מחסום דם-מוח – הבדלי גרסאות

**מחסום דם-מוח**
	תרשים סכמטי של מחסום דם־מוח
שיוך	המערך הנוירו-חיסוני
מזהים
קוד MeSH	A07.035
מזהה MeSH	D001812
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0005854

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־19:09, 28 באוקטובר 2023

מחסום דם־מוח (באנגלית: Blood-Brain Barrier, ובראשי תיבות: BBB) הוא מונח המתאר את התכונות הספציפיות של כלי הדם הקטנים המספקים את מערכת העצבים המרכזית, ומקיימות מחסום סלקטיבי עבורמעבר חומרים ותאים בין מערכת הדם למוח^[1].

כלי הדם נושאים את הדם מהלב לכל רקמות הגוף, ובאמצעותו מעבירים חמצן וחומרי תזונה לרקמות, ומסירים מהן פחמן דו-חמצני ופסולת מטבולית. הדם נושא איתו לרקמות הורמונים המעבירים אותות חיוניים, ותאים של המערכת האימונולוגית הפועלים ברקמות. מערכת כלי הדם בנויה כעץ של עורקים בקוטר קטן והולך, עד לרשת של נימיות דרכן נעשה חילוף הגזים והחומרים עם הרקמה, בהמשך מערכת ורידית המפנה את הדם מהרקמה. לכל מקטע של כלי הדם יש תכונות שונות מעט בהתאם לדרגת ההסתעפות שלהן, ובהתאם לרקמה בה הם נמצאים ואותה הם מספקים.

המחסום דם-מוח הוא מונח המשמש לתיאור התכונות הייחודיות של מערכת הנימיות במערכת העצבים המרכזית. זו מערכת רציפה של נימיות שתכונות הקרום שלהן מאפשרות פיקוח הדוק על מעבר של מולקולות, יונים ותאים בין הדם והמוח ^[2]. דופן הנימיות בנוי משני סוגי תאים - תאי אנדותל המייצרים את דופן כלי הדם, ותאי תמיכה. התכונות של המחסום מתבטאות בעיקר בתאי האנדותל, אבל הן מושפעות ומתוחזקות על ידי מערכת יחסי גומלין עם תאי התמיכה, תאי גליה ותאים של המערכת האימונולוגית.

תפקיד המחסום דם-מוח

מטרתו של מחסום דם־מוח היא הגנה על רקמות המוח מפני מזהמים או נוגדנים ושמירה על הרכב הנוזל שבו נמצאים הנוירונים:^[3]

שמירה על ההרכב היוני ועל חומרי ההזנה של המוח

המחסום דם-מוח שולט בהרכב הסביבה של תאי העצב באמצעות תעלות יונים וטרנספורטרים בקרום תאי האנדותל המעבירים חומרים באופן מבוקר. פיקוח זה מאפשר שימור של ריכוזי היונים המדוייקים הדרושים לפעילות החשמלית של תאי העצב והסינפסות שלהם. לדוגמה, ריכוז האשלגן בנוזל השידרה והנוזל החוץ תאי של המוח מוחזק באופן מהודק בין 2.5 - 2.9 mM. בהשוואה, ריכוז יון האשלגן בפלסמה יכול להגיע גם ל 4.5mM, ולהשתנות מעט בעקבות מאמץ פיסי או ארוחה. גם הריכוז של יונים כמו סידן מגנזיום מפוקח בטווח צר בשל חשיבות הריכוז המדוייק לפעולת תאי העצב.

פיקוח על רמות המוליכים העצביים

התפתחות מחסום הדם

מחסום הדם-מוח מתפתח עוד לפני הלידה. מחקרים מראים כי תאים מסוג פריציטים שתרומתם מכרעת להתפתחות מחסום הדם-מוח, מופיעים כבר בשלבי ההתפתחות העובריים. נוסף על כך מחקרים שנעשו בעכברים מראים שמחסום הדם-מוח יעיל בעוברים. ההנחה כיום היא שמחסום הדם-מוח בתינוקות שזה עתה נולדו קיים ופעיל, אך מרכיבים מסוימים בו ממשיכים להתפתח גם לאחר הלידה^[4].

