מיכאל וולפה
 | |
| לידה |
1960 (בן 58 בערך)  |
|---|---|
| עיסוק | מלחין, מעבד, מורה, מנצח |
  | |
מיכאל ווֹלפֶה (Wolpe; נולד ב-1960) הוא מלחין, מעבד, מורה ומנצח ישראלי.
תוכן עניינים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל וולפה נולד בתל אביב בשנת 1960, ולמד בין השאר בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים, ולאחר מכן בחיל החינוך והנוער. למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה בירושלים ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. השלים תואר שלישי במוזיקה, בנושא "המוזיקה הסימפונית באנגליה במאה ה-20", בהנחייתו של פרופ' יהואש הירשברג מן האוניברסיטה העברית בירושלים.
בין מוריו היו צבי אבני, חיים אלכסנדר, מרק קופיטמן ואלכסנדר גהר. מיכאל וולפה הוא מורה ומרצה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם הוא מכהן כראש החוג לקומפוזיציה וניצוח. הוא מייסד המגמה למוזיקה בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים, אותה ניהל בעבר. בין השנים 2005 ל-2011 היה המנהל האמנותי של חג המוזיקה הישראלית.
מיכאל וולפה הצטרף לקיבוץ שדה בוקר בנגב לפני כעשרים שנה. הוא התמסר לפעילות מוזיקלית אזורית נרחבת, וייסד, בין השאר את הפסטיבל "צלילים במדבר" ברמת הנגב הנערך מדי שנה בחג החנוכה.
ביצירתו של וולפה ניכרת השפעה של חוויות מעצבות בתרבות הישראלית: שירות מילואים פעיל הכולל לחימה במלחמת לבנון הראשונה ואהבתו לזמר העברי. השפעה זו מתבטאת בהשקפת עולם הומניסטית שמטרתה לקרב בין כל חלקי החברה הישראלית ופרויקטים אמנותיים רבים המנציחים יוצרים ישראליים מהעבר ומבליטה יוצרים ומבצעים עכשוויים. השפעה נוספת היא מותה של אימו בהיותו בן 14 ואשר לזכרה כתב סטאבט מאטר. מקום מיוחד ביצירתו תופסות יצירות שכתב לאנסמבל קפריזמה הירושלמי, שהיה בין מייסדיו, יחד עם הגיטריסט חנן פיינשטיין ונגן הויולה גדי עבאדי. וולפה כתב לאנסמבל תשע יצירות רחבות יריעה ("קפריזמה" מספר 1-9), שלושה מחזורי שירים ויצירות נוספות. היצירה האחרונה שהוקדשה לקבוצת "קפריזמה" היא "שנים עשר הירחים" לשלושה עשר נגנים, אשר מתארת את לוח השנה העברי. בנוסף כתב יצירות רבות לחלילית ולנגנית החליליות דרורה ברוק.
וולפה הוא מלחין פורה ומנצח מוכר. הוא כתב מגוון רחב של יצירות להרכבים שונים, סימפוניים, קאמריים וווקאליים. בולטת ביצירתו הנטייה להשראה הבאה מכתבי הקודש העבריים ומהשירה העברית החדשה. מיכאל וולפה ניצח כמה שנים על מקהלות שונות ועל תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית. יצירותיו מבוצעות על במות חשובות בארץ ובעולם. רבות מיצירותיו הוקלטו והן משודרות בקול המוסיקה ומופצות על גבי תקליטורים.
במרץ 2009 זכה וולפה בפרס אקו"ם על מפעל חיים במוזיקה. זכה פעמיים, ב-1997 וב-2013, בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים.[1]
וולפה הוא קרוב משפחה של המלחין שטפן וולפה, שהוא בן דוד של סבו ושל סבתו.[2]
מיכאל וולפה משמש כמלחין כבוד של הסינפונייטה הישראלית באר שבע ובעבר שימש כמלחין ומעבד הבית של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד.
מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירים על ארץ, מחזור פואמות סימפוניות.
- לזכר בן חיים, יצירה בת ארבעה פרקים, המושתתת על עזבונו של המלחין פאול בן חיים, ומוקדשת לזכרו.
- שלישיית ה"עוד", יצירה בת שלושה פרקים לשלושה מנגני עוד.
- מכתמים, מכתמים למלים של משוררי תור הזהב של יהדות ספרד. רצפים של שירים קצרים, מכתמיים, לשיריהם של שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, שמואל הנגיד, יהודה הלוי ואחרים.
