שיחה:כבידה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני חודש מאת 2A02:3038:61B:266D:CCDD:97E:AC7D:7E18 בנושא תקלדה?
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 22 במרץ - סדרה 2
ערך זה הוא נושאו של קטע "הידעת?" המופיע בתבנית:הידעת? 22 במרץ - סדרה 2

לקרוא לערך "כבידה"? זאת מילה מוכרת ושימושית ואנחנו דוברי עברית אז צריך להעדיפה. החלטה מהירה ונשים אותו בנבחרים. Pasteran 19:30, 11 פבר' 2004 (UTC)

בדיוק למטרה זו הגעתי לכאן, ואני רואה שהקדמתני. מה צריך לעשות בשביל לשנות את השם לכבידה? (-: סתתתתם.

--Effib 10:48, 12 פבר' 2004 (UTC)

אז תעבירו את זה ל"כבידה" ותעשו REDIRECT (יש הרבה ערכים שמובילים דוקא ל"גרביטציה")

אבל עוד יש מה לעשות בערך לפני ששמים אותו בדף הראשי: לכתוב על גלי כבידה, לשפר את החלק על הקוינטוט של הגרויטציה, ולכתוב על היחס בינו לבין כוחות אחרים. eman 13:47, 12 פבר' 2004 (UTC)

eman, קבל ח"ח על הפלאות שעשית בערך הזה! הוא השתפר בצורה נכרת -רונן

אבל למה "כבעדה"? מה קרה ל"כבידה"?


טעות שלי. זה מעצבן. שמישהו פשוט ישים את זה גרביטציה המקורי ב"כבידה" וימחוק את כבעדה. אני אובד עצה. Pasteran 01:36, 21 פבר' 2004 (UTC)

עדשות כבידה[עריכת קוד מקור]

בפרק מופיעה הפיסקה "על פי היחסות הכללית, קיומה של מסה מעקם את המרחב, ולכן משפיע גם על קרני האור ומעקם את מסלולן. ניבוי זה הביא לאישוש הראשון של תורת היחסות בשנת 1919, כאשר בעת ליקוי חמה נצפה כוכב שהיה אמור להיות מוסתר על ידי השמש."

למיטב ידיעתי, יש כאן טעות. מה שנצפה באותו ניסוי היה כוכב קרוב יותר לשמש ממה שאמור היה להיות. לוגיקה: אם שדה הכבידה של השמש מושכ את קרני האור, כוכב שקרניו עוברות בסמוך לשמש ייראה קרוב יותר. כוכב שמוסתר ע"י השמש פשוט לא ייראה. עמית 19:40, 17 נובמבר 2005 (UTC)

אני מקווה שהאיור הבא עונה לך על התמיהה:
emanשיחה 22:18, 17 נובמבר 2005 (UTC)
לפי האיור הזה, שום גוף פולט קרינה לעולם לא יכול "להסתתר" מאחורי השמש, היות ותמיד יש קרינה לכיוונים אחרים שתתעוות כלפי כדה"א. זה נראה לך הגיוני? עמית 22:28, 17 נובמבר 2005 (UTC)
האיור הזה הוא כמובן קריקטורה מוגזמת בהחלט. בפועל השמש לא יכולה לעקם קרני אור בכזאת עוצמה. אבל אפילו אם כן, נראה לי שגוף שהיה יותר קרוב לשמש היה יכול להסתר, כי העיקום שהיה צריך בשביל לגרום לקרנים שלו להתעקם היה גדול מידי בשביל מה שהמאסה של השמש היתה יכולה לעקם. emanשיחה 22:47, 17 נובמבר 2005 (UTC)

כוח הכובד פועל לא רק על פני כדור הארץ אלא גם בכוכבי לכת אחרים, אבל עוצמת המשיכה היא שונה במקומות שונים, כך שעל פני הירח היא קטנה פי 6 מאשר על כדור הארץ.