אסטרוציטים הם תאי גלייה שתומכים ביוכימית בתאי האנדותל, אשר בונים את מחסום הדם-מוח.

בזקנה המחסום מידלדל ופגיעות המוח גדלה. לחץ דם מוגבר גורם אף הוא לירידה ביעילות המחסום.

תנאי המעבר של חומרים דרך המחסום

חלק מהחומרים יכולים לעבור את מחסום הדם־מוח ואחרים לא^[5]. מולקולה חייבת להיות קטנה מספיק או מסיסה בשומן כדי לחדור דרך הנימים ודרך תאי האנדותל העוטפים אותם. מולקולות מסיסות במים אינן יכולות לעבור את מחסום הדם־מוח^[5]. יוצאות דופן הן מולקולות המשתמשות במנגנון ביולוגי הנושא אותן אל תוך המוח. עליהן נמנות החומצות הארומטיות הדרושות לייצור מוליכים עצביים.

ישנם אזורים במוח שאליהם חודרים חומרים מסוימים ביתר קלות. חשוב בעיקר האזור האחראי על הקאות וזיהוי רעלים, Area postrema, שמסיבות ברורות חייב להיות רגיש לכלל החומרים הנכנסים לגוף.

חומרים העוברים דרך המחסום

כאמור, כדי לעבור דרך המחסום, על מולקולה להיות קטנה מספיק או מסיסה בשומן. לכן, מולקולות של אתנול מצליחות לעבור את המחסום וגורמות לתופעת השכרות ומולקולות THC גורמות לתחושת ההרגעה.

השלכות רפואיות

מבחינה רפואית מחסום זה מונע מתרופות מסוימות להגיע אל המוח דרך מחזור הדם^[6]. דבר זה יכול להיות בעייתי משום שאם התרופה לא תוכל להגיע לאזור ההשפעה שלה היא לא תהיה יעילה^[5]. מסיבה זו, אם קיים במוח מחסור בחומר מסוים אשר אינו מסוגל לעבור את המחסום לא תהייה תועלת במתן זריקות או כדורים המכילים חומר זה. באופן דומה לא תהיה השפעה גם לשינוי בתזונה^[6].

מחקר

את מחסום הדם־מוח גילה החוקר הגרמני פאול ארליך בסוף המאה ה־19. הוא הזריק חומר בצבע כחול לגופה של חולדה, ומצא שהצבע התפשט לכל רקמות הגוף מלבד לרקמות המוח. מאוחר יותר התברר כי כדי לחדור למוח על מולקולה לעבור מחסום שאינו חלק מהמוח עצמו, אלא נובע מהמבנה של הנימים הצפופים, שבין התאים העוטפים אותם אין חללים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחסום דם-מוח בוויקישיתוף

ד"ר מאיר ברק, מהו מחסום דם מוח?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 מאי 2009
דניאל בן-הלוי, האם לתינוקות יש מחסום דם-מוח?, מכון דוידסון לחינוך מדעי.
ג'נין אינטרלנדי, לפרוץ את הדרך אל המוח, באתר סיינטיפיק אמריקן ישראל, 6 באוקטובר 2013
Blood Brain Barrier - סרטון הסבר על מחסום דם־מוח
ענר אוטולנגי, מהו מחסום הדם-מוח ולמה הוא כל כך קריטי?, באתר הארץ, 16 במאי 2022

