צעירי ציון

חברי הוועד של צעירי ציון פינסק, 1916

צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות. רוב חברי התנועה גם נשאו שאיפות סוציאליסטיות. התנועה נוסדה ברוסיה ב-1903 על סמך תאים שהחלו להתארגן בבסרביה כבר ב-1898 (תוצאה של קריאת הקונגרס הציוני להקמת אגודות). התנועה הקימה סניפים גם בגליציה, פולין ורומניה. לאחר פיצול בו פרשו ממנה חלק ניכר מן החברים על מנת להקים את המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ"ס) ב-1920, חברה התנועה למפלגת הפועל הצעיר ובשורה של איחודים התמזגה לאיחוד העולמי של המפלגות הציוניות סוציאליסטיות. התנועה הייתה גורם פעיל בתנועת החלוץ, תמכה בתנועת הנוער גורדוניה ופעלה להתחדשות החיים היהודיים בגולה בשיתוף עם רשת החינוך "תרבות".

ראשית הדרך

ראשיתה של "צעירי ציון" בהתארגנויות מקומיות של צעירים ציוניים שפעלו יחדיו ללא מצע מיוחד. ישנם המייחסים את האגודה המקומית הראשונה לקישינב בשנת 1898, בעוד אחרים מציינים את שנת 1901 כשנת התחלת אגודות צעירי ציון. ישראל ריטוב מציין את שנת ייסוד התנועה כ-1903 עת צצו אגודות רבות של צעירי ציון ברחבי רוסיה ופולין. אגודות אלו הוקמו במקביל לאגודות דומות שהתארגנו תחת השם התחיה. ניסיונות לאחד בין התנועות לא צלחו, ובשנת 1907 הצטמקה התחיה עד שנעלמה והשאירה את צעירי ציון לבדה.

אידאולוגיה בראשית הדרך

התנועה איגדה אגודות שונות של צעירים בעלי רצון לפעולה ציונית מעשית כעלייה לארץ ישראל ורובם היו מבין עולי העלייה השנייה והעלייה השלישית אשר הקימו לצורך ההכשרה לעלייה את תנועת החלוץ. האגודות היו בעלות הדגשים שונים בנושאי עלייה לעומת ארגון חיים יהודיים בגולה, עברית מול יידיש וכן במידת הזיקה לסוציאליזם ובפרט לתנועה העולמית של הסוציאליזם. הקו האידאולוגי המוצהר היה סוציאליזם מתון, שהתנגד למרקסיזם דוגמטי ולקומוניזם.

התנועה לא פעלה כמפלגה אלא כתנועת נוער ותנועה עממית. בארץ ישראל היו חלק גדול מחבריה לחברים במפלגת הפועל הצעיר. עם זאת, חלק מחברי התנועה דגלו דווקא בארגון חיים יהודיים עצמאיים בגולה על ידי יצירת אגודות פועלים יהודיות מקומיות. הם עודדו פעילות ויצירה בשפת היידיש, ולא ראו בעברית שפה לניהול חיים מודרניים.

ב-1916 התאחד סניף התנועה בווינה עם תנועת "השומר" ויצר את השומר הצעיר.

הפילוג

בוועידה השנייה של צעירי ציון בפטרוגרד, שנערכה ערב מהפכת אוקטובר (במאי 1917) הגדירו עצמם רוב חברי התנועה כציונים סוציאליסטים-מרקסיסטים הם ניסו להנהיג קו סוציאליסטי בעוד אנשי המרכז והימין התנגדו לכך. הסוציאליסטים ביקשו שהתנועה תהפוך לגוף פוליטי ולכן פעלו על מנת להתקבל להסתדרות הציונית כסיעה בשם "פרקציה (סיעה) ציונית עממית צעירי ציון".

