שיחה:ממחרת השבת

גלגולם של ויכוחים

דומה שרבים מהמחלוקות העזות בישראל מתנקזות לכאן: מעניין לציין בעניין זה של ממחרת השבת את המחלוקת בין החרדים (שלא מוכנים לשמוע על פירושים אחרים לדעת הצדוקים, שהם ממילא אינם מסכימים אתם) לבין הדתיים הלאומיים, בין הצדוקים והבייתוסים לבין פרושים (ובין הצדוקים לבייתוסים), ואת המחלוקת בין החילונים והדתיים, ובין הפרופסורים מהשפלה (בר אילן) לפרופסורים מירושלים (העברית)... וגם את המחלוקת בין הקראים לרבנים (מחלוקת בין מצרים לבבל?), ובין השומרונים ליהודים (שכם וירושלים), ובין תומכי בר כוכבא ("תלמידי רבי עקיבא") למינים (הנוצרים הראשונים - שלא השתתפו במרד כי המשיח כבר הגיע, ומצד שני, כנראה, סבלו רבות בעקבותיו) ובין הקנאים ורבן יוחנן בן זכאי, המוזכר כאן במקורות יותר מפעם אחת, והיחס לחורבן בית המקדש. אגב, היו לו קשרי משפחה עם מישהי לבית בייתוס, לא? ואיך מרתה בת בייתוס קשורה לכל זה?

זה מזכיר לי את הזמן שבו למדתי על מבנה המוח ותאוריות פסיכו-פילוסופיות כמו תורת ההכרה בחקר התפישה הנפשית (קונשיוסנס בלע"ז): פעם, לפני כמאתיים שנה, היתה מלחמת דעות עזה על עניין הדואליות של החיים, כלומר חלוקת העולם בין חי לדומם, כאשר חיים הוגדרו כ"משהו רוחני" שאי אפשר "להסביר אותו" מבחינה חומרית (פיסית בלע"ז). בניגוד לדוממים, לבעלי החיים היה משהו, שאין להגיע אליו בחקירה, משהו אשר איפשר את חיותם. הויטאליסטים (לא קשור לרבי חיים ויטאל, ואולי כן...) אשר טענו שאין להסביר את הרוחניות, או את החשיבה, ולכן גם לא את פעילות המוח בשום דרך שהיא, טענו שהם ראו ללא ספק בין כל זוג תאי עצבים שבהם התבוננו, מרווח, סינאפסה בלע"ז.

לעומת זאת המטריאליסטים, והרדוקציוניסטים והמכאניסטים (לא קשור למכינה קדם צבאית, וגם לא לכהנא), בקיצור כל אלו שחשבו שבסך הכל מדובר במכונות עם גלגלי שיניים קטנים, שעוד מעט נצליח לראות ולהבין את כולם... כל אלו, והמדענים, והשכלתנים הראציונליסטים, והמשכילים, ומי שקרויים בימינו הנאורים, בשום פנים ואופן לא ראו שום מרווח. אין ולא היו סינאפסות בין תאי העצבים. אם תתגלה סינאפסה, הרי שזה יוכיח שיש משהו בלתי מובן המאפשר את העברת המידע, ולא קפיצת רגלי צפרדע אוטומטית, כתגובה לגירוי.

כמובן שהיום, היינו אומרים ששני הצדדים היו אוכלים את הכובע. התהפכו היוצרות. הסינאפסה, אותו מרווח המתמלא בחומרים כימיים שונים, הריהו היסוד לתגובה המובנת כל כך על ידי כל נומרולוג (אופס, הושפעתי ממאמרו של מאיר) כוונתי - על ידי כל נוירולוג מתחיל. ודווקא המצמצמים הגיעו לשיא הצמצום ולאין - בתורת התוהו, בהכירם שתמיד נגיע לשלב שלא נוכל "להסביר". והכל יחסי ויש אינסוף בתוך כל סופי וכו' וכו' עד אינסוף.

ובכל זאת, מעניין יהיה יום אחד לראות מה עומד מאחורי העמדות הבלתי מתפשרות של הנלחמים על שאלת הצדוקיות, איסיות, בייתוסיות, קדושת זמן וקדושת מרחב, נשיות וגבריות וכו'. בכל מקרה אני הייתי מוסיף עוד נענוע לעריסה, ומזכיר שהירח קשור במים (בית ירח, יריחו, בית ציידן צידון ועוד) ולעומתו השמש (אני תושב בית שמש, אך גדלתי באשדוד) קשור היטב עם גידולי האדמה. האם יש לוח לאנשי דגים (אני יליד אדר) ולוח לאנשי האדמה (ועוסק בחקלאות אורגנית, ובאנרגיית שמש ורוח...)?
-- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • כ"ט באייר ה'תשע"ג • 16:12, 9 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.karaite.org.il/karaite/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%9C%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA
  • In ממחרת השבת on 2013-09-13 03:41:47, 404 Not Found
  • In ממחרת השבת on 2013-09-16 00:23:27, 404 Not Found
  • In ממחרת השבת on 2013-09-25 08:01:35, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 11:01, 25 בספטמבר 2013 (IDT)

ממחרת הפסח

אני מצטט מהערך:

את הביטוי 'ממחרת הפסח' בספר יהושע - ניתן להבין כדעת חז"ל, שמדובר ביום ט"ז בניסן, אחרי היום של הפסח, והוא מימושו של הכתוב בפרשית המועדים בפרשת אמור: מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, ומתיישב היטב עם דברי חז"ל. כאמור כיתות יהודיות שונות פירשו את הכתובים אחרת. היו כנראה כיתות שראו במילים "מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח" שבספר יהושע, כביטוי מרכזי, ופרשו אותו: "אחרי הקרבת קרבן הפסח - שהיה בשעות הערב של י"ד, 'ממחרת' - כלומר ביום הראשון של חג המצות, בט"ו בניסן! (סוף ציטוט).

כיום יש בלבול בלשוננו בין חג המצות לבין הפסח. הפסח הוא קרבן שקרב ביום י"ד בניסן בין הערביים. חג המצות הוא חג בן שבעה ימים שמתחיל בט"ו בניסן. ממחרת הפסח, הוא ט"ו בניסן, כמו שאומר הפסוק: "ויִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח" (במדבר לג, ג).

את הפסוק ביהושע פירש הרד"ק: ממחרת הפסח - הוא ליל חמשה עשר בניסן ויומו כי הפסח קרב בארבעה עשר ומחרתו הוא יום חמשה עשר וכן בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל (יהושע ה, יא).

ובנוגע לפסוק שלנו "ממחרת השבת" (ויקרא כג, יא), כותב ראב"ע: "וחכם ברומי הביא ראיה ממחרת הפסח מצות וקלוי (יהושע ה, יא), ולא ידע כי בנפשו הוא, כי הפסח ביום ארבעה עשר, וממחרתו יום חמשה עשר, וכן כתוב: ויסעו מרעמסס בחדש הראשון (במד' לג, ג), ולאכול קלי אסור עד עבור תנופת העומר.[...] כי לא נקרא החג פסח, רק בעבור שפסח השם על הבתים, וממחרתו הוא לבקר יום ט"ו ".

לאור זאת, ברור שלא ניתן לומר על הפסוק ביהושע שהוא "ומתיישב היטב עם דברי חז"ל".

