חדשות 10

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חדשות 10 בע"מ
לוגו חדשות 10 החדש.png
סוג: מפיקת מהדורות החדשות של ערוץ 10
שנת הקמה: 2002
משרד ראשי: בית הוורד, גבעתיים Flag of Israel.svg
מייסדים: יעקב אילון
אנשי מפתח: יעקב אילון
מיקי חיימוביץ'
גלעד עדין
תמר איש שלום
גיא זהר
טלי מורנו
מוצרים עיקריים: תכנים חדשותיים
עובדים: כ-300
מיקי חיימוביץ' ויעקב אילון מגישים את המהדורה המרכזית של חדשות 10, יולי 2007

חדשות 10 בע"מ היא החברה המפיקה את תוכניות החדשות והאקטואליה של ערוץ 10. נוסף על כך, החברה מספקת מהדורות חדשות רדיופוניות אשר משודרות בתחנות הרדיו האזורי מדי שעה, מהשעה 6 בבוקר ועד חצות, וכן מבזקי וידאו לטלפונים הסלולריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימי ערוץ 10, ב-28 בינואר 2002, נחתם הסכם לשנה, עבור אספקת חדשות, בין ערוץ 10 לבין חברת "חדשות ישראל". במסגרת ההסכם, נקבע ש"חדשות ישראל" תספק לערוץ המסחרי החדש מהדורת חדשות מרכזית בת 30 דקות בשעה 19:00 ומהדורה קצרה, בת 10 דקות, ב-22:00. את שתי המהדורות הגיש יעקב אילון בימים ראשון עד חמישי, בימי שישי הגיש ניצן הורוביץ מגזין חדשות חוץ ובמוצאי שבת שודרה מהדורה קצרה.

בתום השנה הראשונה, ובעקבות החלטה כי ערוץ שידור מרכזי אינו יכול לקנות חדשות מגורם חיצוני, החליטה הנהלת ערוץ 10 להקים חברת חדשות עצמאית, שתפיק עבורה את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10 החל מינואר 2003. נקבע שאת המהדורה ימשיך להגיש יעקב אילון, אך יעשו שינויים פרסונליים בהרכב החברה, וששעת המהדורה המרכזית תעבור ל-20:00 – באותה שעת שידור של מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 2. המנכ"ל הראשון של החברה החדשה היה רם לנדס. הוא אסף סביבו כתבים, עורכים, פרשנים ומגישים כגון עמנואל רוזן, אלון בן דוד, רביב דרוקר, אור הלר, ציפי ברנד, ניצן הורוביץ, שלומי אלדר, צבי יחזקאלי, ינון מגל, מורן ברק, גיל תמרי ומוטי קירשנבאום. יחד עם יעקב אילון ומיקי חיימוביץ', שעברו מחברת החדשות של ערוץ 2, הורכבה אז קבוצת הכתבים והמגישים הראשונה של "חדשות 10". עם הזמן, השתנתה הקבוצה ובין המצטרפים הבולטים נמנו דן מרגלית, גלעד עדין ודני רופ.

כאשר ערוץ 10 נכנס להקפאת הליכים במהלך שנת 2003, "חדשות 10" מילאה שעות שידור נוספות והחלה לבסס את עצמה בתחומים נוספים מלבד "המהדורה המרכזית" – היא החלה להפיק תוכנית בוקר ("כל בוקר"), מהדורת הלילה ("היום שהיה"), את תוכנית האקטואליה "לונדון את קירשנבאום", וגם תוכניות תחקירים ותעודה כמו "זה הזמן", "דין וחשבון", "מאחורי המודעות", "העולם הזה" ו"פוליטיקה פלוס". בהמשך, החלה החברה גם להפיק גם סדרות וסרטים תיעודיים לערוץ.

במאי 2005 החליט רם לנדס להתפטר מתפקידו כמנכ"ל "חדשות 10". לאחר שעלו מספק שמות כמועמדים להחליפו, ובהם גיא זהר ואילנה דיין, הוחלט שאבי ברזילי יהיה מנהלה הכללי הבא של "חדשות 10". תקופת כהונתו של ברזילי כללה סכסוך עם בכירי "חדשות 10" בנוגע לקיצוץ משכורתם, וכן את פיטוריהם של קובי אריאלי ושירה פליקס ופרישתו של הכתב הכלכלי עידן גרינבאום. כחצי שנה לאחר כניסתו לתפקיד, פרש אבי ברזילי. בדצמבר 2005 מינה דירקטוריון "חדשות 10" את גלעד עדין לתפקיד מנכ"ל "חדשות 10" והעורך הראשי.