הוועידה השלישית של צעירי ציון התקיימה בעיר חרקוב ב-15 במאי 1920. אולם, שבוע קודם לכן, ב-6 במאי התקיפה פולין את אוקראינה וכבשה את בירתה קייב. עקב נסיבות אלו לא הגיעו לוועידה לא הצירים ממוסקבה ופטרוגרד, לא הצירים מקייב, ברדיצ'ב וז'יטומיר (הערים בהן התרכז רוב מניין הפועלים הציונים) ולא הצירים מאודסה, חרסון וסביבתן. בוועידה היו רק 43 צירים מחרקוב, סראטוב, צפון אוקראינה, הומל וקווקז. למרות היעדרות רבים מהצירים והיעדרות ראשי התנועה דנה הוועידה והחליטה שורה של החלטות יסוד: יחס התנועה למשטר החדש נקבע כאוהד ומוכן לשיתוף פעולה דמוקרטי, הוחלט על התגבשות כמפלגה פוליטית סוציאליסטית ולא רק כתנועה עממית וכסיעה בהסתדרות הציונית והשפה העברית נקבעה כשפה ראשית ומועדפת על היידיש.

החלטות אלה שינו את פני התנועה ויצרו למעשה את המפלגה הציונית-סוציאליסטית, שנקראה בקיצור צ"ס.

החלק הלא-סוציאליסטי ברוסיה ובפולין התארגן כ"צעירי ציון העמלנים" או "הפרקציה הציונית העממית צעירי ציון" בברית המועצות חדל לפעול כמסגרת חוקית והחל לפעול כתנועה בלתי לגאלית.

התאחדות

שטר תרומה להתאחדות העולמית של הפוע"הצ וצ"צ ("הפועל הצעיר"). עוצב על ידי ישראל הירשפלד ונחום גוטמן.

בוועידה שהתקיימה בפראג ב-26 במרץ 1920 הוחלט על איחוד בין צעירי ציון (החלק שלא פרש לצ"ס) ומפלגת הפועל הצעיר בארץ ישראל לתנועה בשם "התאחדות עולמית של 'הפועל הצעיר' ו'צעירי ציון'". (בקיצור "התאחדות"). גם במסגרת ההתאחדות נוצרו קרעים בין צעירי ציון שביקשו להתארגן בגולה לפתרון בעיות מיידיות של פועלים יהודים, לבין אנשי הפועל הצעיר מארץ ישראל שהאתגרים שלהם היו שונים ועמדו בסימן התיישבות וחינוך בעברית.

החלטות הוועידה העולמית השלישית של "התאחדות", שהתקיימה בברלין באוגוסט 1922 מדגימות את שתי הפנים של המפלגה, שנקראה אז "מפלגת העבודה הציונית - התאחדות":

יצירת חברת עובדים עברית חפשית בארץ ישראל בתור מרכז לאומי על יסודות של משק סוציאליסטי, המשוחרר מכל צורות של ניצול והחדור תרבות עבודה עברית.

וכן

התחדשות חיי העם בגולה על יסודות של עבודה יצרנית, משוחררת מניצול, אוטונומיה לאומית ותרבות עברית.

"התאחדות" פעלה ליישום ההחלטות על חיים יהודיים בגולה במסגרת שיתוף פעולה עם רשת החינוך "תרבות" ותמיכה בתנועת הנוער גורדוניה. בנוסף שיתפה פעולה עם "החלוץ" לארגון העלייה לארץ ישראל.

בשנת 1930, לאחר שאחדות העבודה והפועל הצעיר בארץ ישראל התאחדו ויצרו את מפא"י, נוצר לחץ על "התאחדות" מצד המוסדות להתאחד עם "הברית העולמית של פועלי ציון - צ"ס" (המפלגה המאוחדת של פועלי ציון מארץ ישראל ומפלגת הציונים סוציאליסטים שפעלה בעיקר בברית המועצות). בשל ויכוחים על מידת הסוציאליזם או קומוניזם באיחוד ומעמדה היחסי של העברית אל מול היידיש, התארכו הוויכוחים במשך כשנתיים. באוגוסט 1932 הוקם בדנציג "האיחוד העולמי פועלי ציון - צ"ס - התאחדות", שנקרא בקיצור "האיחוד העולמי".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צעירי ציון בוויקישיתוף

• "צעירי ציון", בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• "צעירי ציון" באתר תנועת העבודה הישראלית
• "התאחדות" באתר תנועת העבודה הישראלית
• יעקב בר-חיים, תנועות מחתרת ציוניות בברית המועצות - מפלגת "צעירי ציון" - על הפעילות הבלתי לגאלית של "צעירי ציון" בברית המועצות