מיכאל וולפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל וולפה
לידה 4 במרץ 1960 (בן 63)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, אוניברסיטת קיימברידג' עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מעבד, מרצה, מנצח
שפה מועדפת עברית, אנגלית, גרמנית
כלי נגינה פסנתר
פרסים והוקרה פרס שרת התרבות לשימור ולטיפוח תרבויות ישראל ע"ש יצחק נבון, פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים, פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה, פרס אקו"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל ווֹלפֶה (Wolpe; נולד ב-4 במרץ 1960) הוא מלחין, מעבד, מורה ומנצח ישראלי המשמש כפרופסור מן המניין באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל וולפה נולד בתל אביב להורים יוצאי גרמניה, ולמד בין השאר בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. תווים ידע לקרוא עוד לפני שלמד קריאה, מתוך התבוננות בסבתו שהרבתה לנגן על ידו.[1] וולפה הוא קרוב משפחה של המלחין שטפן וולפה, שהוא בן דוד של סבו ושל סבתו.[2]

את שירותו הצבאי עשה בחטיבת הצנחנים, ולאחר מכן בחיל החינוך והנוער. עם סיום השירות הצטרף לקיבוץ שדה בוקר בו הוא חי עד היום ובו התמסר לפעילות מוזיקלית אזורית נרחבת, וייסד, בין השאר את הפסטיבל "צלילים במדבר" ברמת הנגב הנערך מדי שנה בחג החנוכה.

למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים אצל המלחינים צבי אבני, חיים אלכסנדר, מרק קופיטמן ובאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה אצל אלכסנדר גהר. השלים את עבודת הדוקטורט שלו במוזיקולוגיה בנושא "המוזיקה הסימפונית באנגליה במאה ה-20: רייף וון ויליאמס, רוברט סימפסון ומייקל טיפט - מסורתיות מול חדשנות אוניברסליזם מול פרטיקולריזם", בהנחייתו של פרופ' יהואש הירשברג מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולפה הוא מלחין פורה ומנצח מוכר. הוא כתב מגוון רחב של יצירות להרכבים שונים, סימפוניים, קאמריים וווקאליים. בולטת ביצירתו הנטייה להשראה הבאה מכתבי הקודש העבריים ומהשירה העברית החדשה. מיכאל וולפה ניצח כמה שנים על מקהלות שונות ועל תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית. יצירותיו מבוצעות על במות חשובות בארץ ובעולם. רבות מיצירותיו הוקלטו והן משודרות בקול המוסיקה ומופצות על גבי תקליטורים.

וולפה הוא מלחין נאו-רומנטי וביצירתו ניכרת השפעה של חוויות מעצבות בתרבות הישראלית ואהבתו לזמר העברי. השפעה זו מתבטאת בהשקפת עולם הומניסטית שמטרתה לקרב בין כל חלקי החברה הישראלית ופרויקטים אמנותיים רבים המנציחים יוצרים ישראליים מהעבר ומבליטה יוצרים ומבצעים עכשוויים. השפעה נוספת היא מותה של אימו בהיותו בן 14 ואשר לזכרה כתב סטאבט מאטר. מקום מיוחד ביצירתו תופסות יצירות שכתב לאנסמבל קפריזמה הירושלמי, שהיה בין מייסדיו, יחד עם הגיטריסט חנן פיינשטיין ונגן הויולה גדי עבאדי. וולפה כתב לאנסמבל תשע יצירות רחבות יריעה ("קפריזמה" מספר 1–9), שלושה מחזורי שירים ויצירות נוספות. היצירה האחרונה שהוקדשה לקבוצת "קפריזמה" היא "שנים עשר הירחים" לשלושה עשר נגנים, אשר מתארת את לוח השנה העברי.

בין השנים 1993 ו-1997 שימש כמלחין הבית של התזמורת הקאמרית הקיבוצית ומשמש כיום כמלחין כבוד של הסינפונייטה הישראלית באר שבע.[3]

פעילותו החינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל וולפה הוא מורה ומרצה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, שם הוא מכהן כדקאן הפקולטה למוזיקה רב-תחומית. הוא מלמד קומפוזיציה כמקצוע ראשי ומרצה במספר רב של קורסים מתקדמים בתורת המוזיקה, פיתוח שמיעה, עיבוד, תזמור, ספרות המוזיקה, צורות ואנליזה, סימינרי קומפוזיציה, מוזיקה של המאה ה-20 וזמר עברי. בין השנים 2003 ו-ב-2014 כיהן כראש החוג לתורת המוזיקה, קומפוזיציה וניצוח וכיושב ראש ועד ארגון הסגל הבכיר בין השנים 2017 עד 2021. החל משנת 2019 הוא מכהן כדקאן הפקולטה למוזיקה רב-תחומית.

בין השנים 2018 ועד 2021 ערך והרצה את הסדרה "מדברים מוזיקה" של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ובה שוחח על תכנים מוזיקליים נבחרים מתוך עונת הקונצרטים של התזמורת.

מיכאל וולפה נמנה עם מייסדי המגמה למוזיקה בתיכון הישראלי למדעים ואמנויות בירושלים, אותה ניהל בעבר ובה הוא מלמד גם בהווה. בשנת 2016 הוזמן וולפה להצטרף אל צוות ההקמה של המסלול ללימודי מוזיקה במצפה רמון ולימודים לתואר ראשון, בשיתוף עם המכללה האקדמית ספיר. את המסלול ייסד ומנהל נגן הקונטרבס ויוצר הג'אז אהוד אטון. הוא משמש כיום כמרצה אורח לקומפוזיציה.