- זכרונות משבעת הימים, יצירה לקבוצה גדולה של כינורות ופסנתר, המוקדשת לזכרו של המלחין אבל ארליך, היצירה נכתבה בהשראת מפעלות המוזיקה של "קשת אילון".
- חמישה שערי אהבה, מחזור שירים, אופרה קצרה ועוד, למילותיו של המשורר עלי אלון.
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטאבט מאטר, ביצוע: מקהלת רדיו לטביה, הדיסק כולל גם קונצ'רטו לחלילית ויצירה לתזמורת,[3] 1996.
- קפריזמה מספר 8 להרכב קאמרי, סולן: יוליוס ברגר,[4] 1998.
- שלישיות פסנתר (מספר 1-3), ביצוע: שלישיית ענבר, סדרת אמני ירושלים, 1998.
מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל וולפה, "המלחינים עולי גרמניה: בין מסורתיות למודרניזם", נדפס ב"בין המולדות", על תרומתם של יוצאי גרמניה, 2006.
- מיכאל וולפה, "מיניביוגרפיה" של צבי אבני, הוצאת המכון למוזיקה ישראלית, 2007.
- מיכאל וולפה, "המוזיקה של משה וילנסקי", מתוך בית הספרים הלאומי.
- מיכאל וולפה, מוזיקאים ממגוון סגנונות באקדמיה למוסיקה, מתוך הבלוג של אלי ליאון, 2 בספטמבר 2010.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנון לפיד, קצרות וקטנות - צליל אחר במדבר, "הקיבוץ", 18 בדצמבר 2003.
- בן קמינסקי, מלחין, מנצח ומחנך, אפוק טיימס, 30 במרץ 2009.
- מיכאל וולפה, מלחין, בתוך אתר סימפונט רעננה.
- יאיר בראף, פסטיבל צלילים במדבר חוזר, "כביש ארבעים", גיליון 111, נובמבר 2010
- נעם בן זאב, להקשיב למה שקורה כאן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2014
- מיכאל וולפה, בלוג באתר News1.
ראיונות מצולמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל ריפמן, מבשלים ראיון עם מיכאל וולפה, מגזין נגב ברמה, 31 במאי 2009.
- דן מרגלית, ראיון עם מיכאל וולפה ונחום הימן, ערב חדש, 9 ביולי 2011.
הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טיול בכפר, מחזור שירים למילותיה של לאה גולדברג, בביצוע שלישיית עתר, בוצע בקונצרט אתנחתא 2010.
על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי פלס, ביקורת על שלישיות פסנתר מאת מיכאל וולפה, מתוך פורום מוזיקאים בישראל.
חג המוזיקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נעם בן זאב, של מי החג הזה, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2007.
- נעם בן זאב, מיכאל וולפה עם הפנים להווה, עכבר העיר, 22 בספטמבר 2009
- נעם בן זאב, פסנתרי הכחול-לבן, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2011.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרב יודילוביץ', נבחרו הזוכים בפרס היצירה לקומפוזיטורים, באתר ynet, 25 באוגוסט 2013
- ^ על פי מיכאל וולפה (התכתבות ב-15/6/2012): "שטפן וולפה היה בן דוד של סבא שלי ושל סבתא שלי מצד אבי, שהיו בעצמם בני דודים, כלומר סבתא שלי היא בת דוד של שניהם והתחתנה עם אחד מהם. הקשר המשפחתי המדויק איננו בהיר דיו, אך הם התייחסו זה אל זה כבני דודים. שטפן בילה הרבה בבית סבתי ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב בשנותיו בארץ."
- ^ Stabat Mater - Wolpe
- ^ Michael Wolpe: Kaprizma No. 8 - Julius Berger : Songs, Reviews, Credits, Awards : AllMusic
- מלחינים ישראלים
- מלחינים ישראלים במוזיקה הקלאסית
- מורים למוזיקה בישראל
- מלחיני מוזיקה יהודית
- מנצחים ישראלים
- מעבדים מוזיקליים ישראלים
- זוכי פרס רוזנבלום
- סגל האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
- בוגרי בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה
- זוכי פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים
- פעילים במדורי המועצה הישראלית לתרבות ואמנות
- סגל התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות (ירושלים)
- שדה בוקר: אישים
