אהוד גזית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אהוד גזית
Ehud Gazit.jpg
תרומות עיקריות
מחקרים בננוטכנולוגיה

אהוד גזית (נולד ב-1966) הוא מדען ישראלי, פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה לביוטכנולוגיה של מחלות נוירודגנרטיביות באוניברסיטת תל אביב. בשנים 2012-2014 כיהן כמדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה ומרכז פורום המדענים הראשיים במשרדי הממשלה. בשנים 2008-2012 כיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת "רמות" בע"מ וסגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל אביב. טרם מינויו לסגן הנשיא למחקר ופיתוח, כיהן במגוון תפקידים באוניברסיטה, לרבות ראש המסלול לכימיה-ביולוגיה, חבר בוועדת המינויים האוניברסיטאית העליונה, וחבר הנהלת המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה.

רקע אישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד גזית נולד ברחובות והתחנך בראשון לציון. הוא בוגר הגימנסיה הריאלית בראשון לציון במגמה המתמטית-פיזיקלית. גזית שירת בצה"ל כלוחם בנח"ל המוצנח במסגרת גרעין של השומר הצעיר, תנועת הנוער בה היה חבר ופעיל במשך כל שנות נעוריו. גזית הוא בוגר קורס רכזי משק מושבי ותוכנית דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים, היה מראשוני חברי קיבוץ חריש ושימש כמרכז המשק של הקיבוץ.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1991 סיים גזית את לימודיו לתואר ראשון (בהצטיינות יתרה) במסגרת התוכנית החד-תחומית לתלמידים מצטיינים (כיום ע"ש עדי לאוטמן) של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 1997 השלים את עבודת המחקר במסלול ישיר לדוקטורט כמלגאי קרן קלור במחלקה לחקר ממברנות וביופיזיקה של מכון ויצמן למדע, גם היא בהצטיינות הגבוהה ביותר וזכה בפרס ג'ון פ. קנדי עבור עבודתו. בלימודי הדוקטורט התמקד במחקר ביוכימי וביופיזיקלי וסינתיזה כימית-אורגנית להבנת מנגנונים מרכזיים בביולוגיה. הוא בחן את המנגנון המשמש מולקולות כדי לזהות זו את זו לצורך יצירת מבנים סדורים בממברנה הביולוגית. בשנים 1997–2000 השלים גזית עבודת בתר-דוקטורט כמלגאי של (European Molecular Biology Organization (EMBO ו-(Human Frontier Science Program (HFSP במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שבארצות הברית. עבודה זו עסקה בשאלות תרמודינמיות בנושא מבנה ויציבות של חלבונים, ובמסגרתה הוא הצביע לראשונה על הקורלציה שבין מידת היציבות התרמודינמית של חלבונים חיידקיים לבין מידת יציבותם הביולוגית. עם שובו לישראל, התמנה כחבר סגל אקדמי בכיר במחלקה לביוטכנולוגיה וביולוגיה מולקולרית שבאוניברסיטת תל אביב, זכה בקביעות במוסד כבר לאחר כשנתיים וקודם לדרגת פרופסור מן המניין כבר לאחר כשש שנים מהצטרפותו לאוניברסיטה. כשנה לאחר הקידום לדרגת פרופסור מן המניין מונה כמופקד הקתדרה לננו-ביולוגיה (עד לשנת 2012, בה הופקד על הקתדרה לביוטכנולוגיה של מחלות נוירודגנרטיביות). גזית כיהן גם כמדען אורח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (2011–2002). במשך השנים הנחה פרופ' גזית כחמישים תלמידי מחקר (מסטרנטים ודוקטורנטים) בנוסף למשתלמים בתר-דוקטורנטים. חלקם מכהנים כחברי סגל אקדמי בכיר באוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב ובתפקידים שונים בתעשייה הישראלית ובמגזר הציבורי. גזית מרבה לשתף פעולה עם קבוצות מחקר מובילות ברחבי העולם, והוא מוזמן להרצות בכנסים מרכזיים בתחומי הביולוגיה, הכימיה והננוטכנולוגיה, פעמים רבות כמרצה מרכזי. הוא מכהן או כיהן כחבר מערכת במספר רב של כתבי עת מדעיים מובילים ופעיל בארגונים מדעיים בינלאומיים.

