רודולף בורכארט
 | |
| לידה |
9 ביוני 1877 קניגסברג, פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1945 (בגיל 67) Trins, אוסטריה |
| מדינה |
גרמניה |
| שם עט |
Spectator Germanicus |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בון, אוניברסיטת גטינגן |
| שפות היצירה |
גרמנית |
  | |
רודולף בורכארט (בגרמנית: Rudolf Borchardt; 9 ביוני 1877 – 10 בינואר 1945) היה סופר, משורר והוגה דעות גרמני.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורכארט נולד בקניגסברג למשפחה פרוטסטנטית ממוצא יהודי. למד בבון ובגטינגן והשתלם בבלשנות קלאסית, בהיסטוריה, בארכאולוגיה, בספרות ובפילוסופיה. הוא העריץ את המשורר הוגו פון הופמנסתאל, שבו ראה את גדול משוררי גרמניה בראשית המאה ה-20[1]; בורכארט יסד עם הופמנסתאל ועם רודולף אלכסנדר שרדר תנועה רוחנית, שאותה כינו בתחילה "המהפכה השמרנית", בעקבות תומאס מאן, שנקט בביטוי זה לתיאור דרכו של ניטשה. כיעד הציבו להם השלושה את גיבוש אחדותה הרוחנית של האומה הגרמנית. השלושה גרסו, שתנאי מוקדם לגיבוש מהות רוחנית אינדיבידואלית, שמופת לה ראה הופמנסתאל בצרפת, הוא שתמצא תחילה את ביטויה היצירה ספרותית. הופמנסתאל התנגד לנהייה הרומנטית של המאה ה-19 בגרמניה אחרי אגדות עם נושנות ופעל, עם בורכארט, להגברת הפתיחות למורשת האירופאית, בניגוד לסתגרנות גרמנית לאומנית, כממשיכי דרכם של גתה וניטשה. במורשת הספרות האירופאית הגדולה כלל בורכארט את גדולי השירה הרומית והיוונית העתיקה, שירת הטרובאדור והמינזינגר, דאנטה, שקספיר, גתה, הלדרלין, ועד להופמנסתאל ולו עצמו במאה ה-20. לצד כתיבתו המקורית הרבה בתרגום יצירות מופת ממורשת זו, בהן הקומדיה האלוהית של דאנטה אליגיירי.[2]
גישתו של בורכארט לנצרות מוצאת ביטוי ביצירה ספר יורם, המבוססת על ספר איוב אך נותנת לסיפור איוב פרשנות נוצרית, בגישה החורגת לעיתים גם מן המקובל בעלילות נוצריות. בגישתו לנושא היהדות תמך בורכארט בהתבוללות העם היהודי בעמים שבהם הוא יושב, וזאת על אף הערכתו העמוקה למרטין בובר. כדבריו:
כל אימת שהיהדות חותרת לאחידות מבחינה טהורה ואקסקלוסיבית לחלוטין, העומדת גם בשירות כוח היצירה, היא גם מגיעה להתבוללות בהיקף נרחב
המלחין פאול פרנקנבורגר כתב אורטוריה על פי "ספר יורם" של בורכארט. היצירה נכתבה בשנים 1933-1932, לפני שהמלחין עזב את גרמניה ועלה לארץ ישראל ושינה את שמו לפאול בן-חיים. היא נשכחה במשך שנים רבות ובוצעה לראשונה במלואה רק ב-8 בנובמבר 2008 במינכן ושוב, באותו הרכב, בישראל, ב-3 באפריל 2012.
בשמחה שמעתי על המבנה הגדול אשר ברצונך לבנות - או אשר כבר נבנה - על פי הסקיצה הצנועה של עבודה ישנה שלי. יהיה זה כבוד שאינני ראוי לו.
— תוכניית קונצרט מיום 3 באפריל 2012, העונה הראשונה של חג המוזיקה הישראלית, בניהול מיכאל וולפה
פרנקנבורגר, בניגוד לבורכארט, מצא דרך פשרה לקיום יהודי בסביבה גרמנית. ב"יורם" ראה סינתזה של יהדות ונצרות, הבאה לביטוי בתוכן האורטוריה[4].
בניגוד לבני חוגו של בורכארט, שראו בעליית היטלר לשלטון בשנת 1933 אסון ואובדן דרך לעם הגרמני, הוא עצמו המשיך לחיות בגרמניה ולהחזיק בדעות עצמאיות, עד שנאלץ להימלט בשנת 1944 ממזימת רצח של היטלר נגדו. בדעותיו המשיך לדבוק עד סוף חייו, כפי שכתב במאמר האחרון שהתפרסם לאחר מותו:
מעמדי ומעשי קובעים, כי אני כותב כגרמני, וכגרמני מכל בחינה שהיא. שכן להיות גרמני אין זה רק תוצאה של מקרה חיצוני של מקום לידה ושל שייכות לשפה, כמו להיות אנגלי או צרפתי, אלא של המודעות למסורת הלאומית ולמורשת הלאומית [...] וכך כותב אני כגרמני, הנושא בתוכו מסורת ומורשת זו כחובה, כזכות, ומעל לכל כמשמעות הקיום כאדם בתוך עמו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר יורם מאת בורכארט, בתרגום דוד פרישמן באתר פרויקט בן-יהודה
רודולף בורכרט (1877-1945), דף שער בספרייה הלאומית
