ק.ס. לואיס
 | |
| לואיס בגיל 48 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1898 בלפסט, אירלנד (בהמשך צפון אירלנד) |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1963 (בגיל 64) אוקספורד, אנגליה |
| שם לידה |
Clive Staples Lewis  |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| לאום | בריטי |
| מקום קבורה |
Holy Trinity Church |
| מקום מגורים |
בלפסט, אוקספורד |
| שם עט |
N. W. Clerk, Clive Hamilton |
| מקום לימודים |
יוניברסיטי קולג', מכללת מלאברן, Wynyard School, קולג' קמפבל |
| שפות היצירה | אנגלית |
| תחום כתיבה | ספרות |
| סוגה |
אפולוגטיקה פנטזיה מדע בדיוני ספרות ילדים |
| זרם ספרותי |
אינקלינגס |
| יצירות בולטות | דברי ימי נרניה |
| תקופת הפעילות | 1938–1963 (כ־25 שנים) |
| הושפע מ | ג'ון רונלד רעואל טולקין, רודלף אוטו |
| בן או בת זוג |
ג'וי דייווידמן (1954–1960) |
| צאצאים |
דאגלס גרישם, David Gresham |
| פרסים והוקרה | מדליית קרנגי |
  | |
קלייב סטייפלס לואיס (באנגלית: Clive Staples "Jack" Lewis; 29 בנובמבר 1898 – 22 בנובמבר 1963), המוכר יותר בשם סי אס לואיס (C. S. Lewis, ובעברית ק"ס לואיס), היה סופר בריטי, פילוסוף, פרופסור לספרות ימי הביניים, ותאולוג ואפולוגטיקן נוצרי. לואיס התפרסם בעיקר בזכות ספריו ובפרט סדרת ספרי "דברי ימי נרניה" (אשר המוכר ביותר מביניהם הוא "האריה, המכשפה וארון הבגדים").
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואיס נולד בבלפסט, אירלנד בשנת 1898. החל ללמוד באוניברסיטת אוקספורד בשנת 1917. אביו אלברט ג'יימס היה בנו של מהגר מוויילס ואמו פלורנס אוגוסטה הייתה נצר למשפחות המילטון וסטייפלס הסקוטיות האריסטוקרטיות שהתיישבו באי עוד במאה ה-17. לואיס, שלמרות רקעו הפרוטסטנטי המובהק נמשך גם למיתולוגיה קלטית, ראה עצמו קרוב יותר מכל לוולשים והתלבט כל חייו לגבי זיקתו לאִירִיוּת.[1] זמן קצר לאחר מכן התנדב לצבא הבריטי ונשלח, יחד עם רבים מבני דורו, להילחם על אדמת צרפת במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, בשנת 1918, חזר לואיס ללמוד באוניברסיטת אוקספורד והשלים את התואר השני שלו בשנת 1925. במשך השנים הבאות, עד פרישתו, הוא כיהן כפרופסור לספרות ימי הביניים באוניברסיטה.
כבר בתחילת דרכו באוניברסיטה, פגש לואיס את ג'ון רונלד רעואל טולקין והתיידד עמו. השניים הקימו מועדון ספרותי בשם "האינקלינגס", והעשירו איש את יצירותיו של רעהו. במסגרת התערבות עם טולקין, חיבר לואיס ספר על מסע בחלל בשם "מחוץ לכוכב השקט "Out of the Silent Planet", שזכה להצלחה רבה ולעוד שני המשכים. בספרים הוא דן ביחסים בין מדע-דת ומוסר. בניגוד לספרי מדע דמיוני רבים שנכתבו בשעתו, הספרים מתמקדים לא במסע בחלל או טכנולוגיה אלה ביכולתם של בני האדם לשמור על צלם אנוש מפני פיתויים של כוח ועוצמה ומול תפיסות כמו מדענות.
בעקבות השפעתו של טולקין, לואיס שב לנצרות והצטרף לכנסייה האנגליקנית (לעומת טולקין הקתולי). אמונתו הנוצרית העמוקה, והאפולוגטיקה והתאולוגיה שפיתח, באה לידי ביטוי במאמרים ובספרים רבים המשמשים עד היום נוצרים ברחבי העולם.
