הליווי. [4]
אברהם גרנט, שהחליף מאוחר יותר את נילסון בתפקיד, טען שלא היה מדובר במקרה יחיד, אלא חלק מדפוס התנהגות של שחקני נבחרת ישראל.[5]
שמות השחקנים המעורבים בפרשה לא פורסמו מעולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייל לוי, "גילינו עוד דברים חוץ מנערות הליווי. הבנתי שהייתי נאיבי ושכולם רמאים", באתר nrg, 20 בנובמבר 2009
- מה למדנו מאז? 19 שנים לפרשת נערות הליווי, באתר ערוץ הספורט, 13 בנובמבר 2018
- אלחנן מלמוד ואור אבולעפיה, "זו הנורמה". בתוך הוועדה של פרשת נערות הליווי, באתר ערוץ הספורט, 13 בנובמבר 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שאול אייזנברג, "סדום ועמורה" 3 כבר בדרך
- ^
פגישה עם רוני קובן עונה 6 | פרק 3 – שלמה שרף, כתבה בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 28 ביוני 2022
- ^ פרשת נערות הליווי: המלצה להדיח ארבעה שחקני נבחרת, באתר וואלה, 2 בפברואר 2000
- ^ משה כהן, שחקן שלא יוזמן לנבחרת - ידרוש הבהרה פומבית לאי מעורבותו בפרשת נערות הליווי, באתר גלובס, 6 בפברואר 2000
- ^ ynet, אברהם גרנט: "נערות הליווי היו נורמה", באתר ynet, 20 באפריל 2005
