ריאה פרלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריאה פרלמן
Rhea Perlman
פרלמן, 2011
פרלמן, 2011
לידה 31 במרץ 1948 (בת 75)
ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Rhea Jo Pearlman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • מכללת האנטר
  • בית ספר תיכון לאפאייט
  • בית ספר תיכון פרוספקט הייטס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג דני דה ויטו (19822016) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים לוסי דוויטו, Gracie DeVito, Jake DeVito עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1984)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1986)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1985)
  • פרס אמי לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית (1989) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריאה ג'ו פרלמן[1]אנגלית: Rhea Jo Perlman; נולדה ב-31 במרץ 1948) היא שחקנית וסופרת -יהודייה-אמריקאית. היא ידועה בעיקר בזכות תפקידה בתור קרלה טורטלי בקומדיית המצבים "חופשי על הבר" (1982–1993).[2] במהלך 11 עונות, פרלמן הייתה מועמדת לעשרה פרסי אמי לשחקנית המשנה הטובה ביותר - וזכתה ארבע פעמים - והיא הייתה מועמדת לשבעה גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר בסדרת טלוויזיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן נולדה בקוני איילנד ברוקלין, בתו של פיליפ פרלמן (1919–2015), מהגר פולני שהיה מנהל במפעל לחלקי בובות ואדל (1922–2016), מנהלת חשבונות.[3] היא גדלה בבנסונהרסט במשפחה יהודית ממוצא רוסי.[4] יש לה אחות, היידי, שהיא תסריטאית טלוויזיה, עורכת ומפיקת טלוויזיה. באמצע שנות ה-80 עברו הוריהם ללוס אנג'לס. אביה היה ניצב בסדרה "חופשי על הבר". דמותו נודעה בשמו האמיתי פיל, והוא הצליח להשיג כמה שורות לאורך השנים כשהופיע ביותר מ-30 פרקים. הוא הופיע בכמה סרטים ותוכניות טלוויזיה וסרטי קולנוע.[5]

היא למדה דרמה בקולג' האנטר בניו יורק, וקיבלה תואר ראשון באמנויות בשנת 1968.[6][5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן בטקס פרסי האמי ב-1988

פרלמן החלה את קריירת המשחק שלה בתפקיד קטן בהצגה באוף ברודוויי, שנמשכה מספטמבר 1970 עד יוני 1971.[7] בשנת 1972 שיחקה תפקיד קטן בסרט "נקניקיות עבור גוגן". באותה שנה היא הופיעה בהפקה של UP, יחד עם בעלה לעתיד, דני דה ויטו.[8]

אחד התפקידים הבולטים הראשונים שלה היה תפקיד חוזר בתוכנית הטלוויזיה TAXI בתפקיד ג'נה, חברתו המתוקה של לואי דה פלמה (בגילומו של דה ויטו).

בעקבות זאת היא קיבלה תפקיד במחזה קטן, בדמות של אישה קשוחה.[9] המפיקים גלן ולס צ'ארלס צפו בה בהצגה ההיא, מה שהוביל לליהוקה בתפקיד המלצרית והברמנית החכמה והחוצפנית קרלה טורטלי בסיטקום חופשי על הבר בשנת 1982. רייטינג הסדרה היה נמוך בעונתה הראשונה, אך עד שהסתיימה בשנת 1993, הייתה אחת התוכניות הפופולריות והמצליחות בכל הזמנים, וזכתה ב-20 פרסי אמי מתוך 95 מועמדויות.[10]

פרלמן זכתה בפרס אמי לשחקנית המשנה המצטיינת בקומדיה ארבע פעמים: ב-1984, 1985, 1986 ו-1989.[11] במהלך 11 העונות שלה בסדרה חופשי על הבר, היא הייתה מועמדת לאמי בכל שנה למעט בשנת 1992, והפכה לכוכבת הסדרה שזכתה למספר הגדול ביותר של זכיות ומועמדויות. כמו כן, היא הייתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר שש פעמים, יותר מכל אחד אחר בקטגוריה זו. בשנת 2011, רשת CBS בחרה ב"קרלה טורטלי" כאחת מדמויות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים.[12]

בשנת 1986 פרלמן שיחקה בפרק בסדרה סיפורים מופלאים של סטיבן ספילברג, שכותרתו "טבעת הנישואין", בה כיכב גם דה-ויטו כבעלה בסדרה.