בשנת 1950 התפרסם לואיס בעקבות כתיבת הספר הראשון בסדרה שנודעה לימים בשם "דברי ימי נרניה". שבעת הספרים בסדרה זכו לפופולריות רבה בעולם וחלקם עובדו גם לטלוויזיה ולקולנוע.
ב-1956 נישא למשוררת האמריקאית-יהודייה הגרושה ג'וי דייווידמן שהתנצרה לפני נישואיהם. ב-1960 התאלמן ממנה והמשיך לגדל את שני ילדיה. סרט הקולנוע "ארץ הצללים" (1993) עוסק ביחסים בין לואיס ודייווידמן.
דברי ימי נרניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דברי ימי נרניה
הספר הראשון בסדרת נרניה, "האריה, המכשפה וארון הבגדים", מגולל את קורותיהם של ארבעה ילדים, אשר מפונים מלונדון המופצצת בתקופת מלחמת העולם השנייה לביתו של פרופסור בכפר. שם הם מגלים ארון ישן ונכנסים דרכו לעולם אחר וקסום בשם נרניה, שם שולטת מכשפה אכזרית הידועה בשם המכשפה הלבנה. הילדים מצליחים להציל את העולם בעזרתו של האריה אסלן.
הספרים הבאים מגוללים את המשך קורותיהם של הילדים האלו וילדים אחרים בנרניה. "אחיינו של הקוסם" מספר כיצד נרניה נוצרה, ו"הקרב האחרון" מגולל את סופה של נרניה.
בשבעת כרכי הסדרה ישנם אלמנטים נוצריים רבים, וחלק גדול מהביקורות נגד הספר עוסק במסרים הנוצריים המובהקים המובאים בו. עם זאת, כל הכרכים תורגמו לעברית.
- האריה, המכשפה וארון הבגדים (1950. תרגום שושנה וידל, 1961; נורית גולן, 2005) – ארבעה ילדים שהובאו מלונדון במהלך הבליץ אל טירה מרוחקת, נכנסים לארון ומוצאים עצמם בממלכת נרניה המאוכלסת חיות מדברות, שם הם מסייעים לאריה הטוב אסלן לנצח את המכשפה הלבנה.
- הנסיך כספיאן (1951. תרגום גדעון טורי, 1980) – ארבעת הילדים הלונדוניים שבים לנרניה הנתונה במלחמת-אזרחים ומסייעים לנסיך הטוב לסכל את מזימות המלך העריץ ולהשיב לממלכה את תפארתה.
- המסע ב"דורך השחר" (1952. תרגום גדעון טורי, 1979) – הילדים הלונדוניים מצטרפים לנסיך כספיאן בהפלגתו רבת-ההרפתקאות כדי למצוא את ידיד אביו ומגיעים לסוף העולם.
- כס הכסף (1953. תרגום גדעון טורי, 1982) – שני ילדים נשלחים למסע רב תלאות וסכנות, כדי למצוא את נסיך נרניה האובד.
- הסוס ונערו (1954. תרגום גדעון טורי, 1981) – נער נמלט על גבי סוס מדבר, ובדרכו לנרניה הוא מצטרף לנערה שנמלטה עם סוסתה המדברת גם כן.
- אחיינו של הקוסם (1955. תרגום גדעון טורי, 1978) – נער וחברתו מגיעים בכוח טבעת-קסמים אל נרניה ופוגשים בה את הדוד הקוסם בחברת מלכה-מכשפה.
- הקרב האחרון (1956. פרס קרנגי. תרגום גדעון טורי, 1984) – שואה המאיימת על נרניה נהדפת לאחור בעזרת שני ילדים וידידים אחרים, והאריה אסלן זוכה לימי שלווה ואושר.