הערות שוליים

^ Richard Daneman, Alexandre Prat, The Blood–Brain Barrier, Cold Spring Harbor Perspectives in Biology 7, 2015-1, עמ' a020412 doi: 10.1101/cshperspect.a020412
^ Richard Daneman, The blood–brain barrier in health and disease, Annals of Neurology 72, 2012-11, עמ' 648–672 doi: 10.1002/ana.23648
^ Hossam Kadry, Behnam Noorani, Luca Cucullo, A blood–brain barrier overview on structure, function, impairment, and biomarkers of integrity, Fluids and Barriers of the CNS 17, 2020-11-18, עמ' 69 doi: 10.1186/s12987-020-00230-3
^ האם לתינוקות יש מחסום דם-מוח? שני, באתר davidson.weizmann.ac.il
^ ¹ ² ³ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
^ ¹ ² רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] Richard Daneman, Alexandre Prat, The Blood–Brain Barrier, Cold Spring Harbor Perspectives in Biology 7, 2015-1, עמ' a020412 doi: 10.1101/cshperspect.a020412

[2] Richard Daneman, The blood–brain barrier in health and disease, Annals of Neurology 72, 2012-11, עמ' 648–672 doi: 10.1002/ana.23648

[3] Hossam Kadry, Behnam Noorani, Luca Cucullo, A blood–brain barrier overview on structure, function, impairment, and biomarkers of integrity, Fluids and Barriers of the CNS 17, 2020-11-18, עמ' 69 doi: 10.1186/s12987-020-00230-3

[4] האם לתינוקות יש מחסום דם-מוח? שני, באתר davidson.weizmann.ac.il

[קרלסון-5] ¹ ² ³ Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.

