שדות אליסיום
במיתולוגיה היוונית, שדות אליסיום או מישורי אליסיום (מיוונית: (ν)Ἠλύσιο(ν) Πεδίο, לטינית: Elysium) הוא שם לאזור מסוים בעולם הבא, אליו הגיעו האנשים ההגונים, שהראו צדק וגבורה נשגבת, וקרוביו האנושיים של זאוס. על פי המסורת היוונית, האליסיום נמצא הרחק בקצה המערבי של כדור הארץ, וניתן להגיע אליו רק בחציית נהר האוקיינוס.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם 'אליסיום' הוא ליטון השם היווני אליסיון שהאטימולוגיה שלו אינה ידועה. אחת ההשערות - של ההלניסט הגרמני ולטר בורקרט - היא כי מקורה במילה יוונית קדומה אֶנֶלסיון או אֶנֶליסיוס שמשמעה הייתה 'אדם או מקום המוכה ברק'. ייתכן שמילה זו קשורה לזאוס, אל הברק במיתולוגיה היוונית, ומשמעה 'מבורך', כלומר- מבורך (מוכה) על ידי זאוס (ברק). חוקר גרמני אחר, יאן אסמן, טוען כי מקור השם במילה "יאלו" או "יארו" ממצרים העתיקה שמובנה הוא "קנה מצוי". שמו של גן העדן במצרים העתיקה היה "שדות הקנה" - ארץ עליונה ומשגשגת אליה קיוו להגיע המתים ולבלות בה חיי נצח.
שדות אליסיום בספרות העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאור של השדות האליסיים נמצא ב"אודיסיאה" של הומרוס במילים שהפנה פרוטאוס אל מנלאוס:
(בתרגומו של אהוביה כהנא). על פי שירי פינדארוס, שליטה של אליסיום או של אי המבורכים המיתולוגי, הוא קרונוס, אביו של זאוס ושליט תור הזהב לשעבר, ששוחרר מהטרטרוס - החלק התחתון של השאול. פינדארוס תיאר את קרונוס ואת ארצו כך:
ואלו ששלוש פעמים יישמרו את שבועותיהם, שומרים על נשמתם נקייה וטהורה,
שלא ייתנו לעולם לליבם להיטמע או להיכתם
ברשע או חוסר צדק,
ושחיתות ברברית,
הם יובלו על ידי זאוס לסוף,
לארמון של קרונוס,
שם רוחות מרגיעות מהים,
מנשבות על פני אי המבורכים,
מסביב פרחים בוערים
באור יקרות:
צומחים מעצים בוהקים,
ניזונים ממי האוקיינוס;
עם נזר וזר פרחים
הם מעטרים את ידיהם,
נשלטים על ידי מועצותיו האיתנות של
ראדאמנטיס,
ראדאמנטיס,
השופט הגדול,
אותו האבא,
בעלה של ריאה,
שכסאו גבוה מכל השאר,
האבא שומר אותו לצידו,
יועצו הנאמן.
פלאוס וקדמוס שניהם שם,
ואכילס, אימו הביאה אותו לשם,
אחרי שכבשה את ליבו של זאוס,
עם תפילותיה.