טרילוגית החלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרילוגיית החלל או הטרילוגיה הקוסמית – סיפור המערב מדע בדיוני, אלים, מדע, דת, כוח ומוסר. לואיס מתאר את כדור הארץ כ"כוכב שקט" שהוטל עליו הסגר על ידי האלים ולכן בו לא ניתן לחוש ולתקשר עם ישיות על-טבעיות. בניגוד לספרים של ה.ג. וולס המתאר כיצד חייזרים מרושעים פולשים לכדור הארץ ומחריבים אותו (מלחמת העולמות), בתיאור של לואיס, בני האדם בני התרבות המודרנית ועם תפיסות של מדענות ודורסנות בשם הקידמה אבולוציה הם המנסים להתפשט לעולמות אחרים, ולהחריב אותם תוך שילוב של דורסנות, ניצול ואתנוצנטריות אנושית כוחנית. הוא מתאר כי האתגר הבא לאנושות הוא לאו דווקא כיבוש החלל החיצון בדומה לרומנים רבים בסוגת המדע בדיוני אלא הצלחה להגיע ל"גן עדן" – שלווה וענווה נפשית ביחס ליחיד והרמוניה וצדק ביחסים בין בני האדם – בינם לבין עצמם – כולל בעלי תרבויות טכנולוגיות פרימטביות יותר– ועם מיני בעלי-חיים או בעתיד יצורים תבוניים אחרים. הטרילוגיה כוללת את:
- מחוץ לכוכב השקט (1938) Out of the Silent Planet
- פרלנדרה (1943) Perelandra: A Novel
- הכוח הנתעב הזה (1945) That Hideous Strength: A Modern Fairy-Tale for Grown-ups
חיבורים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נסים: פתח מחקר. מאנגלית – צבי רין. ירושלים: אמן, 1952
- משיחיות גרידא. ירושלים: דולפין, 1969
- האמונה המשיחית – אמת או שקר?. (עברית – רחל הגבעונית). ירושלים: קרן אחוה משיחית, תשנ"ח 1998
- ביטול האדם, או, הרהורים על חינוך: בדגש על הוראת ספרות בכיתות י"א וי"ב. מאנגלית: להד לזר, הקדמה: אסף שגיב. הוצאת שלם, 2005[2]
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- (סי.אס. לואיס), מכתבים מן השאול. מאנגלית: ברוך מעוז, הוצאת הגפן, 1991 (מהדורה שנייה: 2020)
- הנכון והשגוי כרמז למשמעות היקום. מאנגלית: עמית איזנמן. דחק: כתב עת לספרות טובה, גיליון י"ג, 2021, עמ' 438–450
- התבוננות ביגון. 2024 הוצאת לוין. אנגלית: שירלי אגוזי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ק.ס. לואיס, ברשת החברתית Goodreads
ק.ס. לואיס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ק.ס. לואיס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ק.ס. לואיס, באתר Discogs (באנגלית)- הספרים של ק.ס. לואיס, באתר "סימניה"
- ק.ס. לואיס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ק.ס. לואיס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ק.ס. לואיס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
קליו סטפלס לואיס (1898–1963), דף שער בספרייה הלאומית- קרן לנדסמן, מסע בממלכת נרניה, בלי פאניקה, 23 בנובמבר 2006
- מיה וינשטוק, ק.ס. לואיס: 50 שנה למות האגדה מאוקספורד, באתר ynet, 16 בנובמבר 2013
.svg){kind=logo}
- בעקבות הספר "ביטול האדם"
- יקי מנשנפרוינד, פילים הם נשגבים באופן "אובייקטיבי", ילדים הם אכן מקסימים, באתר הארץ, 15 ביוני 2005- סקירה על הספר "ביטול האדם", בהוצאת שלם
- עידו חברוני, ללמד את הנוער רגשות נכונים: על ק.ס. לואיס, 11 במרץ 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Philip Zaleski, Carol Zaleski, The Fellowship: The Literary Lives of the Inklings: J.R.R. Tolkien, C.S. Lewis, Owen Barfield, Charles Williams, Farrar, Straus and Giroux, 2015. עמ' 31–33.
- ^ ביטול האדם - קלייב סטייפלס לואיס, באתר הוצאת שלם