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' גזית נחשב למומחה בעל שם עולמי בתחום הננוטכנולוגיה והכימיה הביולוגית ומאמריו פורסמו בכתבי עת מדעיים בולטים כולל Nature Nanotechnology, Nature Chemical Biology ,Science ו-Cell. מחקריו זכו לתהודה ולהכרה בינלאומית נרחבת ועבודותיו צוטטו למעלה מ-10,000 פעמים. הישגיו העיקריים הם הבנתו החלוצית את מנגנוניהם הייחודיים של תהליכי הרכבה עצמית של ננו-מבנים עמילואידיים, פיתוח חומרים תרופתיים מקוריים לטיפול במגוון מחלות ניווניות ופיתוח ענף חדשני של ננוטכנולוגיה אורגנית. הישגו האחרון הזה הוביל ליצירת ארגון סדור של חומרים ננומטריים סופרא-מולקולריים חדשים, חומרים שהם בעלי תכונות מכניות, אופטיות, ופייזואלקטריות ייחודיות. המבנים הכדוריים שפיתח גזית הם המבנים הביולוגיים (ולמעשה האורגניים) הקשיחים ביותר הידועים בטבע – הם בעלי מבנה פפטידי ביולוגי ובעלי מודול אלסטי כשל פלדה. הוא גם ממציא פורה של עשרות פטנטים ועבודתו הובילה לפיתוח קליני ופרה-קליני של תרופות לטיפול במחלות ניווניות שונות ולתגליות חשובות בחקר מחלות עמילואידיות וקיפול חלבונים. כמו כן עבודתו בתחום החומרים הננו-מטריים הובילה לפיתוחים בתחום האנרגיה בשימוש בננו-טכנולוגיה, יצירת משטחים בציפוי מבנים ננו-מטריים בעלי כושר ניקוי עצמי, ופיתוחים של חומרים ננו-מטריים חדשנים בעלי תכונות יוצאות דופן לתעשייה ולרפואה.

פרסים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' גזית זכה בפרסים רבים על הישגיו, בהם פרס ג'ון פ. קנדי, אות הצטיינות של המועצה להשכלה גבוהה, פרס לנדאו, מלגת דן דוד ופרס הצטיינות במחקר של המועצה המדעית של אוניברסיטת תל אביב. כחוקר צעיר הוא צויין ברשימת הצעירים המבטיחים - 40/40 - של מגזין דה-מרקר. ב-2008 נבחרה עבודתו לאחת ממאה ההמצאות הבולטות במעבר מהאקדמיה לעולם האמיתי על ידי איגוד המנהלים של טכנולוגיות אקדמיות (AUTM). כמו כן עבודתו במסגרת מאגד של הקהילה האירופית נבחרה בשנת 2006 לרשימה של 100 הצעות טכנולוגיות בתחום הביוטכנולוגיה שמקורן בשלוש תוכניות מסגרת למחקר של האיחוד האירופאי החל משנת 1994 (המסגרות השלישית, הרביעית והחמישית של הקהילה האירופאית). בשנת 2009 זכה בפרס ע"ש שלמה הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית למדען מצטיין מתחת לגיל 44. בשנת 2012 נבחר לעמית של החברה הבריטית המלכותית לכימיה (Fellow of The Royal Society of Chemistry - FRSC).

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד גזית משלב גם פעילות ציבורית ענפה בתחומי המדע, החברה והביטחון. הוא חבר בוועדה המייעצת לשר הביטחון למחקר ופיתוח ביטחוני (משנת 2011), חבר הוועד המנהל של אוניברסיטה בעם (משנת 2009), חבר הוועדה המייעצת של פורום MIT ליזמות (משנת 2009), חבר בוועדת היגוי העל של סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון ע"ש פרופ' יובל נאמן (משנת 2010), חבר במועצת מדעי החיים בריטניה-ישראל (משנת 2012), חבר ועדת ההיגוי של תוכנית ממשק – יישום מדע בממשל (משנת 2011), וחבר בחבר הנאמנים של פרס ראש הממשלה לחדשנות בתחום תחליפי נפט לתחבורה על שם אריק ושילה סמסון (משנת 2013). כמו כן שימש בעבר כחבר ההנהלה המצומצמת (בין השנים 2008-2012 ויושב ראשה בין 2011–2008) של המרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית, חבר הוועדה האקדמית של המרכז הישראלי להעצמת האזרח ושופט בתחרות "פיים לאב" (FameLab) הישראלית של המועצה הבריטית. כמו כן כיהן כחבר בוועדות ופורומים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) והמועצה הלאומית למחקר ופיתוח (מולמו"פ) של משרד המדע והטכנולוגיה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gazit E. (2007) Plenty of Room for Biology at the Bottom: Introduction to Bionanotechnology. Imperial College Press, London, UK. ISBN 1-86094-677-1.

תורגם ועובד במהדורה ברוסית:

Газит E. (2011) Нанобиотехнология: необъятные перспективы развития. Nanobiotehnologiya. Neobyatnye perspektivy razvitiya. ISBN: 5-91522-227-7

מהדורה שנייה:

  • Gazit E., Mitraki A. (2013) Plenty of Room for Biology at the Bottom: Introduction to Bionanotechnology. Second Edition. Imperial College Press, London, UK. ISBN 1-84816-930-2.
  • Gazit, E., and R. Nussinov (Eds.) (2008) Nanostructure Design Protocols: Methods in Molecular Biology. Humana Press, Totowa NJ, USA. ISBN 1-93411-535-5.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]