שלמה שרף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה שרף
Shlomo Scharf.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 1 בינואר 1943 (בן 72)
מקום לידה סיביר, ברית המועצות
(כיום ברוסיה)
מועדוני נוער
הפועל כפר סבא
מועדונים כשחקן
הפועל כפר סבא
קבוצות כמאמן
1974 - 1976
1976 - 1978
1978 - 1980
1980 - 1983
1983 - 1987
1990 - 1992
1992 - 2000
2000
2000
הפועל כפר סבא
הפועל יהוד
הפועל כפר סבא
בני יהודה
מכבי חיפה
מכבי חיפה
נבחרת ישראל
מכבי תל אביב
הפועל באר שבע

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

שלמה שרף (נולד ב-1 בינואר 1943) הוא פרשן ספורט ומאמן כדורגל ישראלי. כיהן במהלך רוב שנות ה-90 של המאה ה-20 כמאמן נבחרת ישראל, ונחשב לאחד ממאמניה המצליחים ביותר של מכבי חיפה. בצעירותו שיחק כדורגל בהפועל כפר סבא.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף נולד בסיביר שבברית המועצות (כיום שייך לרוסיה) למשפחה ניצולת שואה ממוצא פולני שגורשה לחבל סיביר שברוסיה במהלך מלחמת העולם השנייה. עלה לישראל ב-1949 ולאחר ששהה שנה במחנה עולים בפרדס חנה, עבר לשיכון ותיקים בכפר סבא.

שרף החל לשחק כדורגל בקבוצת הפועל כפר סבא , ובין השנים 1961 - 1974 אימן במחלקת הנוער של הפועל כפר סבא, במקביל להיותו שחקן פעיל במועדון.

בשנת 1974 מונה למאמן הקבוצה הבוגרת של הפועל כפר סבא, אותה הוביל לזכייה היסטורית בגביע המדינה בשנת 1975. לאחר מכן אימן את קבוצת הפועל יהוד במשך שנתיים, וכשחזר להפועל כפר סבא זכה עמה בגביע נוסף בשנת 1980. לאחר מכן החל לאמן בקבוצת בני יהודה תל אביב, עמה זכה בגביע המדינה בשנת 1981.

מכבי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריצת הדרך הגדולה שלו הייתה כאשר החל ב-1983 לאמן את מכבי חיפה, אז קבוצה חסרת יומרות שמטרתה העיקרית הייתה הצגת כדורגל התקפי ואטרקטיבי. שרף הפיח רוח ניצחון באוסף הכשרונות של חיפה ובנה קבוצה התקפית המבוססת על ארבעה חלוצים, ביניהם רוני רוזנטל וזאהי ארמלי. בסוף עונת 1983/84 זכתה חיפה באליפות ראשונה היסטורית. שנה אחר כך, תחת הדרכתו, זכתה הקבוצה באליפות שנייה.

ב־1990 חזר שרף לאמן את מכבי חיפה וזכה עימה בדאבל בעונת 1990/91. בנוסף לזכייה בדאבל בנה שרף חוליית קישור משובחת המבוססת על ראובן עטר ושני כשרונות צעירים: אייל ברקוביץ' וטל בנין. למרות הסכסוכים המתוקשרים שהיו בין שרף לברקוביץ' הצעיר, בהמשך נעשו השניים חברים, וברקוביץ' הפך לאחד התומכים הגדולים של שרף.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחתו במכבי חיפה מונה שרף כמאמן נבחרת ישראל בכדורגל והדריך אותה במהלך השנים 1992 עד 2000. בתקופתו חלה התקדמות בהופעותיה של הנבחרת באירופה אך היא נכשלה בכל ניסיונותיה להעפיל לטורניר כלשהו.

הישגיו העיקריים בנבחרת היו הניצחון הגדול 2-3 על נבחרת צרפת ב־1993 בפארק דה פראנס והניצחון הגדול 0-5 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב־1999. בשנתו האחרונה בתפקיד הגיעה הנבחרת למשחקי ההצלבה של מוקדמות יורו 2000, הישג השיא שלה מאז החלה להתמודד במסגרת האירופית בתחילת שנות התשעים. עם זאת, במשחקי ההצלבה הפסידה נבחרת ישראל לנבחרת דנמרק 5-0 ו-3-0, ושרף הוחלף במאמן הדני ריצ'רד מולר נילסן.

בספרו של שאול אייזנברג, "סדום ועמורה", האשים הכותב את שרף בכך שהוא זה שהזמין נערות ליווי לחדרו ערב המשחק מול דנמרק, במה שהיה ידוע לציבור מאוחר יותר כ"פרשת נערות הליווי"‏[1].

לאחר הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שעזב את הנבחרת מונה שרף למאמן מכבי תל אביב בעונת 2000/01 אך פוטר כעבור 2 משחקי ליגה בעקבות סכסוך עם כוכב הקבוצה אבי נמני. לאחר שעזב את הקבוצה מונה שרף למאמן הפועל באר שבע ששיחקה באותה עת בליגה הלאומית, אולם התפטר מתפקדו לאחר משחק אחד בלבד, עקב חילוקי דעות בינו לבין הנהלת הקבוצה.

