ראובן אשר ברודס
 | |
| לידה |
22 בספטמבר 1851 וילנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1902 (בגיל 51) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
ליטא |
| שפות היצירה |
עברית, יידיש |
  | |
ראובן אשר בן יוסף בּרוֹדֶס (ברוידס) (ברוסית: Реувен Ашер Браудес; 1851, וילנה – 18 באוקטובר 1902, וינה), שנודע בפסבדונים ראובן אבי"ב איש וילנה, היה סופר עברי ויידי ועיתונאי מהמאה ה-19, מהסופרים המרכזיים בספרות ההשכלה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברודס נולד בווילנה למשפחה דתית וגילה משיכה לכתיבה כבר בגיל צעיר. בגיל 9 כתב הערות על ה"פרי מגדים" לרבי יוסף תאומים.
בשנת 1868 התחיל לכתוב טור ב"הלבנון" בעריכת יחיאל ברי"ל. בשנת 1870 פרסם ברודס ב"המליץ" פיליטון בשם "שיחה שעה אחת אחר המות", וב"הכרמל" פיליטון בשם "סופרי ישראל ברוסיה".
בשנת 1874 פרסם לראשונה ב"השחר" את "מסתרי בית-צפניה", וכן מספר שירים.
בשנת 1875 פרסם בוורשה את "מודה ועוזב". באותה שנה פגש את אברהם בר גוטלובר, ובהזמנתו נסע ללבוב, שם ערך את "הבוקר אור" במשך שלוש שנים.
בשנות ה-80 היה לאחד העסקנים הנלהבים של תנועת התחיה הלאומית, והקדיש לרעיון הלאומי את עטו ואת דיבורו, ופרסם מאמר גדול על תחיית הלשון העברית והרחבתה.
בין 1882 ל-1884 התגורר ברודס ברומניה, שם ערך עיתון עברי, עד שגורש משם עם יהודים רבים אחרים ב"פקודת הגירוש" ושב לגליציה. בגליציה שב לערוך עיתונים עבריים שונים ופרסם סיפורים במאסף "גן פרחים" בעריכת יהושע מזח.
ב-1886 פרסם את "זקנים עם נעורים", קובץ סיפורים שכבר פורסמו בעבר באכסניות שונות, וב-1888 פרסם את "שתי הקצות".[1]
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דער פוימאניק: אָדער, ניט געזוכט אונ פארט געפונען אין צווייא טייל איין געשיכטע פון דעם אידישען לעבן אין רוסלאנד / פון ר' אב"א מווילנא, ז'יטומיר: דפוס יצחק משה באקשט, תרל"ד. (ביידיש)
- אהבה תחולל נפלאות: או, תקון נפש מכשף המגלגלת, למברג [לבוב]: M. Wolf, תרל"ו.
- מודה ועוזב: וידוי אשר יתודה ראש לקהל היהודים בליטא, את חטאתו אשר חטא ואת כור הנחם אשר נצרף בו ... / ספור מאת ראובן אשר בן יוסף ברודס - ראובן אבי"ב איש ווילנא, ורשה: שריפטגיסר, תרל"ו-1875.
- הדת והחיים: רומן: יסודתו בדברי הימים לבני ישראל בארץ ליטא בשנות תרכ"ט-תרל"א, למברג [לבוב]: דפוס Szewczenko Verein, תרל"ז. (מהדורות נוספות: למברג: עקד ספורים, תרמ"ה; ירושלים–תל אביב: שוקן, תש"ז, ערוך, מקוצר ומבואר בידי ירמיהו פרנקל; ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ד, הקדים מבוא: גרשון שקד.)
- שתי הקצות: רומן מחיי היהודים בעת ההוה, למברג [לבוב]: עקד ספורים, תרמ"ה. (מהדורות נוספות: ורשה: א"י שפירא, תרמ"ח; ולינה: דפוס ראם, תרס"ד-1903; וילנה: Tlocznia Lux, תרפ"ג; ניו יורק: AMS Press, 1969; ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ט-1989, ההדיר וצירף מבוא והערות: בן-עמי פיינגולד.)
- זקנים עם נערים: אספת ספורים, מחזות ותמונות מחיי היהודים בארץ רוססיא (יוצא לאור על ידי אביגדור חיים שטערנבערג), וינה: דפוס מ’ קנאפפלמאכער, תרמ"ו.
