קורסון-שבצ'נקיבסקי
| |||
 | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 צ'רקאסי | ||
| תאריך ייסוד | 1032 | ||
| על שם |
טאראס שבצ'נקו  | ||
| שטח | 118.65 קמ"ר | ||
| גובה | 94 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 18,401 (2016) | ||
| ‑ צפיפות | 163 נפש לקמ"ר (2005) | ||
| קואורדינטות | 49°25′34″N 31°16′50″E / 49.426111111111°N 31.280555555556°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| http://www.korsun.ic.ck.ua/ | |||
  | |||
קורסון-שבצ'נקיבסקי (באוקראינית: Корсунь-Шевченківський), שנודעה עד שנת 1944 בשם "קורסון" (ביידיש: קאָרסאָן), היא עיירה[דרושה הבהרה] במרכז אוקראינה ובה כ-20,000 תושבים.
על פי התיעוד ההיסטורי עולה כי העיירה נוסדה בשנת 1032 על ידי יארוסלאב הראשון, נסיך קייב. העיר נהרסה בעת הפלישה המונגולית לאירופה בראשותו של באטו חאן, אך שוקמה. במאה ה-17 הייתה אחד המוקדים למרד חמלניצקי. במסגרת המרד התחולל ליד העיירה קרב גדול בין צבא הממלכה הפולנית לקוזאקים המורדים. הקרב הסתיים בניצחון הקוזאקים. העיר עברה לידי האימפריה הרוסית לאחר החלוקה השנייה של פולין בשנת 1793.
את עיקר פרסומה קנתה לה בעת מלחמת העולם השנייה כשהתחולל לידה בחודשים ינואר ופברואר 1944 קרב ענק הידוע בשם קרב קורסון-צ'רקאסי. בקרב זה הצליח הצבא האדום לכתר חיל גרמני גדול ולהשמיד עשרות אלפי חיילים נאצים על ציודם. הניצחון הסובייטי היה חלקי כי חלק מהחיילים הגרמנים הצליחו לפרוץ את טבעת הכיתור, אך אבדותיהם היו קשות ומצב החזית הגרמנית באזור זה התערער. בהמשך אותה שנה נוספה לשמה התוספת "שבצ'נקיבסקי", כהוקרה למשורר האוקראיני טאראס שבצ'נקו
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-19 התקיימה קהילה יהודית חשובה בעיירה. רב הקהילה היה הרב עזריאל דוב הלוי, תלמידו וכותב תורתו של רבי משה צבי מסאווראן, שחיבר ספרי הלכה ובהם 'פרי דעה' על הלכות נידה ומקוואות. הרב צבי הירש שלז הקים בה ישיבה גדולה, אליה נהרו רבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "קורסון-שבצ'נקיבסקי", באתר JewishGen (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), קורסון שבצ'נקובסקי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1595–1596), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קורסון-בצ'נקיבסקי (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
