קרסני (מחוז סמולנסק)
סמל קרסני | |
צילום של כנסייה בקרסני מ-1924 | |
מדינה | רוסיה |
---|---|
אובלסט | מחוז סמולנסק |
תאריך ייסוד | 1165 |
שטח | 4.49 קמ"ר |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 4,132 (1 בינואר 2018) |
קואורדינטות | 54°33′36″N 31°25′48″E / 54.56000°N 31.43000°E |
אזור זמן | UTC +3 |
| |
קְרַסְנִי (ברוסית: Кра́сный) היא עיירה (יישוב בסגנון עירוני (רו')) במחוז סמולנסק ברוסיה. העיר שוכנת על מפגש נהרות סווינאיה ומֵרֵיַה (אנ'), כ-50 קילומטרים דרום מערבית לעיר סמולנסק, בירת המחוז, ובקרבת הגבול עם בלארוס. בעיירה מתגוררים כ-4,100 תושבים (נכון ל-2017).[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזכור הראשון של היישוב, תחת השם "קרסן" (Красен), הוא מ-1165 ונמצא בכרוניקה ההיפאטית (אנ'), שם נזכר שנסיך סמולנסק דוד רוסטיסלביץ' (אנ') העביר את שטח היישוב לשליטת האחיין שלו, רומן מוויטבסק. מן המאה ה-14 ועד המאה ה-17 האזור החליף ידיים פעמים רבות בין רוסיה ובין האיחוד הפולני-ליטאי והמדינות שקדמו לאיחוד, עד שב-1654 הוא התקבע בשליטה של רוסיה הצארית. עם בתחילת המאה ה-18 האימפריה הרוסית חולקה לפלכים והאזור נכלל בפלך סמולנסק.
במהלך הפלישה הנפולאונית לרוסיה ב-1812 התקיימו באזור קרסני שני קרבות גדולים: הראשון היה באוגוסט והיה הסתעפות של קרב סמולנסק ובמהלכו הצרפתים בפיקוד ז'ואקים מירא הסיגו את כוחות רוסיה שלא נכנעו בקלות והשני היה קרב קרסני בנובמבר, שבו גרמו הרוסים אבדות גדולות לצרפתים בעת נסיגתם.
ב-13 ביולי 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, קרסני נכבשה על ידי יחידות של קבוצת ארמיות מרכז של הוורמאכט.[2] היא שוחררה על ידי הצבא האדום ב-1943.
הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערב מלחמת העולם השנייה ישבו בקרסני כמאה יהודים, שהיו כ-3% מהאוכלוסייה הכללית.[3]
זמן קצר לאחר הכיבוש הגרמני ביולי 1941, החלה מסכת התעללות ביהודי העיירה, ובין היתר הם גורשו מבתיהם ואחד היהודים אף הוצא להורג בפומבי.[2][3] ב-27 באוגוסט היהודים רוכזו בגטו וחויבו לשאת טלאי צהוב.[2] כמה יהודים, בעיקר צעירים, הצליחו לברוח מן הגטו אל היערות ולהצטרף לשורות הפרטיזנים. הגטו חוסל ב-8 באפריל 1942, עת הגרמנים ומשתפי הפעולה המקומיים ריכזו את היהודים שנותרו בגטו וירו בהם אל בור הריגה. בסופו של דבר לפחות 63 איש איבדו את חייהם במהלך קיום הגטו או בחיסולו.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרסני (Krasny), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- מרטין דין (אנ'), קרסני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1801–1802), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- Рогачевский А. Л. К истории правового положения евреев в Смоленском воеводстве: привилей 1639 г. евреям г. Красного (из Литовской метрики) // Евреи пограничья: Смоленщина / Отв. ред. С. Амосова. М.: Центр научных работников и преподавателей иудаики в вузах «Сэфер», Институт славяноведения РАН, 2018. ISBN 978-5-7567-0394-0, С. 55–130.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מספר האוכלוסייה של הפדרציה הרוסית לפי רשות מקומית נכון ל-1 בינואר 2017, השירות הפדרלי לסטטיסטיקה ממלכתית (ברוסית).
- ^ 1 2 3 מרטין דין (אנ'), קרסני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1801), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית).
- ^ 1 2 קרסני (Krasny), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ^ מרטין דין (אנ'), קרסני, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1802), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית).