תקפו כהן

תקפו כהן היא סוגיה תלמודית בתחילת מסכת בבא מציעא, שתוכנה העיקרי הוא הכרעה במקרה של ספק בדיני ממונות. הסוגיה דנה במקרה של בהמה שיש ספק אם היא בכור, ולכן ספק אם יש לכהן בעלות ממונית עליה (על פי ההלכה, יש לתת את בכור הבהמה לכהן, אולם לבעלים זכות החלטה לאיזה כהן תינתן הבהמה). במקרה המובא בסוגיה, הכהן לקח בכח וללא רשות את הבהמה, והשאלה היא האם הבהמה תוחזר לבעלים או שתושאר אצל הכהן.

מפרשי התלמוד דנו רבות בכל שלב של הסוגיה, ולסוגיה יש השלכות על שאלות רבות בעניין ספקות בממון. הרב שבתי כהן (הש"ך) כתב ספר שלם בשם "תקפו כהן" העוסק בענייני ספקות ממון, על שם סוגיה זו.

מהלך הסוגיה

רב המנונא מביא את המשנה הבאה בשביל להוכיח דין מסוים לגבי קדושת ממון המוטל בספק: ”ספק בכורות אחד בכור אדם ואחד בכור בהמה בין טהורים בין טמאים המוציא מחבירו עליו הראיה ותני עלה אסורים בגיזה ובעבודה”. לצורך כך הוא מניח שבמקרה שהכהן תוקף בהמה שהיא ספק בכור לא מוציאים אותה ממנו, וטענתו היא שזהו הגורם לכך שההתייחסות לבהמה היא כקדושה. רבה חולק על רב המנונא ואומר לו שאם הכהן תקף מוציאים את הבהמה ממנו, אלא שההתייחסות אל הבהמה כקדושה לא מושפעת מהשאלה האם מוציאים אותה מהתוקף.

לאחר מכן רב חנניה מביא ברייתא המסייעת לדעת רבה לפיה מוציאים את הבהמה מיד התוקף: ”הספיקות נכנסין לדיר להתעשר”, הטיעון שלו הוא שאם ההתייחסות לבהמה לא הייתה כממון של הבעלים באופן מוחלט לא ניתן היה לעשר איתה. בהמשך הגמרא מסבירה שהברייתא הזו לא מדברת כלל על ספק בכור, אלא על טלה שפדו בו ספק פטר חמור.

שיטת רוב הראשונים

רוב הראשונים פסקו את ההלכה כדעת רבה, שתקפו כהן מוציאים מידו. אמנם, ישנן סוגיות במקומות אחרים בש"ס מהן נשמע שלא מוציאים ממון מיד התוקף, סוגיות אלו גרמו להם להציב סייגים לדין זה:

• תפיסה מועילה אם התופס טוען שהוא יודע באופן וודאי שהממון שייך לו (טענת ברי).
• תפיסה לא מועילה אם הספק לא עתיד להתברר אף פעם, לעומת זאת אם יש אפשרות שהספק יתברר בעתיד התפיסה מועילה.
• כאשר יש ספק שבו יש שני עדים לכל צד לא מוציאים ממון מידי מי שתפס אותו, ההסבר לכך הוא שיש לטובתו שני עדים ובית הדין יכול לסמוך עליהם ולומר שהממון אכן של התופס.
• תפיסה לא מועילה רק אם היא נעשית ללא רשות הבעלים. לעומת זאת, אם היא נעשית ברשותו התפיסה מועילה והממון נשאר אצל התופס.

שיטת הרמב"ם

אחד הדיונים המרכזיים בסוגיה הוא שיטת הרמב"ם.

בניגוד לשאר הראשונים, הרמב"ם פוסק שבמקרה כזה לא מוציאים את הבהמה מיד הכהן ונתקשו מפרשיו וחכמים אחרים להבין איך דבריו מסתדרים עם הסוגיה.

תירוץ הרשב"א

הראשון שהתייחס לנושא הוא הרשב"א, הוא כותב שאכן נראה לו שההלכה היא שמוציאים מיד התוקף, אלא שהוא מעוניין לתרץ גם את דברי הרמב"ם. בתירוצו הוא עונה על שתי שאלות: א. איך דברי הרמב"ם לא נמצאים בסתירה עם הגמרא? ב. למה הרמב"ם פסק כמו שפסק?

איך הרמב"ם מסתדר עם הגמרא

הרשב"א מסביר שהרמב"ם הבין שכוונתו של רבה היא לא לומר שמוציאים מיד התוקף, אלא רק לנתק את הקשר בין הדין הזה, לבין הדין של קדושת הבהמה, וכל טיעונו הוא שגם אם נאמר שתקפו כהן מוציאים מידו עדיין הבהמה תהיה קדושה. כעת, כיוון שמדובר במחלוקת בין רב המנונא לרב חנניה, הרי שאין מניעה לפסוק כשיטת רב המננוא. אמנם רב חנניה הביא סיוע לשיטתו, אבל רב המנונא ידחה אותו ויאמר שבעוד בברייתא מדובר על פדיון ספק פטר חמור בו יש לבעלים חזקה ודאית בבהמה, חזקה שעל בסיסה ניתן להתייחס לבהמה כשייכת לבעליה המקורי. הרי שבמקרה של בכור אין הדבר כן, כיוון שבו הספק נוצר בלידת הבהמה ולכן אין לבעלים חזקה ודאית בבהמה בשום שלב ולא ניתן להוציא את הבהמה מהתוקף.

למה הרמב"ם פסק ככה

הרשב"א מביא שני מניעים שלדעתו הביאו את הרמב"ם לפסוק כמו שפסק:

א. לשון הברייתא ”המוציא מחבירו עליו הראיה” מורה על כך שלא ניתן להוציא מיד האדם שמחזיק ברגע זה באותו החפץ, ההוכחה שלו לכך היא שכאשר הדין הזה מובא במקום אחר הגמרא מבינה ממנו שהאדם שמחזיק בכסף זוכה בו גם אם לו הוא בעליו המקורי.

ב. כיוון שמדובר במחלוקת אמוראים שלא ניתן להכריע בה ומדובר בספק, לא מוציאים בספק ממון מיד מי שמוחזק בו.

תירוץ הלחם משנה

רבי אברהם די בוטון – מחבר הפירוש לחם משנה על הרמב"ם – תירץ שהרמב"ם הבין שיש מחלוקת בין הסוגיה של 'תקפו כהן', לבין סוגיה במקום אחר לגבי השאלה מה דין תפיסה במקרה של ממון המוטל בספק והרמב"ם הכריע כמו הסוגיה השנייה – שלא מוציאים מיד התוקף במקרה כזה.

לקריאה נוספת

• "עיון מחדש בסוגיית תקפו כהן", אליצור אברהם בר-אשר ויאיר פורסטנברג, סיני כרך קכה תשס עמ' מח-פ.
• מתיבתא על בבא מציעא, כרך א, אוצר עיונים, מערכה יא.

קישורים חיצוניים

• שבתי כהן, תקפו כהן, מהדורת ווארשה 1884, באתר היברובוקס.
• אסופת מאמרים בנושא תקפו כהן, באתר ספריית אסיף.
• הרב נחום אליעזר רבינוביץ', תקפו כהן - שיטת הרמב"ם, באתר ישיבת ברכת משה.
• שיעור על סוגיית תקפו כהן, באתר ישיבת מעלות.
• שיעור על תפיסה בממון המוטל בספק, באתר ישיבת הר עציון.
• שיעור בסוגיה באתר ישיבה.
• שיעור נוסף בסוגיה באתר ישיבה.
• הרב יאיר וסרטייל, תקפו כהן – תפיסה בספיקות ממוניים, באתר ישיבה.
• 5 שיעורי שמע של הרב חיים סבתו.
• 33 שיעורי שמע מרבנים שונים באתר קול הלשון.
• יובל בלנקובסקי, מאמר על פרשנות התלמוד, סוגיית 'תקפו כהן', עמ' 56–62.