ב-4 בינואר 2006 לקה ראש הממשלה אריאל שרון בשבץ מוחי חמור ושקע בתרדמת. "חדשות 10" הציגו ראשונים את הידיעה, שידרו את נסיעת האמבולנס לבית-החולים באמצעות טלפון סלולרי, ובימים הבאים ביססו את מעמדם כאופציה מרכזית בעיתות חירום.

במרץ 2006 החליפה החברה את האריזה הגרפית של המהדורה המרכזית.

בבחירות לכנסת השבע עשרה הקימה החברה את פרויקט "כיכר הבחירות" בו שידר ערוץ 10 את משדרי הבחירות מאולפן שקוף בכיכר רבין בתל אביב, והכיכר כולה הפכה להפנינג בחירות עם דוכני תעמולה לכל המפלגות וקלפיות מדגם לילדים. כ-100,000 איש ניצלו את יום השבתון ובאו לראות את אנשי החדשות של ערוץ 10 בשידורי הבחירות. רוב הרשתות הבינלאומיות הציבו את עמדות השידור שלהן בככר רבין, שם פרס ערוץ 10 על בנין העירייה מסך גדול שעליו הוקרן מדגם הבחירות. היה זה הערב הראשון שבו עבר ערוץ 10 במדרוג את הערוץ הראשון וצמצם את הפער לערוץ 2.

במלחמת לבנון השנייה נתפסה "חדשות 10" כמובילת הקו הביקורתי, כאשר כבר במהלך ימי הלחימה שידרה את הביקורת הפנימית בצה"ל ובממשלה על התנהלות מערכת הביטחון. הגישה ספגה בתחילה ביקורת רבה, אולם לאחר המלחמה אמר גלעד עדין בראיון עתונאי כי "חדשות 10" חשפו רק את קצה הקרחון במחדלים. ואכן היקף הבעיות התברר מאוחר יותר עם החקירות של ועדת וינוגרד והתפטרות הרמטכ"ל דן חלוץ. למרות הגישה הביקורתית, מסקר שערכה הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו התברר כי ערוץ 10 היה הנצפה ביותר בקרב תושבי הצפון אשר שהו במשך יותר מחודש במקלטים. בספטמבר 2006 "חדשות 10" שידרו את סרט הווידאו שבו נראה רון ארד מדבר למצלמה בהיותו בשבי, וכן נראית חטיפת החיילים בהר דב. במשך שני ערבים עברו "חדשות 10" את חדשות ערוץ 2 בנתוני המדרוג, וערוץ 10 כולו הוביל באחוזי הצפייה באותם ערבים.

העשור השני של שנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהודיעה על רצונה לפרוש מהגשת המהדורה המרכזית לטובת הקדשת זמן רב יותר למשפחתה, הגישה מיקי חיימוביץ' ב-6 ביוני 2011 את המהדורה האחרונה שלה. לאחר מכן נותר יעקב אילון מגיש יחיד של מהדורת החדשות המרכזית, כאשר למחליפתו פעם בשבוע ובעת הצורך, מונתה תמר איש-שלום.

בעקבות כתבת תחקיר על שלדון אדלסון ששודרה במהדורת החדשות של ליל שבת בהנחייתו של גיא זהר בינואר 2011, נדרש "ערוץ 10" לשדר התנצלות שתוכנה הוכתב על ידי שלדון אדלסון. בחודש ספטמבר באותה שנה שודרה ההתנצלות ולוותה בהתפטרותם של מנכ"ל חברת "חדשות 10", ראודור בנזימן ועורכת "השבוע", רותי יובל, ופרישתו של מגיש "השבוע", גיא זהר מהגשת התוכנית‏[1].

בספטמבר 2011, עקב פרסומים מכפישים נגד רון לאודר כאילו הפעיל לחצים פסולים על אנשי ערוץ 10 להתנצל על דברי כזב שפרסמו בכתבה ששודרה על איש העסקים שלדון אדלסון, והתפטרות של מספר בכירים בגין הפרשה, החליט לאודר להפסיק את הזרמת הכספים למימון הערוץ, שכתוצאה מכך היה צפוי להפסיק לפעול באוקטובר 2011‏[2]. לאחר מכן הוחלט כי ב-27 בינואר 2012 שידורי הערוץ ייפסקו. זאת, לא רק בשל נושא ההתנצלות, אלא עקב חובות הערוץ למדינה - 42 מיליון ש"ח. בשבוע שלפני חמישה ימים טרם המועד שנקבע לסגירתו, הושגה הסכמה שמנעה את סיום השידורים.

