ראובן טרופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראובן טרופ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1901
ה'תרס"א
ינישוק, האימפריה הרוסית
פטירה 12 במאי 1951 (בגיל 50 בערך)
ו' באייר ה'תש"א
בית החולים בילינסון, פתח תקווה, ישראל
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק
תקופת הפעילות ? – 12 במאי 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק ראש ישיבה
אב נפתלי טרופ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ראובן טרופ (תרס"א, 1901ו' באייר תשי"א, 12 במאי 1951)[1] היה ראש ישיבת היישוב החדש בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה ינישוק שליד שאוול שבליטא, בנו של הרב נפתלי טרופ. בשנת 1911 עברה המשפחה לראדין, שם התמנה אביו על ידי החפץ חיים לכהן כראש ישיבתו. בתחילה למד אצל אביו. במשך תקופה קצרה למד בישיבה בווידז' אצל הרב יוסף שלמה כהנמן. בהיותו כבן שמונה עשרה היה ממלא מקום של מגיד השיעור בישיבה לצעירים בראדין. למד גם בישיבת מיר.

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת חברון בעיר חברון.[2] בשנת 1930 נישא ליהודית, בת הרב ישעיהו זאב וינוגרד, ראש ישיבת עץ חיים ומחבר ספר "שערי זיו". לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבה שעברה לירושלים לאחר פרעות תרפ"ט. כעבור זמן התמנה על ידי הרב יהודה לייב חסמן לשמש כראש ישיבה בישיבת תפארת צבי, שהייתה ישיבה מכינה לישיבת חברון. הוא גם שימש כ'נושא ונותן' בישיבת חברון, ובין תלמידיו היו רבי שמחה זיסל ברוידא והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.

בשנת 1935 עבר לתל אביב, שם התמנה לרב שכונה ב' בבית הכנסת ישורון. באותה שנה הזמינו רבה של תל אביב, הרב משה אביגדור עמיאל, לעמוד בראשות הישיבה שייסד ואשר נקראה על שמו - "ישיבת הרב עמיאל". הישיבה פנתה לבני היישוב החדש והלימודים בה התקיימו בשפה העברית. הוא כיהן בתפקידו שש עשרה שנה.

בשל מחלת כליות קשה נאלץ לנסוע לטיפולים בארצות הברית. בשובו מארצות הברית מצא שהרב יהודה קולודצקי כבר עומד בראשות הישיבה, והרב טרופ נאלץ לפרוש מתפקידו. עזיבת הישיבה דרדרה את בריאותו, והחזון איש הורה לתלמידיו לדבר עמו בדברי תורה כדי לעודד את רוחו. ובעצת החזון איש נענה להצעה לעמוד בראש ישיבת תומכי תמימים חב"ד בעיר לוד, אך בטרם החל להעביר בה בפועל את שיעוריו, התדרדר מצבו והוא נפטר.[3] בעקבות פרישת הרב טרופ עזבו חלק מהתלמידים את הישיבה וסייעו לביסוסה של מדרשית נעם בפרדס חנה.[4].

נפטר בבית החולים בילינסון ביום שבת, ו' באייר תשי"א, בגיל 50, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[5]

לאחר פטירתו הוציאו בניו את חידושיו בסדרת ספרי "בינת ראובן" (שלושה כרכים) על מסכתות בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא וסדר נשים.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרב פרופ' משה מרדכי טרופ, פרופסור אמריטוס לביוכימיה באוניברסיטת בן-גוריון. חתנו של הרב משה לוין, רבה של נתניה.[6] כתב את הספר "חידת הקיום" על תורת האבולוציה.

בתו לאה, נישאה לרב ישראל הכהן זינגר, תלמיד חכם משקדני ירושלים. בעבר היה בעלים של טחנת הקמח בפתח תקווה.

נכדיו הם הרב אהרון טרופ, ראש ישיבת בני צבי בבית אל, הרב אביעד טרופ, ראש ישיבה בשכונת הר נוף בירושלים, מחבר סדרת ספרי "ודברת בם" והרב אברהם ישעיהו טרופ, מחבר ספרי "דעה את ה'" ו"צופן ימי עולם". אחת מנכדותיו היא חברת הכנסת מיכל וולדיגר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב ר' ראובן טרופ ז"ל, הצופה, 13 במאי 1951
  2. ^ הרב דב כהן כותב בספרו האוטוביוגרפי "וילכו שניהם יחדיו" (עמ' 166): "אלו השלושה - יצחק מאיר פצ'ינר, ראובן טרופ ויצחק הוטנר - למדו ביחד. רוב-דרובא של הפלפולים בישיבה הגיעו לפינה זו ושם הוכרעו. הם היו בפועל 'ראשי הישיבה', 'בית הדין הגדול'"
  3. ^ הרב נפתלי טרופ, תולדות הגאון המחבר זצ"ל, בתוך: הרב ראובן טרופ, בינת ראובן - נשים, ירושלים תשל"ב.
  4. ^ יוסף (יוסקה) שפירא, ...וקם שבט מישראל, בתוך: ישראל סדן, נזר ישראל, 1997, עמ' 59.
  5. ^ ראובן טרופ באתר GRAVEZ
  6. ^ אישים ומוסדות, הצופה, 19 בספטמבר 1960