בשנות התשעים פרלמן שיחקה בכמה סרטי טלוויזיה וסרטי קולנוע. ב-1992 היא כיכבה בסרט המיועד לטלוויזיה, "לבית סבתא אנחנו הולכים" בהשתתפות מרי קייט ואשלי אולסן. היא גילמה חוטפת, ואת בעלה גילם ג'רי ואן דייק. בני הזוג חטפו את התאומות, בתקווה לפדות כופר לפני חג המולד.

סרטי טלוויזיה אחרים בהם שיחקה כללו את הדרמות "מקום להיות נאהב" ו"למרות האהבה".

תפקידי הקולנוע של פרלמן כללו בין היתר את "בייקון קנדי" משנת 1995 ו"מטילדה" בשנת 1996.

בהמשך היא כיכבה בקומדיית המצבים "פרל" ב-1996 כדמות הראשית וכן בדרמת הטלוויזיה "קייט בראשר" משנת 2001. בין הופעות האורח שלה הייתה בבכורת העונה הרביעית של קומדיית המצבים בקר, בכיכובו של טד דנסון עמיתה לשעבר בסדרה חופשי על הבר.

פרלמן הופיעה גם בסרט טלוויזיה משנת 2000 "איך להתחתן עם מיליארדר: סיפור חג המולד". היא גם גילמה מטפלת בשם ד"ר פארלה בסרט "חיתוך סודי" משנת 2000 העוקב אחר סיפורה של ילדה צעירה בשם דון הפוגעת בעצמה.

בשנת 2007 הופיעה פרלמן בווסט אנד של לונדון בקומדיה "בואינג בואינג".

בשנת 2008 שיחקה בסרט המקורי של ערוץ הולמרק, "מקהלת חג המולד", ובאותה שנה הופיעה בסרט "ההפסקה הגדולה של בטהובן".

בשנת 2009 היא הופיעה כאמה של טניה בסדרה מצויד. בשנת 2011 פרלמן הופיעה בתפקיד אורח כמיטס בפרק אחד של הסדרה וילפרד.

בשנת 2009, פרלמן ובתה לוסי דה - ויטו כיכבו במחזה באוף ברודוויי "אהבה, הפסד ומה לבשתי", בעיבודם של נורה ודליה אפרון, בתיאטרון ווסטסייד.[2]

בין השנים 2014 ל-2017, היא כיכבה בתפקיד חוזר בסדרת הטלוויזיה "מינדי" בתפקיד אמו של דני, אנט קסטלאנו.

בשנת 2023 התארחה בסדרת הטלוויזיה "Not Dead Yet" מבית רשת ABC. כמו כן גילמה את דמותה של רות הנדלר בסרט "ברבי", ושיחקה באחד מפרקי סדרת הפשע האנתולוגית "נאשמים" של רשת Fox; אשר מבוססת על הסדרה הבריטית באותו שם מאת ה-BBC.

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן חיברה סדרת ספרי הילדים המאוירת "Otto Undercover" (אנ').

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרלמן עם הבעל דני דה ויטו בשנת 2006.

פרלמן הכירה את השחקן דני דה ויטו ב-17 בינואר 1971 כאשר נסעה לראות חבר בהצגה "הכלה המתכווצת", בה השתתף גם דה ויטו.[13] הם עברו להתגורר יחד שבועיים לאחר שנפגשו[14] ונישאו ב-28 בינואר 1982.[15] יש להם שלושה ילדים: לוסי צ'ט דה ויטו (נולדה במרץ 1983), גרייס פאן דה וויטו (נולדה במרץ 1985) וג'ייקוב דניאל דה וויטו (נולד באוקטובר 1987).[16] פרלמן, יהודייה, ודה ויטו, שגדל קתולי, גידלו את ילדיהם כשהם חוגגים את חגי שתי הדתות, אך לא העניקו לילדיהם זהות דתית. פרלמן אמרה בריאיון ל"לוס אנג'לס טיימס" בשנת 1998:" אנחנו חוגגים את כל החגים כדי לשמור על המסורות והתרבות, אבל באמת אין לי חיבור לגבי שום דת מסודרת מסוימת, ואני לא חושבת שזה נכון לכפות. אני מרגישה שאני מחנכת אותם להיות אנשים טובים, וזה כל העניין."[4]