סופרים אחרים טוענים כי קרונוס מעולם לא שוחרר מכלאו שבטרטרוס, ושופטה של אליסיום היה רדמנתיס. לפי פינדרוס שניהם שלטו ביחד: רדמנתיס כיד ימינו של קרונוס. רדמנתיס היה יחד עם אחיו מינוס ועם איאקוס אחד משלושת השופטים שדנו את הנשמות שהגיעו לשאול במקום הנקרא "שדות ההגעה" ושם החליטו לשלוח כל אחת לחלק שהגיע לה בתוככי העולם התחתון: את אלו שחטאו נגד האלים ועשו מעשי עוולה - לתהום הטרטרוס, את אהובי האלים, את ההרואים - גבורי תור הזהב ואת בעלי המידות הטובות אל שדות אליסיום או איי המבורכים ואת אלה שעשו גם מעשים רעים וגם טובים אל שדות האספודלים שם קיומם היה אוטומטי ומחוק, קצת דומה לזה שחוו על פני האדמה. הומרוס, הסיודוס, פינדארוס וורגיליוס, משוררי התקופה הקלאסית, מתארים את שדות האליסיום בדרכים שונות. הומרוס מתאר את אליסיום כמקום אליו מגיעים קרוביהם המתים של זאוס, ארץ על גבולו המערבי של העולם אותו מקיף נהר האוקיינוס. הסיודוס מתאר את שדות האליסיום כ'איי המבורכים', במי הים המערבי, (יש שזיהו אותם עם האיים הקנריים בעוד שפינדארוס מתאר את שדות האליסיום כאי יחיד - הידוע גם כאי הלבן "לאוקוס" (אותו זיהו, בין השאר, עם אי הנחשים שבים השחור). ורגיליוס, המשורר הרומי, מתאר את מסעו של איניאס אל העולם התחתון, שם הוא פוגש את אביו, אנכיסס. ורגיליוס מתאר את אליסיום כמקום בו נהרות נצח ויערות מוצלים, שם יש שמש וכוכבים השייכים לו. גרסאות של המיתוס היווני מציינות את גלגולי הנשמות של תושבי שדות אליסיון העשויים להיוולד מחדש אחרי תקופת מה (למשל שלשה מחזורי חיים - אצל פינדרוס) על פני האדמה.
שדות אליסיום בספרות המאוחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פעמים רבות ניתן למצוא אזכורים של שדרות אליסיום בספרים ויצירות קלאסיות נוספות ופוסט-קלאסיות שונות. למשל במחזות של ויליאם שייקספיר. במחזה הלילה השנים עשר, שואלת ויולה דה-לספס על מקום הימצאה, וכששומעת שהיא באיליריה, שואלת ויולה "ומה אעשה באיליריה? אחי הוא באליסיום." בספרו של דנטה, הקומדיה האלוהית, מושווה הלימבו לשדות האליסיום, שכן זהו מקומם של הפגנים הווירטואוזים שחיו לפני הולדת ישו. לימבו היא הטובה מבין מעגלי הגיהנום בספרו של דנטה, אך שם שוררת אווירת עצבות- שכן גן העדן כל כך קרוב, אך לא ניתן להשגה.
בחליל הקסם של מוצרט, שר פפגנו על נערת חלומותיו: "ליהנות מהחיים כאדם חכם, ולהרגיש כמו הייתי באליסיום."
שדות אליסיום כשמות גאוגרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם "שדות אליסיום" ניתן אף לכמה מקומות בעולם וביקום. שדרת השאנז אליזה, למשל, קרויה על שם שדות אלו בצורתו הצרפתית. קיים רובע בשם דומה בעיר ניו אורלינס בארצות הברית המהווה במה למחזה של טנסי ויליאמס חשמלית ושמה תשוקה. אליסיום הוא גם שם שניתן לאזור געשי במאדים.
מושגים דומים בתרבויות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]גרסאות שונות לאמונה המיתולוגית ב"גן עדן" זה קיימות בדתות ומיתולוגיות רבות, כמו גן העדן במסורות מסוימות ביהדות והולהאלה במיתולוגיה הנורדית. על פי האמונה שדות אליסיום היו הרחק במערב אך היו על פני הארץ. שם נוסף אשר ניתן למקום היה "אי המבורכים". גם באמונה המצרית והנורדית ניתן למצוא מקבילות לאזור זה, ואף באמונה הקלטית.
שדות אליסיום במוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתחום המוזיקה הקלאסית הדוגמה הידועה ביותר לאזכור אליסיום במוזיקה היא "אודת השמחה" של שילר ששימשה לבטהובן בפרק הרביעי של הסימפוניה התשיעית שלו.
- דוגמאות אחרות:
- בתחום המוזיקה ה"קלה", ללא ההקשר המיתולוגי העתיק, ידוע הלהיט של הזמר הצרפתי ז'ו דאסן (1969) על שדרות שאנז אליזה Aux Champs Elysées, לפי מנגינת המוזיקאים האנגלים מייק דיגן ומייק וילש שהוקלטה בארצם במילים "ואטרלו רוד" (על ידי להקת "ג'ייסון קרסט", 1969)
- להקת Megadeth בשירם Elysian Fields באלבומם השישי Youthanasia משנת 94.
- להקת Opeth בשירה Elysian Woes, הכלול באלבומה Pale Communion (שנת יציאה: 2014).
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שדות אליסיום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