זה עזר לי מעוד תודה אין צורך להגיב

למה בכלל יש את הכוח הזה?[עריכת קוד מקור]

מאיפה הוא בא? ולמה הוא קיים? יש לנו (לגזע האנושי) בכלל מושג למה, או, איך הוא קיים? תודה. לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה

למה יש את הכוח הזה? ככה!
המדע לא עונה על שאלות כמו "למה יש". אלא רק "איך הוא פועל", או מקסימום "אילו עקרונות יותר יסודיים עומדים מאחורי התופעה"? ולדעתי השאלה הזו "למה יש את הכוח הזה" היא כלל לא לגיטימית. היא מניחה כאילו יש מישהו שתכנן אותו. אבל אין שום סיבה להניח שזה כך. emanשיחה 16:23, 23 בפברואר 2007 (IST)תגובה
אינני חושב שאתה צודק. אם היה למדע הסבר לשאלה "למה" הוא היה עונה על זה ועוד איך. רק בגלל שאין הסבר אז מחליטים שזו לא שאלה מדעית.
"למה?" היא שאלה פילוסופית לא מדעית. עד היום התשובות היחידות שעונות עלנ השאלה הן בדת (שלא הוכחה באמת).
מכיוון שאין שום הוכחות אחרות צריך להסיק שהמפץ הגדול ושאר החוקים הקימים הם צירוף מקרים. לא הוזן פרמטר עבור המשתמש/ת או האנונימי אשר שכח לחתום, או שהוזן פרמטר אנונימי לא מזוההמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
מודגש בערך: כבידה איננה כוח. היא תאוצה. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 02:48, 29 באוקטובר 2021 (IDT)תגובה

נוסחת הכבידה של ניוטון[עריכת קוד מקור]

אני מכיר את נוסחת הכבידה של ניוטן, (כבידה שווה ל מסת הגוף הראשון + מסת הגוף השני, חלקי המרחק בריבוע - אך איך מציבים בנוסחה זו מספרים - לדוגמה היחידה המטעימה למטר היא קילו או קילומטר וכו...

פיצול[עריכת קוד מקור]

קבוע הכבידה הוא קבוע מספיק מוכר שזכאי לערך עצמאי. מה עוד שיש להרחיבו רבות. שמתי בערך כבידה תבנית פיצול כדי להוציא את החלקים הכפולים ולהעביר לערך קבוע הכבידה. חגי אדלרשיחההשתמשת כבר בבוט אכלוס הקטגוריות? • ו' בכסלו ה'תשס"ט • 09:29, 3 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

עניתי בשיחה:קבוע הכבידה#איחוד. ‏עדיאל09:33, 3 בדצמבר 2008 (IST)תגובה

כבידה על חפצים[עריכת קוד מקור]

כמה כבידה משפיעה על חפצים (כגון אבן או ספר) בין האחד למשנהו?--ע.מ - שיחה 10:48, 1 באפריל 2009 (IDT)תגובה

בשביל הדוגמה ניקח שני גופים קטנים ומאוד צפופים שכל אחד שוקל ק"ג אחד. כדור הארץ מושך כל אחד מהם ב mg שזה 10 ניוטון.
עכשיו נניח שהמרחק בין מרכזי המסה שלהם הוא סנטימטר אחד, שזה 0.01 מטר. הכבידה בינהם היא:
בגלל ש G=‎6.7×10-11 N m2kg-2‎ אז הכוח שפועל בינהם הוא F=‎6.7×10-7 N‎ שזה קטן פי 100 מיליון מהכוח שכדור הארץ מפעיל על כל אחד מהם. emanשיחה 11:01, 1 באפריל 2009 (IDT)תגובה
אפשר בבקשה בלי משוואות? תודה, --ע.מ - שיחה 13:43, 2 באפריל 2009 (IDT)תגובה
לא ממש, אבל אני אנסה לומר שכוח הכבידה הוא כוח יחסית חלש. רק בגלל שכדור הארץ הוא כל כך כבד (כמה מיליון מיליוני מיליוני מיליוני ק"ג) אנחנו מרגישים את הגרוויטיציה שלו. אבל לעומת זאת כוח הגרוויטציה של ספר (ששוקל רק בסביבות ק"ג אחד) הוא קטן והשפעתו זניחה לחלוטין. emanשיחה 14:47, 2 באפריל 2009 (IDT)תגובה

אז למה הירח, שקטן מכדור הארץ פי 7-8 מסתובב סביבו, אך חפצים כגון אבן אינם נמשכים לחפצים אחרים שמסתם גדולה מהם פי עשר אפילו? --ע.מ - שיחה 10:06, 3 באפריל 2009 (IDT)תגובה

