לדלג לתוכן

יוסף (יוסקה) שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף (יוסקה) שפירא
יוסף שפירא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 בדצמבר 1926
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בדצמבר 2013 (בגיל 87)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפד"ל עריכת הנתון בוויקינתונים
שר בלי תיק
חבר בממשלות ה-2122
13 בספטמבר 198422 בדצמבר 1988
(4 שנים)
תחת ראשי הממשלה שמעון פרס ויצחק שמיר
תפקידים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל יוסף (יוסק'ה) שפירא (ט"ו בטבת תרפ"ז, 20 בדצמבר 1926כ"ה בטבת תשע"ד, 28 בדצמבר 2013) היה איש חינוך ועלייה, מראשי תנועת בני עקיבא והמפד"ל, כיהן כשר בלי תיק בממשלות ישראל.

יוסף שפירא נולד בירושלים לחיה שרה ולרב ישעיהו שפירא, אשר נודע בציבור בתור "האדמו"ר החלוץ", ממייסדי "הפועל המזרחי", ואחיו של האדמו"ר מפיאסצ'נה – קלונימוס קלמיש שפירא.

מנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער "בני עקיבא". היה חבר בקיבוץ עין צורים, אך בהמשך עזב את הקיבוץ והתיישב בבני ברק. בשנת ה'תשי"ד (1954) היה בין מקימי המזכירות העולמית של בני עקיבא, ועמד בראשה כיושב ראש המזכירות במשך למעלה משני עשורים (ה'תשט"ו-ה'תשל"ז 19551977).

כיהן גם כראש מחלקת העלייה והנוער ("עליית הנוער") בסוכנות היהודית (בין השנים ה'תשל"ח-ה'תשמ"ג 1978–1983)[1], ובתקופתו נפתחו תוכניות ללימודים תיכוניים בישראל לצעירים יהודיים מהגולה, לקידום מנהיגים צעירים ולקליטתם. בשנת 1983 הוחלף בתפקיד על ידי אורי גורדון, כדי לפנות מקום למינוי אליעזר שפר לתפקיד בכיר בהנהלה הציונית מטעם המפד"ל[2].

בתחילת 1980 נמנה עם הרב חיים דרוקמן בין הפעילים המרכזיים שהקימו את חוג איתנים במפד"ל[3], שחרתו על דגלם את עידוד ההתנחלות בכל ארץ ישראל, חינוך וצמצום פערים, עלייה ואורחות חיים צנועים[4]. במרץ 1983 החליטו לפרוש מהמפד"ל ולהקים את "מצ"ד – מחנה הציונות הדתית"[5], אשר התמודדה במסגרת סיעת "מורשה" לכנסת האחת-עשרה. יוסף שפירא כיהן כשר בלי תיק מטעם מצ"ד (מבלי להיות חבר כנסת) בממשלת האחדות הלאומית בראשות שמעון פרס ולאחריו יצחק שמיר (ט"ז באלול ה'תשמ"ד 13 בספטמבר 1984 – י"ד בטבת ה'תשמ"ט 22 בדצמבר 1988).

בטקס השבעתו כשר שינה מן הנוסח הרשמי והתחייב לשמור אמונים "למדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ולחוקיה". לאחר מספר דקות התבקש לשוב ולהצהיר מחדש[6].

בין השנים ה'תשמ"ט-ה'תשנ"ג (1989–1993) כיהן כיושב ראש הראשון של קרן "גרוס" לקידום חיילים משוחררים.

בכ"ה בטבת תשע"ד, 28 בדצמבר 2013, נפטר בבית חולים תל השומר, בגיל 87[7]. הותיר אשה, ברכה, בתו של המחנך והסופר יצחק אריגור וארבעה ילדים: ישעיהו, נירית (מוזס) אשתו של צבי מוזס, חגית (סדן) ואייל (טייס אל על וטייס במיל' בחיל האוויר). נקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.

במרץ 2023 התקיים ביוזמת עיריית ירושלים טקס הנצחה, בו נקראה על שמו כיכר תנועה בשכונת גבעת מרדכי בירושלים[8], במעמד ראש העיר משה ליאון, בהנחיית משה שטרן ובהשתתפות הזמר יונתן רזאל שהוא קרוב משפחתו.

מפעלים חינוכיים שהקים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירא הקים ועמד בראש מספר קרנות ועמותות למען ילדים ונוער, עלייה ועיירות הפיתוח:

  • קרן "ילדים" (הוקמה ה'תשמ"ז1987) – תנועה להנצחת הילדים שנספו בשואה בדרך של העמקת הזהות היהודית בקרב הנוער היהודי בישראל ומחוצה לה, מתוך רצון לנטוע בקרב הנוער שאיפה לקבלת אחריות קהילתית.
  • עמותת תהל"ה – תנועת ההתנדבות לעלייה הדתית[9].
  • "עיירת לי" (הוקמה ה'תשמ"ט – 1989) – עמותה למען עיירות הפיתוח, אשר מפעילה את תנועת עוז, תנועת נוער לילדים בגילאים 6–9, המחנכת לאהבת התורה, העם והארץ.
  • נעל"ה (ר"ת נוער עולה לפני ההורים, הוקמה ה'תשנ"ב1992) – תוכנית תיכונית תלת שנתית לבני נוער מרחבי העולם היהודי, אשר החלה ביוזמת יוסף שפירא, ועימו דוד ברטוב, לעידוד העלייה מחבר המדינות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יאיר קוטלר, הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א' (11), ירדן הוצאה לאור, 1988, עמודים 259–271
  • מנחם מיכלסון, יוסק'ה, הוצאת טפר, 2024

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]