במסגרת פעילותו הענפה בנגב ייסד וולפה את מגמות המוזיקה בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון ובתיכון "השלום" למדעים ואמנויות מצפה רמון ע"ש יצחק רבין.

בין השנים 2014 ל-2017 שימש כפרופסור אורח בחוג למוזיקה של המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון.

בקיץ 2014 הצטרף אל צוות ההוראה של ארגון נוער מוסיקלי בישראל. מאז הוא מסייע לארגון כמנהל פדגוגי של תוכנית המחנות המוזיקליים והרכבי הביצוע הפועלים במסגרתו. מידי חופשת סוכות, חופשת פסח וחופשת הקיץ פועל וולפה במחנות הארגון כמנחה חוגי העשרה, מעבד, מנהל מוזיקלי, מנצח על תזמורת המחנה וכיועץ מוזיקלי ופדגוגי למנכ"ל הארגון.

משנת 1992 ועד היום משמש כמרצה קבוע בסדרה "קונצ'רטו לקולנוע" של סינמטק ירושלים.

ב-9 בינואר 2022 החל וולפה לשדר סדרת רשת, בשם ״רגע על מוזיקה״ בערוץ שלו ב-YouTube, בה הוא מנגיש לקהל הרחב דיוני עומק ברמה אקדמית הנוגעים למוזיקה קלאסית ולמוזיקה בכלל, ולעיתים גם דן בסוגיות אקטואליות במוזיקה הפופולרית מנקודת מבט מקצועית (כמו למשל בפלייליסט בנוגע לשיר קאקדילה של עומר אדם)[4]

פעילותו כמנהל אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל פסנתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשר השנים האחרונות מכהן כמנהל האמנותי של פסטיבל "פסנתרים" בתיאטרון ירושלים, שאת הקמתו יזם יחד עם אנשי הנהלת התיאטרון. פסטיבל זה מוקדש כולו לפסנתר, ומהווה מענה אמנותי בלתי מתפשר לכמה פסטיבלי פסנתר מסחריים. הפסטיבל נותן במה לפסנתרנים ישראליים בני כל הדורות, ומשלב מגוון רחב של מוזיקה קונצרטית עם מוזיקת ג'אז ומוזיקה פופולרית[5]

חג המוזיקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2005–2011 היה מנהלו האמנותי של "חג המוזיקה הישראלית", אשר בתקופת כהונתו התרחב משעותית והפך לפסטיבל בן שבוע ימים הנודד ברחבי הארץ.

פסטיבל דיאלוגים מוזיקליים, לונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזם וניהל אמנותית את פסטיבל "דיאלוגים מוזיקליים"[6] במתחם הגדה הדרומית בלונדון, בחסות הארגון למוזיקה יהודית באנגליה, אשר שם למטרה את החיבור בין מוזיקאים ישראלים לבין מוזיקאים בריטיים: JMI Jewish Culture Day at the South Bank, "Musical Dialogues" – British and Israeli Music. מיזם זה זכה לתהודה ציבורית בבריטניה, וחשף יצירות ישראליות רבות לקהל האנגלי, וזאת כאמור באמצעות דיאלוג עם המוזיקה הבריטית. הפסטיבל התקיים בין השנים 2008–2011

פסטיבל צלילים במדבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסד את פסטיבל "צלילים במדבר" המתקיים בקיבוץ שדה בוקר מדי חנוכה מזה עשרים וחמש שנה. בעשור האחרון התפתח הפסטיבל מאד, ומציג מגוון רחב של מוזיקה ישראלית על כל ריבוי סגנונותיה ואמירותיה. הפסטיבל מארח אמנים מכל קצוות הארץ, ומהווה אבן שואבת לקהל רב דורי ורב תרבותי ההולך וגדל משנה לשנה.

התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2015–2017 כיהן כיועץ אמנותי וכמנצח של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד. במהלך עבודתו חיבר מספר רב של עיבודים לתזמורת, יצר שיתופי פעולה עם אמני פיוט ועם זמרים יוצרים, ביניהם חיים לוק, שלמה בר, עמיר בניון, עומרי מור, יורם אזולאי ואחרים. במהלך עבודתו אף יצר מספר מופעי מקור, ביניהם מופע המוקדש לשירי מתתיהו שלם בפרשנות אנדלוסית ומופע המוקדש למפגש בין הפיוט האנדלוסי לאופרה האיטלקית.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים על ארץ, מחזור של שש פואמות סימפוניות: "הרהורים על ארץ אבודה", "התנים חזרו", "תרועות ושברים", "שיבה למדבר", "שירת ברכה", "שמיים שקטים"
  • שלישיית פסנתר מס' 4
  • שלישיית כלי קשת מס' 4 - "סונטת קרויצר"
  • "הווה מתמשך" לכינור, קלרינט, בסון/צ'לו ופסנתר, בוצעה והוקלטה על ידי אנסמבל מיתר בשנת 2012.
  • "מן הדרום" לאנסמבל קאמרי
  • "המתופף שר" לאנסמבל קאמרי
  • פואמה סימפונית מס' 7 - "התרת נדרים"
  • פואמה סימפונית מס' 8 - "בין מעיינות"
  • פואמה סימפונית מס' 9 - "מזרח"
  • "שירת הנגיד", אורטוריה קהילתית המוקדשת לשירתו של שמואל הנגיד.
  • "תפילת הלוי", אורטוריה קהילתית המוקדשת לרבי יהודה הלוי.
  • "בגנו של משה", אורטוריה קהילתית המוקדשת לחייו וליצירתו של משה אבן עזרא.
  • פנטזיה כוראלית למקהלות, סולנים, פסנתר ותזמורת.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכאל וולפה בוויקישיתוף

ראיונות מצולמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חג המוזיקה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]