כוח הכובד איננו תלוי רק ביחס המסות בין הגופים (פי כמה גדול יותר הראשון מהשני) אלא גם בגודל המוחלט של המסות. למרות שמטוס כבד בהרבה מספר, שניהם בסך הכל גופים בעלי מסה מאוד קטנה אם מסתכלים עליהם ביחד עם גופים אסטרונומיים ולכן הכוח שהם מפעילים זה על זה קטן בעוד הכוח ששני גופים כבדים מפעילים זה על זה, כמו הירח וכדור הארץ, גדול יותר. בחיי היום יום רק גופים בעלי מסות אסטרונומיות מפעילים כוחות מספיק חזקים ביניהם כדי שנוכל להרגיש אותם. שמעון - השאירו הודעה 10:54, 3 באפריל 2009 (IDT)תגובה
אבל למה התפוח שנופל לא מסתובב סביב כדור הארץ כמו הירח?
כי הוא מתחיל ממהירות אפס, אז הוא מאיץ כלפי מרכז כדור הארץ עד שהוא נתקל באדמה. אם היתה לו מהירות בכיוון הניצב, אז הוא היה ופל יותר רחוק, ואם המהירות היתה מספיק גדולה (כמו המהירות שיש ללויינים) אז הנפילה היתה בעצם סיבוב - כי כל הזמן הוא נופל (כלומר משנה תא כיוון התנועה), אבל פני כדור הארץ בעצמם מתעקמים. emanשיחה 12:52, 5 באפריל 2009 (IDT)תגובה

וגם אני חושב שאים בודקים מספיק טוב אפשר לראות קצת נטייה.

מי היפנה את הערך "חוק המשיכה" לערך "כבידה"? הערך "חוק המשיכה" היה ערך אחר שאינו קשור כלל לחוק המשיכה האוניברסאלי (כבידה). נא להחזיר את "חוק המשיכה" למקומו המקורי.

לא ברור[עריכת קוד מקור]

לא ברור בכלל למי שאניו פיזקאי 89.251.222.172 04:28, 30 בספטמבר 2012 (IST)תגובה

משוב מ-2 בינואר 2013[עריכת קוד מקור]

האם כוח המשיכה שווה בכול המקומות בכדור הארץ?

לא, מכמה סיבות:
א. לא כל הנקודות נמצאות באותו מרחק ממרכז כדור הארץ.
ב. כדור הארץ לא לגמרי אחיד.
ג. הסיבה הזו תלוי כבר בנקודת ההשקפה, אבל אם מסתכלים מתוך מערכת מסתובבת, אז צריך להוסיף את הכוח הצנטריפוגלי (המדומה), שמקזז חלק מכוח הכובד. emanשיחה 23:25, 2 בינואר 2013 (IST)תגובה

חשוב שתכתבו[עריכת קוד מקור]

מה הם הגורמים המשפיעים על כוח המשיכה בכדור הארץ 84.109.129.202 20:22, 3 בפברואר 2013 (IST)תגובה

ת'אמת לכל גורם ביקום יש איזה שהיא השפעה גרוויטצית על ארץ (גם אם מאוד קטנה).

הוספת קישור לסרט כוח משיכה[עריכת קוד מקור]

כיום מי שכותב ״כוח משיכה״ בחיפוש מועבר באופן אוטומטי לערך הנ”ל, ואין שום אזכור לסרט בשם זהה שיצא לאחרונה, כדאי להוסיף קישור לסרט

איך עובד כוח המשיכה\כבידה[עריכת קוד מקור]

כוח הכבידה תלוי גם בגודל החפץ, בגלל שכוח המשיכה מקיף את החפץ. לדוגמה: מאדים קטן יותר מכדור הארץ אז כוח המשיכה יהיה קטן יותר משל כדור הארץ וצדק גדול מכדור הארץ אז כוח הכבידה יהיה כבד משל כדור הארץ Umgblg - שיחה 16:24, 27 בינואר 2014 (IST)תגובה

לא נכון זה טלוי במסה לא בנפח/צפיפות/משקל. לארץ יש יותר כוח כבידה בגלל שיש לו יותר מסה.

תודה רבה[עריכת קוד מקור]

על פי דעתי מיידע זה ערוך ומנוסח הייטב! תודה ויישר כוח! 84.228.52.50 17:35, 11 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

משוב מ-6 ביוני 2016[עריכת קוד מקור]

לכול כוח יש מקור של אנרגיה. ברם, לכוח הכבידה יש אנרגיה בלתי נדלית ונסתרת לכאורה. אין ביקום אף כוח שפועל ללא הפסקה, פרט לכוח הכבידה שפועל מאז בריאת היקום ועד הלום. לכן כאן יש משהו מסתורי ובלתי מובן גם הגיונית וגם פיזיקלית. 79.177.190.248 10:51, 6 ביוני 2016 (IDT)תגובה