בפברואר 2012 הודיע יעקב אילון על התפטרותו מחדשות 10. לטענתו, ההתפטרות נבעה מחוסר הנוחות הנובעת מכך ששידר בכל ערב מהאולפן בירושלים וכך, נמנעה ממנו אינטרקציה עם המגישים והכתבים, אשר בגבעתיים. בעקבות התפטרותו של יעקב אילון, הוחלט כי תמר איש שלום תגיש את המהדורה לבדה ארבע פעמים בשבוע וגיא זהר ימלא את מקומה במהדורת היום הנוסף. יומיים לאחר עזיבתו של אילון, חדשות 10 החליפו את האריזה הגרפית שלהם.

בסוף אפריל 2012 התחוללה סערה לאחר שהתברר כי ידיעה שהוצגה בהרחבה במהדורה המרכזית בדבר ניסיון חטיפה של ילדה ישראלית בפארק השעשועים דיסניוורלד היא ברווז עיתונאי. הידיעה הובאה על ידי הכתבת סיון כהן, אושרה על ידי מערכת החדשות והוצגה באופן דרמטי במיוחד. האמת התבררה בעקבות ספקות שהתעוררו בתוכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס באקו 99 FM למחרת הפרסום בערוץ 10. הסתבר שהסיפור אינו אלא אגדה אורבנית שכבר התרוצצה ברשת לאורך תקופה ארוכה. לאחר שהתבררה הטעות, פורסמה במהדורה המרכזית הודעת תיקון תמציתית בה הוטלה האשמה על מקור הידיעה‏[3].

לאור בעיות כספיות בהן נתון הערוץ, בראשית יוני 2012 אושרו בדירקטוריון חדשות 10 מספר צעדי קיצוצים שנועדו להביא לחסכון כספי. בין היתר, הוחלט אז על הפסקת שידור התוכנית "השבוע", תוכנית המגזין ששודרה בימי שישי בערב‏[4].

לאחר מינויו של רפי גינת לתפקיד מנכ"ל הערוץ בתחילת 2013, מונה גולן יוכפז למנכ"ל חדשות 10‏[5]. באפריל 2013 פרסם "תא העיתונאיות" כי איש בכיר בתקשורת הטריד בכירות בעולם התקשורת. כמה ימים אחר כך נחשף כי האיש הוא עמנואל רוזן. בעקבות כך, רוזן הושעה לאלתר מערוץ כפרשן מדיני וכמגיש.

בשלהי 2013 הושק במהדורה המרכזית "פרק מגזין נרחב", במסגרתו משודרת מדי שבוע סדרת כתבות תחקיר בעריכת אחד מכתביה הבכירים של החברה. חלק מהסדרות זכו לסיקור תקשורתי נרחב‏[6] וביניהן, "היורדים החדשים" של מתן חודורוב[7], אשר עסקה בתופעת ההגירה-הכלכלית מישראל, "לחם עבודה" של אבי עמית, שעסקה במשבר המעמיק בישראל בענף התעסוקה‏[8][9] ו"שנאה" של עורך חדשות החוץ נדב אייל, שעסקה בהתעוררות האנטישמיות החדשה באירופה[10]. כמה חודשים לאחר מכן, בינואר 2014, במסגרת פרק המגזין, עלה לאוויר "אנליסט", מוסף כלכלי בהגשתו של כתב הכלכלה מתן חודורוב.

האולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמר איש שלום מגישה את המהדורה מגבעתיים
ינואר 2012: במהלך המהדורה, מתן חודורוב בגבעתיים - יעקב אילון בירושלים

האולפן הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האולפן הישן של חדשות 10 הושק בסוף שנת 2002, עם המהדורה הראשונה של חדשות 10, לאחר החלפת "חדשות ישראל". האולפן התבסס על תאורה פיזית בעיקר, מנורות כתומות, אשר לא שינו את צבען כלל. באולפן היו כ-10 טלוויזיות פלזמה עם רקעים פנורמיים (2003-2006 - רקעים כתומים-כחולים, 2006-2010 - רקעים סגולים-אדמדמים-כתומים). באולפן היו כ-9 מסכים שהרכיבו את "המסך הענק". ב-2006 שודרג מסך הגדול ונוספו לו עוד 3 מסכים. על פי סקר דעת קהל שנערך בשנת 2007, האולפן של חדשות 10 זכה לביקורות רעות. נכתב אז שהאולפן באותה תצורה הוא סגרירי, אפלולי וקרוב מדי למערכת החדשות. בסקר דעת קהל שנערך לגבי האולפנים האחרים נמצא שיש תמיכה בעיצוב האולפן של חדשות ערוץ 2 וכלל לא בעיצוב של אולפן מבט. בחדשות 10 הבינו שכבר אין טעם באולפן המבוסס על תפאורה פיזית והחליטו לפרק את האולפן שלהם. בין ה-11 באוקטובר לבין ה-13 באוקטובר 2010 פורק האולפן של חדשות 10 והשידורים הועברו כשמאחורי המגיש מסך ירוק עליו הוקרן צילום האולפן שכבר פורק.