המשפחה מתגוררת בבוורלי הילס, קליפורניה, ובבעלותם בית נופש באינטרלאקן, ניו ג'רזי.[17]

לאורך מערכת היחסים שלהם פרלמן ודה ויטו פעלו זה לצד זה מספר פעמים, בין היתר בסדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים Taxi ובסרט העלילתי מטילדה.[16]

פרלמן ודה-ויטו נפרדו באוקטובר 2012.[16] עם זאת, במרץ 2013 דווח כי הם התפייסו.[18] מאוחר יותר הזוג נפרד שוב בפעם השנייה במרץ 2017. למרות שהשניים כבר לא התגוררו יחד, פרלמן אמרה כי אין בכוונתה להתגרש מדה-ויטו.[19] בשנת 2019 אמרה פרלמן למראיין אנדי כהן שהיא ודה-ויטו הפכו לחברים קרובים יותר לאחר פרידתם מאשר בשנים האחרונות שלהם כזוג.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריאה פרלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Veromi.net - People Summary". www.veromi.net.
  2. ^ 1 2 Itzkoff, Dave (17 בנובמבר 2009). "Rhea Perlman and Lucy DeVito in 'Love, Loss, and What I Wore'". The New York Times. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Barnes, Mike (7 במאי 2015). "Philip Perlman, 'Cheers' Barfly and Father of Rhea Perlman, Dies at 95". The Hollywood Reporter (באנגלית). נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 Lacher, Irene (28 בדצמבר 1998). "No Religious Ballyhoo in Her Family". Los Angeles Times. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 Kennedy, Dana (4 באוקטובר 1996). "Rhea Perlman's real life is super sweet". Entertainment Weekly. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Hunter College Commencement Exercises (PDF). Hunter College. 11 ביוני 1968. p. 14. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ "Dracula Sabbat at Judson Poets Theater and others 1970-1971". About The Artists. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Cheers: funniest lines". The Daily Telegraph. 20 במאי 2016. נבדק ב-6 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Raftery, Brian (27 בספטמבר 2012). "Cheers Oral History". GQ. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Shapiro, Mitchell E.; Jicha, Tom (2015). The Top 100 American Situation Comedies: An Objective Ranking. McFarland. pp. 8–9. ISBN 9781476623405. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  11. ^ "Rhea Perlman". Television Academy. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "50 Greatest TV Characters". 29 במרץ 2011. נבדק ב-5 במאי 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Lovece, Frank; with Franco, Jules (1988). Hailing Taxi: The Official Book of the Show. New York: Simon & Schuster / Prentice Hall Press. pp. 53, 286. ISBN 978-0-13-372103-4.
  14. ^ Lovece, pp. 53, 80
  15. ^ Wallace, Carol (12 בדצמבר 1983). "Chalk Up a Successful Marriage for TV's Tart-Tongued Twosome, Danny De Vito and Rhea Perlman". People. אורכב מ-המקור ב-20 בנובמבר 2012. נבדק ב-8 באוקטובר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ 1 2 3 "Danny DeVito and Rhea Perlman Separate". Entertainment Tonight. אורכב מ-המקור ב-10 באוקטובר 2012. נבדק ב-8 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Monmouth County, New Jersey Tax Assessor's Office property record for Danny De Vito and Rhea Perlman". Tax1.co.monmouth.nj.us. נבדק ב-10 בפברואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Leonard, Elizabeth (15 במרץ 2013). "Danny DeVito and Rhea Perlman Are Back Together". People. נבדק ב-16 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Why Rhea Perlman won't divorce Danny DeVito". New York Post. 8 במרץ 2018. נבדק ב-9 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Squires, Bethy. "Rhea Perlman and Danny DeVito May Be Separated, but They're Still Bros". Vulture. נבדק ב-26 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)