ראשית, זה שגוי. שנית - כבידה אינה כוח. קרא את הפרק על כבידה ע"פ יחסות כללי. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:20, 14 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

לא ניוטון[עריכת קוד מקור]

לפי הוכחות שיש לי בכלל ניוטון לא גילה את כוח המשיכה אלא כבר הרמב"ם ידע את זה (ועובדה שהוא כותב שהזורק אבן באוויר ונפלה למטה ללא תזוזה לצד והרגה מישהו הוא פטור ממות כי זה לא מכחו אלא מכוח הכבידה) 95.86.122.10 23:40, 28 בינואר 2017 (IST)תגובה

שלום לאלמוני, השאלה אם מישהו לפני ניוטון ניסח את ההחוק השני של ניוטון. אנו מייחסים לניוטון את גילוי הקשר בין כוח המשיכה לתאוצה והמסה, לא את גילוי כח המשיכה. באם יש לך הוכחות, אנא הפנה אותנו למקור אמין ונוסיף לערך. בברכה אמא של גולן - שיחה 11:39, 29 בינואר 2017 (IST)תגובה
גם את לא קראת את הערך. מה שמיוחס בערך הזה לניוטון הוא גילוי חוק הכבידה האוניברסלי, כלומר לא רק שיש כוח משיכה, אלא איך הוא פועל. שהוא תלוי במסות של שני הגופים, ובמרחק ביניהם. ככל שהמרחק גדול יותר ,כל כוח המשיכה ביניהם יורד לפי ריבוע המרחק. לא נראה לי שהרמב"ם כתב על זה. אבל זה ממש לא החוק השני. החוק השני (שמופיע בפתיחה של הספר בו הוא מגיע למסקנה לגבי תכונות כוח המשיכה) אומר מה כוח עושה - כוח מאיץ גופים, (וככל שהמסה גדולה יותר התאוצה קטנה יותר). אבל מה התכונות של כוח הכבידה עצמו - זה כבר היה משהו הרבה יותר מסובך. וניוטון גיהל גם אותו.emanשיחה 17:30, 29 בינואר 2017 (IST)תגובה
אמא של גולן, לא צריך לעודד כל שטות. גם אם מישהו יטען שכח המשיכה פועל רק בשעות היום תבקשי "מקור אמין ונוסיף לערך"? עוזי ו. - שיחה 17:33, 29 בינואר 2017 (IST)תגובה

ההערה "להבדיל מכוח הכובד שקובע את הכח בו כדור הארץ מושך אליו עצמים על פני שטחו" אינה נכונה[עריכת קוד מקור]

זאת אותה תופעה בדיוק. כאשר אני עוזב עיפרון מעל הרצפה - כדור הארץ מושך את העיפרון, והעיפרון מושך את כדור הארץ. הם יפגשו בדרך...

ניטור[עריכת קוד מקור]

הלו, שמישהו ינטר את הערך הזה!!! נדנד - די להטייה בויקיפדיה! - שיחה 19:05, 11 בדצמבר 2018 (IST)תגובה

שיפצור בפתיח ובפרק על יחסות כללית[עריכת קוד מקור]

יחסות כללית היא התאוריה הטובה ביותר שיש בידינו כיום. בכל מבחן עד כה היא הניבה תוצאות מדוייקות.
על כן על הפתיח לשקף זאת. התאור שמופיע בפתיח חייב להיות על פי יחסות כללית, ולא על פי כל תאור אחר. נקודות המבט האחרות - של ניוטון ושל התפיסה שכבידה היא אחד מארבעת כוחות היסוד חייבים להופיע כתאורים משניים.
אני עורך את הפתיח בהתאם. בנוסף הוספתי איורים ששירטטתי בתקווה שיסייעו להבין מהי כבידה על פי יחסות כללית. !Σiη Stαlεzε אילן שמעוני - שיחה 04:25, 14 באוקטובר 2020 (IDT)תגובה

דיווח שאורכב ב-05 במרץ 2021[עריכת קוד מקור]

דיווח מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

שלום אשמח אם תוסיפו את הכבידה של כל כוכב לכת, תודה

https://spaceplace.nasa.gov/what-is-gravity/en/
הכבידה מופיעה במסגרת של כל אחד מכוכבי הלכת. HaShumai, הפונה יראה את התשובה כאן או יחשוב שפנייתו נמחקה? --- La Nave Partirà שיחה🐾 17:15, 5 במרץ 2021 (IST)תגובה
La Nave Partirà, תודה. אני לא בטוח מה כל קורא יודע. מניסיוני יש סיכוי גדול יותר שיראו התייחסות בדף השיחה של הערך לעומת בדף המיזם של הדיווח, אבל כך או אחרת הרושם שלי הוא שאם המדווחים מנסים לעשות פולואפ לדיווח הם אינם יודעים איפה לחפש. רציתי לנסות לחדד זה בהזדמנות, במעמד הדיווח, אבל זה דורש השקעה ראשונית שעוד לא יצא לי לעשות את זה. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 17:22, 5 במרץ 2021 (IST)תגובה