האולפן הדינמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 בנובמבר 2010, לאחר חודש של שידורים תוך שימוש במסך ירוק וירטואלי, נחנך האולפן החדש של חדשות 10, אשר זכה לכינוי "האולפן הדינמי". האולפן מתבסס על אותו רעיון עליו מתבסס האולפן של חדשות ערוץ 2, שלפיו בלחיצת כפתור ניתן לשנות את צבעו של האולפן. האולפן החדש והדינמי שנחנך בנובמבר, ולווה בקמפיין פרסום, העלה את הרייטינג של ערוץ 10 למספר דו-ספרתי, 13.4 אחוזים. בכך, צומצם הפער בין חדשות 10 לחדשות ערוץ 2, שהשיגו אז 18.1 אחוזים בלבד.

האולפן הדינמי בנוי מיותר מ-100 מסכי פלזמה המתחברים לצורת מסכים ענקיים. יחד עם האולפן נחנכה גם אריזה גרפית חדשה, אך בתחילה רק האריזות למהדורה המרכזית ול"היום שהיה" היו מוכנות, כך שבמשך חודש, שידורי סוף-שבוע נעשו במתכונת הגרפית הקודמת.

האולפן בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין חדשות 10 ברחוב יפו שבירושלים

לאור חוק שהתקבל, לפיו מחויבים ערוצי חדשות לשדר מהבירה, ב-1 בינואר 2012 עבר שידור המהדורה המרכזית לאולפני JCS בירושלים‏[11]. מאז, בעוד מגיש המהדורה ישב באולפן בירושלים, רבים מהכתבים היו מצולמים כשהם אינם יישובים לצידו של המגיש, כפי שהיה נהוג עד למעבר לאולפן החדש, אלא דיברו מהאולפן בגבעתיים. בין ינואר 2013 לספטמבר אותה שנה, חזר שידור המהדורה לאולפן בגבעתיים, תוך כדי בניית אולפן הקבע בירושלים. ב-1 בספטמבר 2013, החל שידורה של מהדורת החדשות המרכזית מאולפן זמני, הממוקם בקומת הקרקע של אולפני JCS בירושלים. זאת, עד להשלמת בניית אולפן קבוע למהדורה, בקומת הגג של אותו בניין.

באולפן בירושלים נבנו חדרים עבור דסק החדשות, דסק החוץ, דסק הערבים, וכן חדרי שידור, עריכה, הפקה וניהול.

תוכניות בהפקת "חדשות 10"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות עבר בהפקת "חדשות 10"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אקטואליה ומגזינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "השבוע" עם גיא זהר[4]
  • "זה הזמן" עם עמנואל רוזן
  • "חדר מצב" עם דוד גלבוע
  • "רצון חופשי" עם אבי רצון
  • "העולם האמיתי מאחורי המודעות" עם ציפי ברנד – תוכנית תחקירים תיעודית, אשר עקבה אחרי מודעות המתפרסמות בכלי התקשורת השונים.
  • "דין וחשבון" עם רינו צרור – בכל תוכנית יצא צרור למסע במטרה להביא לצופה את פניה של ישראל.
  • "G10" – מגזין אשר סיקר את הפעילות האתגרית בישראל.
  • "האולפן המרכזי בשישי" עם גלעד עדין ורוני יובל – מגזין סוף השבוע הראשון של ערוץ 10
  • "הזירה" עם דן מרגלית – בכל שבוע עסקה התוכנית בנושא אחד ונתנה ייצוג למגוון הדעות הקשורות בו.
  • "מועצת החכמים" עם דן מרגלית

