אח"י חנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אח"י חנית
Flickr - Israel Defense Forces - Israeli Navy Preparing for Flotilla Operation.jpg
אח"י חנית. מאי 2010.
Isnavhanit.jpg
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראלי דגל חיל הים הישראלי
סדרה סער 5
סדרה קודמת סער 4.5
אוניות בסדרה אח"י אילת, אח"י להב, אח"י חנית
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
מספנה נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס, ארצות הברית
הושקה 4 במרץ 1993
הוכנסה לשירות 7 בפברואר 1995
גורלה בשרות פעיל
נתונים כלליים
הדחק 1075 טונות (ללא מעמסה)
1227 טונות (טעונה בתחמושת, ציוד, אוכל ואנשים)
אורך 85.64 מטרים
רוחב 11.88 מטרים
שוקע 3.17 מטרים
מהירות 20 קשר (37 קמ"ש) על מנועי הדיזל
33 קשר (61 קמ"ש) על מנועי טורבינות
גודל הצוות 74 איש (סה"כ)
64 אנשי צוות וקצינים
10 אנשי צוות אוויר
טווח שיוט 3,500 מייל ימי (6,500 ק"מ)
חימוש 8 × משגרי טילי הרפון נגד ספינות
64 × משגרי ברק נגד מטוסים וטילים
1 × M61A1 וולקן מונחה פלנקס נגד טילים
2 × משגרים תלת קניים לטורפדואים נגד צוללות Mark 32
מסוקים מסוק עטלף

אח"י חנית היא קורבטה מהסדרה סער 5 של חיל הים הישראלי, שנבנתה על ידי נורת'רופ גרומן (Northrop Grumman Ship Systems) בשנת 1994. ב-14 ביולי 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה פגע טיל בספינה, ככל הנראה טיל C-802 נגד ספינות, שגרם לארבעה הרוגים ולנזק לספינה.

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת לבנון השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקרית הפגיעה בספינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 ביולי 2006, בסביבות השעה 20:30, בעת שפעלה 16 ק"מ מול חופי ביירות במהלך מלחמת לבנון השנייה, נפגעה אח"י חנית בחלקה האחורי מטיל נגד ספינות מדגם C-802 (טיל סיני המיוצר באיראן)‏[1]. הטיל פגע במנוף שנמצא בירכתיים‏[2], התחמש, אך לא חדר והחליק[דרוש מקור]. אש פרצה בתאי המגורים שנמצאים מתחת לסיפון מנחת המסוקים וארבעה חיילים נהרגו‏[1]. בשלב מאוחר יותר נטען כי פגיעה במקום רגיש יותר בספינה הייתה עלולה להביא לטביעתה‏[2].

לטענת פיקוד חיל הים, המערכות האוטומטיות להגנה על הספינה מפני טילים לא הופעלו בשל היעדר מודיעין על הימצאם של טילי חוף-ים בידי החזבאללה, ומחשש שיפגעו בשגגה במטוסי חיל האוויר שפעלו בקרבתה. יחד עם זאת, במסגרת תחקיר האירוע התברר כי בשנת 2003 אגף המודיעין העלה אפשרות שהטיל נמצא בידי החזבאללה. גם בבוקר האירוע העלה אחד מקציני המודיעין של חיל הים שוב את אפשרות להימצאות הטיל בידי החזבאללה, אולם חיל הים דחה סברות אלו‏[1].

ספינות אחרות של החיל שהיו בקרבת מקום נמצאו במצב של כוננות מפני טילים באמצעות אמצעי הלוחמה האלקטרונית שלהם. יחד עם זאת, מפקד חיל הים במלחמת לבנון השנייה, האלוף דוד בן בעש"ט טען כי שתי ספינות טילים שהיו בסמוך לאח"י חנית זיהו במערכות שלהן בשוגג את הטיל כמטוס חיל האוויר, ולכן לא מן הנמנע שגם אם כל מערכות ההגנה בספינה היו פועלות הפגיעה הייתה מתרחשת‏[1]. לטענת חגי אלון, יועצו המדיני של שר הביטחון דאז עמיר פרץ, תוצאת הפגיעה באח"י חנית הייתה חמורה למדי והתעשיות הביטחוניות הפסידו חוזים במאות מיליוני דולרים בעקבותיה.‏[3]

תחקיר האירוע העלה כי היו ליקויים נוספים שהיוו עילה למניעת השיט של הספינה באותו היום. אחד מהם הוא תקלה במכ"ם המרכזי של הספינה לגילוי טילים ומטוסים, תקלה שלא דווחה למפקד הספינה‏[1].

בעקבות תחקיר האירוע ננזפו שני קצינים בכירים מחיל הים בדרגת אלוף-משנה ועמם מפקד הספינה בדרגת סגן אלוף ושני קציניו‏[2].

מבצע חשיפה מלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבצע חשיפה מלאה, שנערך במרץ 2014 ובו נלכדה, במרחק 1,500 ק"מ מאילת, אונייה שהבריחה רקטות מאיראן לרצועת עזה, שימשה אח"י חנית כספינת הפיקוד, שעליה שהה מפקד המבצע, מפקד חיל הים רם רוטברג.

חימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החימוש של אח"י חנית מיועד להגן על הספינה מכל איום אפשרי. ראשית, לספינה יש 8 משגרים של טילי הרפון מונחי מכ"ם נגד ספינות, בעלי ראש נפץ במשקל 221 ק"ג וטווח מרבי של 130 ק"מ. בנוסף, הספינה מוגנת מפני התקפה אווירית על ידי 64 משגרים לטילי ברק נגד מטוסים וטילים תוקפים הנותנים רדיוס הגנה של עד 70 ק"מ. חימוש נוסף נגד טילים הוא M61A1 וולקן מונחה - פלנקס, מקלעים קלים ותותחי אורליקון 20 מ"מ. הספינה מתגוננת נגד צוללות, באמצעות 2 משגרי טורפדו Mk32 כשכל משגר נושא שלושה צינורות לשיגור טורפדו. בנוסף הספינה נושאת מסוק "עטלף" שאינו חמוש, אלא נועד לסייר בחיפוש אחר מטרות או איומים על הספינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ספינות בסדרת הקורבטות סער 5

אח"י אילתאח"י להבאח"י חנית