- הרמון: ספור, קרקוב: בהוצאת המחבר, תר"ן.
- אדם מיצקויץ: תולדות חייו, ערכו במשוררים ויחוסו לעם בני ישראל בספריו ובפעולתיו, קרקוב: א’ פויסט, תר"ן.
- מאין ולאן? : ספור, קרקוב: דפוס יוסף פישער, תרנ"א. (מהדורה נוספת: ניו יורק: AMS Press, 1969.)
- שאינו יודע לשאול / ספור מאת ראובן א' ברודס, קרקוב: דפוס י' פישר, תרנ"ד.
- ויברח יעקב: אודער, וויא יעקב איז אנטלאפין אראמן אין צווייא טהייל פון דעם יודישין לעבין אין רוססלאנד ... / פון ר"א ברוידעס, ורשה: Тип. В. Тиля, 1889(?). (מהדורה נוספת: "עמאכט די פליטה: אָדער, ויברח יעקב: אַ ראָמאַן אין צווייא טהייל אַ שיינע געשיכטע פון דעם יודישען לעבען אין רוססלאַנד", וילנה: יצחק פונק, תרנ"ה-1895.) (ביידיש)
- דאָס אומגליק: אָדער, ווי דער פומפיאנער רב האָט געוואָלט לעזן די סאָציעלע פראַגע / אַ מעשה פון ראובן אשר ברוידעס, לבוב: סנונית, 1930. (ביידיש)
הערכת יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
כתב ד"ר מרדכי רבינזון: "בסגנונו הפשוט והבהיר ובאופו תיאורו המדויק, הממודר וההדרגי, עשה ברודס צעד כלפי הריאליות, כלפי ההסתכלות הטבעית בחיים וציור המציאות כמו שהיא... מגמת שני רומאני ברוידס היא - להוכיח את חשיבותה של היהדות הליבראלית, המתונה והנאורה, המצרפת יחד את רוח המסורה עם מנעמי התרבות האירופאית והמחשבות החדשות... הספור 'שתי הקצות' הוא אחד הרומנים היותר טובים בספרותנו... יש בו יותר סדר ויותר ריאליות מאשר בכל הספורים שקדמו לו בספרותנו, ובכמה מקומות גם מתבטא בו רגש פיוטי יפה".[2]
כתב שמואל לייב ציטרון: "הוא היה נודד ספרותי טפוסי. עני היה כל ימיו, וכל החזיונות המלַוים את העני שאין לו רצון כביר, הרסו את חייו. בתנאי חיים אחרים היה ברודס יכול להיות מספֵּר גדול, סופר מצוין, דברָן מופלא. הכישרונות הטבעיים הדרושים לזה לא חסרו לו. הם היו באוצרו הרוחני די והותר. אבל הסביבה, שהיה נתון בה ובלי ספק גם תכונתו שנוצרה בנדודיו, לא הכשירוהו להיות את אשר היה יכול להיות על-פי הכנתו הטבעית".[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר מרדכי רבינזון, היהדות הליבראלית - ראובן אשר בן יוסף ברודס, מתוך "ספרותנו החדשה", ע' 142–158, וילנה תרפ"ג.
- בן עמי פיינגולד, יצירתו של ר. א. ברודס, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1978.
- בן עמי פיינגולד, "ראובן אשר ברודס: דיוקנו של משכיל", בתוך: נתן שיפריס, שמואל פיינר, חנן גפני (עורכים), מגלי טמירין - תנועת ההשכלה היהודית בגליציה: היסטוריה, ספרות, הגות וזיכרון, אוניברסיטת חיפה, 2022.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ראובן אשר ברודס בפרויקט בן-יהודה
- 'ברוידס, ראובן־אשר בן יוסף', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 126 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1324).
- ראובן אשר ברודס, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שמואל ליב ציטרון, רֽאוּבֵן אָשֵר בֶּן יוֹסֵף בּרוֹדֶס, בפרויקט בן-יהודה
- שלום שטרייט, ר. א. ברודס, בפרויקט בן-יהודה
- לואיס גינצברג, מקס רייזין, ראובן אשר בראודס, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- ראובן אשר ברודס, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- מאין ולאן? ניו-יורק, 1969, מתוך מאגר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית – ישראל
ראובן אשר ברודס (1851-1902), דף שער בספרייה הלאומית