סדרות וסרטים תיעודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "אללה אסלאם" (2012) – סדרה תיעודית בארבעה פרקים בבימוי דוד דרעי ובהגשת צבי יחזקאלי הבוחנת את התפשטות האסלאם באירופה.
  • "על המשקל" (2004) – סדרה תיעודית על שיגעון הדיאטות בהגשת העיתונאית מיקי חיימוביץ'.
  • "איך לחצות את אירופה עם 100$?" (2004) – ספיישל תיעודי בשני חלקים, ובו יצא יגאל צור למשימה לחצות את אירופה רק עם 100 דולר ודרכון.
  • "המובחרים" (2005) – סדרה דוקומנטרית בת שלושה פרקים, אותה הגיש דני רופ וחשפה את אליפות צה"ל בכושר קרבי.
  • "בעקבות הגביע האבוד" (2005) – סדרה תיעודית שבמהלכה מסייר עמנואל רוזן בארצות שונות וחוקר את בעיית הכדורגל הישראלי.
  • "צהובים" (2005) – רינו צרור תיעד שלושה חודשים את קבוצת הכדורגל מכבי תל אביב.
  • "כל אנשי הקמפיין" (2006) – סרטה התיעודי של הבמאית ענת גורן שבו עקבה אחרי ההתרחשויות בפוליטיקה הישראלית בבחירות 2006.
  • "העולם הבא" (נקראה גם "ניצן הורוביץ מחפש את המחר") (2008) – סדרה בת שישה פרקים המציגים תופעות מפתח בדור הבא: מהפכות הפיתוח בסין והודו, המהפכה הסביבתית בערים, גלי ההגירה, והזינוק בתוחלת החיים.

בעלי תפקידים ב"חדשות 10"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנכ"ל - גולן יוכפז
  • גבי שם טוב – סמנכ"ל כספים
  • דישון בילגורי – סמנכ"ל טכנולוגיה‏[12]
  • אמנון ברקאי – סמנכ"ל תפעול

מגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגישים בעבר

כתבים ופרשנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים חדשות nana10 ודוד אברהם, צפו: גיא זהר התפטר מהגשת "השבוע" בשידור חי, באתר nana10‏, 9 בספטמבר 2011
  2. ^ יואב יצחקבגלל התנהגות מכפישי לאודר: לערוץ 10 אין כסף לאוקטובר, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 17 בספטמבר 2011
  3. ^ ערן בר-און, הכתבת סיון כהן הושעתה, חדשות 10 התנצלו, באתר ynet‏, 30 באפריל 2012
  4. ^ 4.0 4.1 שלי פריצקר, מגזין שישי של ערוץ 10 בוטל, באתר nana10‏, 4 ביוני 2012
  5. ^ רשמית: גולן יוכפז מנכ"ל חדשות 10, באתר ynet‏, 28 בינואר 2013
  6. ^ דוד ורטהיים, "כששליש מהמהדורה מוקדש לנגיד שלא רצה להילחם במחירי הדיור - זו מהפכה", באתר וואלה!, 22 בדצמבר 2013
  7. ^ מתן חודורוב, כל סדרת כתבות "היורדים החדשים", באתר nana10‏, 3 באוקטובר 2013
  8. ^ אבי עמית, טבע-טק כמשל: לקראת סדרת הכתבות "לחם, עבודה" על מצב העובדים בישראל, באתר nana10‏, 27 באוקטובר 2013
  9. ^ אלקנה שור, התוכן השיווקי של הנשיא פרס: פאולה עבדול?, באתר nrg‏, 31 באוקטובר 2013
  10. ^ נדב איל, מהערב במהדורה: "שנאה", סדרת כתבות על האנטישמיות באירופה, באתר nana10‏, 8 ביוני 2014
  11. ^ רועי ברק, ‏מהדורת חדשות 10 תשודר מהערב מאולפני JCS בירושלים, באתר גלובס, 1 בינואר 2012
  12. ^ אמילי גרינצווייג, סמנכ"לי טכנולוגיה חדשים בערוץ 10 וחדשות 10, באתר וואלה!, 5 בספטמבר 2011
  13. ^ 13.0 13.1 דוד אברהם, חדש על המסך: סבב מינויים בחדשות 10, באתר nana10‏, 3 באוקטובר 2011
  14. ^ סרטונים המבזק הראשון בהגשתה בתוכנית הבוקר "אורלי וגיא", מהדורת יום שישי, ה-8 ביוני 2012 (החל מהדקה ה-07:51)
  15. ^ דוד אברהם, רובי המרשלג ישמש ככתב הצפון של ערוץ 1, באתר וואלה!, 3 במאי 2012
  16. ^ דוד אברהם, היי, זאת שלי, באתר וואלה!, 27 בינואר 2014