[מהפיכתהמוח-6] ¹ ² רמי רחמימוב (2004). מהפכת המוח: תקשורת, מחלות נפש וסמים. רעננה: מכון ון ליר בירושלים הקיבוץ המאוחד.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 '''מחסום דם־מוח''' (ב[[אנגלית]]: '''Blood-Brain Barrier''', וב[[ראשי תיבות]]: '''BBB''') הוא מונח המתאר את התכונות הספציפיות של כלי הדם הקטנים המספקים את [[מערכת העצבים המרכזית]], ומקיימות מחסום סלקטיבי עבורמעבר חומרים ותאים בין [[מערכת הדם]] למוח<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard Daneman, Alexandre Prat|שם=The Blood–Brain Barrier|כתב עת=Cold Spring Harbor Perspectives in Biology|כרך=7|שנת הוצאה=2015-1|עמ=a020412|doi=10.1101/cshperspect.a020412|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4292164/}}</ref>.
-כלי הדם נושאים את הדפ מהלב לכל רקמות הגוף, ובאמצעותו מעבירים חמצן וחומרי תזונה לרקמות, ולהסיר מהן פחמן דו-חמצני ופסולת מטבולית. הדם נושא איתו לרקמות הורמונים המעבירים אותות חיוניים, ותאים של המערכת האימונולוגית הפועלים ברקמות. מערכת כלי הדם בנויה כעץ של עורקים בקוטר קטן והולך, עד לרשת של [[נימיות]] דרכן נעשה חילוף הגזים והחומרים עם הרקמה, בהמשך מערכת ורידית מפנה את הדם מהרקמה. לכל מקטע של כלי הדם יש תכונות שונות מעט בהתאם לדרגת ההסתעפות שלהן, ובהתאם לרקמה בה הם נמצאים ואותה הם מספקים.
+כלי הדם נושאים את הדם מהלב לכל רקמות הגוף, ובאמצעותו מעבירים חמצן וחומרי תזונה לרקמות, ומסירים מהן פחמן דו-חמצני ופסולת מטבולית. הדם נושא איתו לרקמות הורמונים המעבירים אותות חיוניים, ותאים של המערכת האימונולוגית הפועלים ברקמות. מערכת כלי הדם בנויה כעץ של עורקים בקוטר קטן והולך, עד לרשת של [[נימיות]] דרכן נעשה חילוף הגזים והחומרים עם הרקמה, בהמשך מערכת ורידית המפנה את הדם מהרקמה. לכל מקטע של כלי הדם יש תכונות שונות מעט בהתאם לדרגת ההסתעפות שלהן, ובהתאם לרקמה בה הם נמצאים ואותה הם מספקים.
+המחסום דם-מוח הוא מונח המשמש לתיאור התכונות הייחודיות של מערכת הנימיות במערכת העצבים המרכזית. זו מערכת רציפה של נימיות שתכונות הקרום שלהן מאפשרות פיקוח הדוק על מעבר של מולקולות, יונים ותאים בין הדם והמוח <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Richard Daneman|שם=The blood–brain barrier in health and disease|כתב עת=Annals of Neurology|כרך=72|שנת הוצאה=2012-11|עמ=648–672|doi=10.1002/ana.23648|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ana.23648}}</ref>. דופן הנימיות בנוי משני סוגי תאים - תאי [[אנדותל]] המייצרים את דופן כלי הדם, ותאי תמיכה. התכונות של המחסום מתבטאות בעיקר בתאי האנדותל, אבל הן מושפעות ומתוחזקות על ידי מערכת יחסי גומלין עם תאי התמיכה, [[תאי גלייה|תאי גליה]] ותאים של המערכת האימונולוגית.
-==תפקיד==
-מטרתו של מחסום דם־מוח היא הגנה על רקמות ה[[מוח]] מפני [[זיהום (רפואה)|מזהמים]] או [[נוגדן|נוגדנים]] ושמירה על הרכב הנוזל שבו נמצאים ה[[תא עצב|נוירונים]], כי שינוי קל ביותר בהרכב הנוזל יכול לפגוע בהולכה העצבית.
+==תפקיד המחסום דם-מוח ==
-כמו כן, פגיעה במחזור הדם של המוח יכולה לגרום ל[[מחלה אוטואימונית|מחלות אוטואימוניות]]. אחת מהן היא מחלת ה[[טרשת נפוצה|טרשת הנפוצה]] שככל שהפגיעה במחסום הדם-מוח גדולה יותר, כך גדל הסיכוי להתפתחותה.
+מטרתו של מחסום דם־מוח היא הגנה על רקמות ה[[מוח]] מפני [[זיהום (רפואה)|מזהמים]] או [[נוגדן|נוגדנים]] ושמירה על הרכב הנוזל שבו נמצאים ה[[תא עצב|נוירונים]]:<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hossam Kadry, Behnam Noorani, Luca Cucullo|שם=A blood–brain barrier overview on structure, function, impairment, and biomarkers of integrity|כתב עת=Fluids and Barriers of the CNS|כרך=17|שנת הוצאה=2020-11-18|עמ=69|doi=10.1186/s12987-020-00230-3|קישור=https://doi.org/10.1186/s12987-020-00230-3}}</ref>
+=== שמירה על ההרכב היוני ועל חומרי ההזנה של המוח ===
+המחסום דם-מוח שולט בהרכב הסביבה של תאי העצב באמצעות [[תעלת יונים|תעלות יונים]] וטרנספורטרים בקרום תאי האנדותל המעבירים חומרים באופן מבוקר. פיקוח זה מאפשר שימור של ריכוזי היונים המדוייקים הדרושים לפעילות החשמלית של תאי העצב והסינפסות שלהם. לדוגמה, ריכוז האשלגן בנוזל השידרה והנוזל החוץ תאי של המוח מוחזק באופן מהודק בין 2.5 - 2.9 mM. בהשוואה, ריכוז יון האשלגן בפלסמה יכול להגיע גם ל 4.5mM, ולהשתנות מעט בעקבות מאמץ פיסי או ארוחה. גם הריכוז של יונים כמו סידן מגנזיום מפוקח בטווח צר בשל חשיבות הריכוז המדוייק לפעולת תאי העצב.
+=== פיקוח על רמות המוליכים העצביים ===
 ==התפתחות מחסום הדם==