בשנת 2015 השתתף בעונת ה -VIP של התוכנית ״מאסטר שף״.

קריירה כפרשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף ידוע בישירותו הרבה ובאמירות הבוטות שלו שלעתים גרמו לו להיקלע לסכסוכים ומריבות רבות. בין השאר הוא הסתכסך עם אברהם גרנט, אלי אוחנה, אבי רצון ואבי נימני (אם כי עם רובם השלים מאוחר יותר, ואפילו השתתף בתוכניתו של רצון, "בטריבונה", ששודרה בערוץ 10). כמו כן זכור שרף בגנות ההתבטאות שלו "לפי איך שהוא נראה, הייתי שם אותו בתוך בכלוב ושולח אותו חזרה לניגריה" כשנישאל לגבי איבזיטו אוגבונה, חלוצה הניגרי של הפועל תל אביב אשר סימן באיום נגדו לאחר אחד משעריו.

כיום שרף משמש כפרשן ספורט עבור כלי תקשורת שונים, ביניהם ערוץ הספורט ועיתון ישראל היום, ומשמש כחבר-פאנל בתוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. שרף הוא גם מנהל העל של קבוצות הנוער בקבוצת בית"ר נס טוברוק. טענות רבות נשמעו לגבי תפקידו כפרשן, על כך שהוא מרבה לפרגן למקורביו - כמו יצחק שום בתפקידו כמאמן, או שהפגין סלחנות יתר בנוגע לתפקודו של שלומי ארבייטמן ממכבי חיפה, אשר גדל בטוברוק. לעומת זאת, שרף - על פי הטענות - נוקב הרבה יותר כשמדובר באנשים שיש לו כלפיהם משקעים אישיים, כדוגמת הבעלים לשעבר של מכבי תל אביב, לוני הרציקוביץ', ומאמן נבחרת ישראל לשעבר, אברהם גרנט. זכור במיוחד הסיקור של שרף כפרשן ב"יציע העיתונות" וככותב טור ב"ידיעות אחרונות", כשכינה את גרנט - למשל - "אלוף האיים", כינוי סרקסטי על העובדה שבכל קמפיין מוקדמות מונדיאל 2006 ניצח רק את הנבחרות החלשות יחסית, של קפריסין ואיי פארו.

במהלך משחקי יורו 2012 עבד שרף כפרשן הראשי של עיתון ישראל היום לסיקור משחקי התחרות. במהלך הסיבוב הראשון השעה את עצמו שרף מהעיתון לאחר שנתפס כחתום על פרשנות למשחק בין גרמניה לפורטוגל שלא הוא כתב. במהלך המשחק ועד לאחר סגירת המהדורה נכח שרף בהופעה של שלמה ארצי, דבר שלא מנע מהעיתון לפרסם סיקור של המשחק חתום על ידי שרף עצמו. לאחר שהתגלתה התרמית, הודיע שרף שהוא משעה את עצמו עד תום משחקי היורו‏[2].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרף מתגורר בגן חיים. הוא אלמן ואב לשלושה ילדים.

שרף ידוע כאוהד מסור של הפועל כפר סבא ומגיע לרבים ממשחקיה. בשנת 2012, אף עלתה האפשרות כי שרף ושום ירכשו יחדיו את הקבוצה‏[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאול אייזנברג, ‏שתי נערות ליווי מול מח"ט גבעתי אחד, באתר ‏mako‏‏, ‏29 במרץ 2009‏
  2. ^ מיה מנע, בגלל שלמה ארצי: שרף הושעה מ"ישראל היום", באתר nrg, ב-11 ביוני 2012
  3. ^ אופירה אסייג, ‏שרף ושום במשא ומתן לרכישתה של הפועל כפ"ס, באתר ONE‏, 18 במאי 2012


מאמני נבחרת ישראל בכדורגל (סדר כרונולוגי)

שמעון "לומק" רוטנר (1934) • אגון פולק (1938) • אגון פולק (1948 - 1949) • לאיוש הס (1949 - 1950) • ולדיסלאב סקאלי (1950) • ג'רי בית הלוי (1953 - 1954) • ג'ק גיבונס (1956 - 1958) • משה וארון (1958 - 1959) • גיולה מאנדי (1959 - 1963) • ג'ורג' איינסלי (1963 - 1964) • יוסף מרימוביץ' (1964 - 1965) • מילובן צ'יריץ' (1965 - 1968) • עמנואל שפר (1968 - 1971) • אדמונד שמילוביץ' (1971 - 1973) • דוד שווייצר (1973 - 1978) • עמנואל שפר (1978 - 1980) • ג'ק מנסל (1980 - 1982) • יוסף מרימוביץ' (1982 - 1986) • מיליינקו מיחיץ' (1986 - 1988) • יצחק שניאור ויעקב גרונדמן (1988 - 1992) • שלמה שרף (1992 - 2000) • ריצ'רד נילסן (2000 - 2002) • אברהם גרנט (2002 - 2006) • דרור קשטן (2006 - 2010) • לואיס פרננדס (2010 - 2011) • אלי גוטמן (2011 - הווה)