פיצול לחוק הכבידה העולמי[עריכת קוד מקור]

חוק הכבידה העולמי של ניוטון הוא חוק חשוב מספיק כדי לקבל ערך עצמאי, בדומה לויקיפדיה האנגלית ולויקיפדיות אחרות Tomerha91 - שיחה 17:01, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה

למה להפריד? זה אותו נושא. עדיף לשלב את הכל בערך הקיים. גילגמש שיחה 17:18, 15 בינואר 2022 (IST)תגובה
ההיסטוריה של החוק (כולל הויכוח עם רוברט הוק) וההתייחסויות השונות אליו פחות מתאימים לדף, לכן אולי ערך נפרד על החוק יכול להיות מעין הרחבה. HaShumai, La Nave Partirà, אילן שמעוני דעתכם? Tomerha91 - שיחה 18:52, 21 בינואר 2022 (IST)תגובה
הטיוטה שכתבת מרחיבה ומעניינת, מצד שני חייב להיות פרק על הכבידה של ניוטון גם בערך זה, אני מציעה להוסיף הפניה מהפרק לערך שלך, כמו שיש הפניה לתורת היחסות הכללית. ‏- La Nave Partirà19:45, 21 בינואר 2022 (IST)תגובה
מדובר בנושא נרחב דיו לפיצול לערך נפרד ולכן אני תומך. עם זאת, מהשוואה לערך האנגלי, הערך "כבידה" יצוצמם משמעותית לאחר הפיצול וצריך להרחיבו בשאר הנושאים כפי שמופיעים בערך האנגלי. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 23:39, 24 בינואר 2022 (IST)תגובה
אני גם תומך. לא ייתכן שאין ערך לחוק כל כך בסיסי, עם משמעות היסטורית נרחבת. זה כמו לטעון שתורת היחסות הכללית צריך להתאחד לכאן. שלום אורישיחה • י"א באדר א' ה'תשפ"ד • 00:51, 20 בפברואר 2024 (IST)תגובה

השפעת כבידה על אנרגיה[עריכת קוד מקור]

משתמש:Eman ראה את העריכה האחרונה של משתמש:Ex ex. אתה מסכים איתה? בורה בורה - שיחה 17:02, 14 ביוני 2022 (IDT)תגובה

בגדול כן. ובוודאי בנימוקים של משתמש:Ex ex.בתקציר העריכה. אבל צריך קצת לשפר את הניסוח. בפרט לא להשתמש ב"ו/או". ואולי גם להזהר מלומר שגופים בעלי אנרגיה נמשכים אחד לשני. אבל כן, אנרגיה בהחלט קשורה פה. גם פוטון מושפע מהכבידה, ואנרגיה נכנסת באיבר בטנזור במשוואת איינשטיין ש"אחראי" על עיקום המרחב-זמן. emanשיחה 10:23, 18 ביוני 2022 (IDT)תגובה

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה[עריכת קוד מקור]

הקובץ הבא מוויקישיתוף שמשמש בדף הזה או בפריט הוויקינתונים שלו הועמד למחיקה:

להשתתפות בדיון המחיקה יש לעיין בדף הצעת המחיקה. —Community Tech bot - שיחה 07:54, 8 בדצמבר 2022 (IST)תגובה

סטייפין או סטווין[עריכת קוד מקור]

מופיע גם בשני ערכים אחרים בויקיפדיה סטווין אז שניתי גם כאן עם הפנייה לויקיפדיה האנגלית. אם הנכון הוא סטייפין אז צריך לשנות בכל 3 הערכים עם הפניה לויקיפדיה האנגלית. Greenantilope - שיחה 04:54, 26 בדצמבר 2023 (IST)תגובה

תקלדה?[עריכת קוד מקור]

מתקבל גודל אינסופי במשוואות ועל כן לא ניתן לנבא מהן תהיינה התוצאות ‫2A02:3038:61B:266D:CCDD:97E:AC7D:7E1804:32, 25 במרץ 2024 (IST)תגובה