כמו כן לא נכון הוא לומר שכיתות יהודיות שונות פירשו את הכתובים (ביהושע) אחרת, שכן גדולי הפרשנים הנאמנים לחז"ל הם אלו שפירשו כך בעצמם. כך שאין זה עניין לפרשנות כיתתית. Toraumada - שיחה 12:31, 7 במאי 2018 (IDT)

מקור לפרשנות המחקרית

להלן מקור יעיל, שמפרט את הגישות השונות ודן בקשיים העולים מהם באופן מחקרי:

Milgrom, J. (2008). Leviticus 23–27: A New Translation with Introduction and Commentary (Vol. 3B, pp. 2056–2063). New Haven; London: Yale University Press. Toraumada - שיחה 12:33, 7 במאי 2018 (IDT)

לגבי העריכה האחרונה שלי בקשר לתאריך

ראיתי בערך הזה שנזכר שלפי חכמי ישראל יש תאריך קבוע לשבועות ונקבע על פי מעמד הר סיני, לעומת מה שכתוב בתור שאין תאריך. זה פשוט לא נכון. גם בתורה שבעל פה שבועות זה חמישים יום אחרי פסח, ואין תאריך מסויים. זה מה שניסית ילהסביר בהוספה לגבי מה שקרה בימי הילל השני שרק משהוקבע הלוח הוקבע תאריך לשבועות. אחרי העריכה שעשיתי David7031 שחזר את מה שעשיתי, ואשמח להבין יותר למה. הרי מה שהיה כתוב לפני היה שגוי ומה שכתבתי זה מתוקן יותר. אין לי בעיה אם למחוק את הדיון שם מהערך לגמרי, אבל להשאיר ככה כמו שהיה קודם כאילו חכמי ישראל קבעו לשבועות תאריך זה לא נכון, ואם זה לא קשור לערך אז למחוק לגמרי. --אברהם שלמה - שיחה 00:31, 20 באפריל 2022 (IDT)

אברהם שלמה, ראה את הגירסא הנוכחית של הערך, נראה לי שהורדתי כמו שאתה מתכוון. אם הערך עדיין בעייתי, אשמח שתפרט מה פיספסתי. david7031 • שיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 01:08, 20 באפריל 2022 (IDT)

David7031, לא ראיתי ששינית אלא חשבתי שרק ביטלת את מה שעשיתי. אז לגבי השינוי השני באמת תיקנת כדבעי ותודה. עדיין מפריע לי, אבל אני יכול להבין שעדיף ככה מאשר מה שכתבתי. הרי אחרי התיקון שלך יותר בולט שאצלם אין "מועד קבוע" אלא זה לפי הקציר בפועל, וגם חמישים יום - אפילו אחרי שבת חוהמ"ס - זה "מועד קבוע" סוף סוף. ואין הכי נמי, פשוט מאוד מאוחר והאמת שאין לי כח להשוות, אבל מה שכתבתי על מתן תורה זה על סמך מה שכבר הוער שם בערך על מתן תורה, ולכן אין הכי נמי אם מחקת את כל הדיון על מתן תורה אכן זה לא מקומו. לגבי התיקון הראשון, תחת דעת הבייתוסים, מפריע לי עדיין ה"תאריך" שכאילו לפי חכמי ישראל זה כן לפי תאריך, אם כי אפשר להבין שאצלם אין תאריך כלל אבל אצל חכמי ישראל יש "תאריך" בדרך ההרחבה של שלושה ימים כי זה כן תאריך קבוע מתי יש את העומר. אם הכוונה לתאריך קבוע של העומר וביחס לזה הבייתוסים חולקים אין הכי נמי טעיתי לגמרי בהערתי. תודה רבה --אברהם שלמה - שיחה 01:42, 20 באפריל 2022 (IDT)

@אברהם שלמה הדיון אכן עוסק בתאריך בו קוצרים ומביאים את העומר, ולא בשאלה מתי בסיוון חל חג שבועות. (שים לב שגם לבייתוסים יש מספר ימים קבוע אחרי הקצירה, והמחלוקת היא רק ממתי מתחילים למנות david7031 • שיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 07:25, 20 באפריל 2022 (IDT)

David7031 אמת. תודה רבה על הדיוק והתיקונים. מועדים לשמחה! --אברהם שלמה - שיחה 11:40, י"ט ניסן ה'תשפ"ב (IDT)